בני נוער, נערות ונערים יקרות ויקרים: סיפרו לכם שעישון סיגריה אלקטרונית לא גורם לנזק? אז סיפרו. אמרו לכם שזה "קול" לעשן, שיש כל מיני טעמי פירות "מאגניבים"? הראו לכם סרטוני יוטיוב איך לבצע כל מיני טריקים מדליקים עם "העשן" של הסיגריה? אז זהו, שהדימוי המתקתק וה"נחמד" אינו מסגיר שסיגריה אלקטרונית היא עסק שעלול להיות מסוכן. אפילו לגרום למוות.
"המאבק בנזקי עישון הוא סיזיפי, קשה ומתמשך. סיגריות אלקטרוניות הן האויב החדש והתפקיד שלנו הוא לכוון ולהתריע בכל מה שקשור לסכנות שבעישון בכלל, ועישון אלקטרוני בפרט", מזהיר פרופ' צבי פרידלנדר, רופא ריאות, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי הדסה עין כרם, מנהל מעבדה לחקר סרטן הריאה ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות.
אז מה זו בכלל סיגריה אלקטרונית?
סיגריה אלקטרונית היא למעשה מתקן אידוי שמדמה את פעולת העישון, ומשמש כתחליף לעישון "רגיל". אמנם סיגריה אלקטרונית איננה מכילה טבק, וגם אין צורך להדליק ולהבעיר אותה, אבל היא מכילה כמויות של ניקוטין, שגבוהות מאילו שבדרך כלל נשאפות בעישון של סיגריה רגילה.
בניגוד לסיגריה רגילה, שמכילה כ-50 חומרים מסרטנים וכ-4,000 חומרים מזיקים נוספים, סיגריה אלקטרונית מכילה "רק" ניקוטין נוזלי, חומרי טעם, מים וחומרים כגון פרופילן גליקול או גליצרול – החומרים שמייצרים את האדים דמויי העשן הנשאפים לריאות. האדים נוצרים כתוצאה מחימום באמצעות סוללה שנמצאת בסיגריה אלקטרונית.
"בסיגריה אלקטרונית יש ניקוטין בכמות גבוהה יותר לעומת סיגריה רגילה. סיגריה רגילה מעשנים עד שהיא נגמרת, אבל סיגריה אלקטרונית אפשר להמשיך לעשן עוד ועוד. כשחומרי האידוי נגמרים, אפשר להטעין את הסיגריה במילוי נוסף", מסבירה ד"ר יעל בר-זאב, רופאה מומחית בבריאות הציבור, מרצה בכירה בבית הספר לבריאות הציבור באונ' העברית בירושלים, ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון, בהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י).
אז מה הבעיה? בסיגריה אלקטרונית יש פחות חומרים מסוכנים מאלה המצויים בסיגריה רגילה?
ד"ר בר-זאב: "נתחיל בחומרי הטעם והריח, שאמנם עוברים פיקוח כמוצר מזון, אבל השפעתם על הריאות מעולם לא נבדקה, ואין לנו מושג מה זה אומר בטווח הקצר ובטווח הארוך. נוסף על כך, בגלל הסמיכות של נוזלי האידוי לסוללה, ישנו חשש שידלפו ממנה מתכות כבדות, כגון קדמיום, שאף הוא חומר רעיל. כל המומחים בתחום תמימי דעים, שאמנם בסיגריה אלקטרונית ישנם פחות חומרים מזיקים לעומת סיגריה רגילה, אבל שברור לגמרי שגם מה שיש בה גורם נזק". כשמדברים על מבוגרים מעשנים שלא מעוניינים או רוצים להפסיק לעשן, סיגריה אלקטרונית יכולה אולי לשמש כתחליף מופחת נזק, אבל לא כשמדובר בבני נוער וילדים – פה ברור שאף אחד לא רוצה שהם ישתמשו ויחשפו לחומרים המזיקים הללו.
עוד מוסיפה ד"ר בר-זאב: "כדי לענות על השאלה מהו הנזק שנגרם, נצטרך לערוך מחקרים על אנשים שמעולם לא עישנו סיגריה רגילה, אבל התחילו לעשן אלקטרונית, במשך 20-30 שנה. במחקרים שנערכו ברמת התא, נמצאה פגיעה בחומר הגנטי שבו. נמצאו גם פגיעות בכלי הדם". אלא שזהו רק קצה הקרחון. לדברי ד"ר בר-זאב, הבעיה הגדולה אף יותר, היא ההתמכרות.
זהירות, ניקוטין לפניך. הרבה ניקוטין
כרבע מבני הנוער בישראל מעשנים. די בנתון הזה כדי לזעזע אותנו, ההורים והמורים, ולהדליק – לא סיגריה, ממש לא – נורות אדומות. על פי הדוח העדכני של משרד הבריאות כ-15% מהתלמידים בכיתות ו', ח', י' ו-י"א-י"ב מדווחים כי התנסו אי פעם בעישון סיגריות. ניכר כי יש עליה עם הגיל (6% מתלמידים בכיתות ו' לעומת 22% בכיתות י"א-י"ב). בחברה היהודית העלייה עם הגיל משמעותית ביותר (מ-3% ל-22%) בעוד בחברה הערבית העלייה עם הגיל פחות חדה (מ15% ל-23%) מכיוון ששכיחות הדיווח הייתה גבוה כבר בכיתה ו'. על פי הדו"ח שכיחות הדיווח על התנסות בעישון גבוהה יותר בקרב בנים (כ-20%) לעומת בנות (כ-10%) בכל הגילאים. אומנם נרשמה ירדה במדד ההתנסות בעישון מאז 1988 אז דווח על 35% מהתלמידים שהתנסו בעישון (כיתות ו', ח ו-י') לעומת 11% בשנת 2019 אולם בהשוואה ל-2014 ישנה מגמת עלייה בחברה הערבית, בעיקר בקרב בנים.
"מי שמעשן סיגריה הוא ככל הנראה מכור לניקוטין והעישון מספק את הצורך בסם הממכר הזה", מדגישה ד"ר בר-זאב. "לניקוטין ישנה השפעה ישירות על המוח והוא ממש משנה את המוח. כשמדובר בבני נוער, מדובר בשינויים לא הפיכים. חשיפה לניקוטין בגיל ההתבגרות עלולה להגביר את ההתמכרות ומעלה סיכון להתמכרויות לחומרים נוספים. בסיגריה אלקטרונית יש פחות שליטה על כמות הניקוטין הנשאף לריאות. ולפעמים מדובר בריכוזים גבוהים מאד. לכן, בני נוער שמעשנים סיגריה אלקטרונית בצורה רציפה במשך היום חושפים את המוח לכמות גדולה של ניקוטין".
"המאבק בסיגריות אלקטרוניות הוא קשה, בגלל כוחות השוק החזקים שמטרתם היא למכור ולהפיק רווחים. יש מדינות שאסרו כליל על מכירת סיגריות אלקטרוניות ואני חושב שזה אפשרי, גם בישראל. אפשר וצריך להקשיח את המצב הנוכחי. לאסור על שימוש ומכירה סמוך לבתי ספר, ולאכוף, גם בנושא פרסום. איסור מוחלט הוא יעד רחוק, אבל עד אז – ישנם צעדים נוספים שניתן לבצע", מוסיף פרופ' פרידלנדר.
על פי מחקרים שנעשו בעולם ונתונים שנאספו על ידי משרד הבריאות ועל ידי המיזם למיגור העישון, בני נוער מבינים שעישון סיגריות מזיק, אבל לא כשמדובר בסיגריות אלקטרוניות. זה נחשב "קול", נמכר בכל מיני טעמי פירות וממתקים, משווק בצורה שמושכת בני נוער, במועדונים ואירועים, הופעות וכדומה.
"חזרנו 20 שנה אחורה", מפתיעה ד"ר בר-זאב, "יש כיום לחץ חברתי להשתמש בסיגריות אלקטרוניות. נוסף על כך, ישנם מכשירי אידוי כל כך קטנים, עם פחות ריח, שאפשר להשתמש בהם מבלי שמבחינים, גם במהלך השיעור או בשירותים. לוקחים שאיפה ואף אחד לא שם לב. זה מקל על בני הנוער להסתיר את העישון מההורים ומהמורים". דר' בר-זאב מוסיפה שלפי דעתה איסור מוחלט על סיגריה אלקטרונית אינו הפתרון כל עוד ממשיכים לשווק את הסיגריות הרגילות שמזיקות בהרבה וגורמות לתמותה של כ- 8,000 איש כל שנה בישראל. עם זאת, חיוני להחיל רגולציה אדוקה חריפה על כל המוצרים, סיגריות וסיגריות אלקטרוניות, כדי למנוע התמכרות של בני נוער וילדים למוצרים אלו מלכתחילה.
מה אפשר להמליץ כדי לעזור לבני הנוער להימנע מן הפיתוי?
"ראשית, להכיר בקיומה של התופעה. שנית, לדבר עם בני הנוער בגובה העיניים, לא להפחיד אלא לסייע להם להבין את הסיכון הכרוך בשימוש בסיגריות אלקטרוניות. שלישית, לתת דוגמה אישית: אם אתם, הורים ומורים, מעשנים סיגריה אלקטרונית, אי אפשר לצפות שבני הנוער לא יעשנו. שלא יחשבו שזה נורמטיבי ומקובל. יש להציג עמדה ברורה: לא רוצים לראות עישון", ממליצה ד"ר בר-זאב. "נוסף על כך, אני ממליצה לחזק את בני הנוער בעמידה מול הלחץ החברתי, ולספק להם מקורות בילוי ותחושת שייכות, כישורי התמודדות, מרחב חברתי מוגן, כגון חוגים, ארוחות משפחתיות קבועות, שיסייעו להתמודדות עם לחצים נפשיים שאופייניים בגיל הזה. ככל שיהיו פחות חרדה ודיכאון בקרב בני נוער, נפחית התנהגויות בסיכון, כגון עישון".
עוד היא מוסיפה: "לבני הנוער אני ממליצה לקרוא ולהבין מה הם מעשנים. יש לא מעט גורמים בתעשייה שמשקיעים הרבה בטִרְגּוּט בני הנוער באמצעות פרסום, ומרוויחות הון עתק ממכירת סיגריות אלקטרוניות. בני הנוער חייבים להבין שיש לכך השלכות מטרידות לטווח קצר ולטווח ארוך".
פרופ' פרידלנדר מסכם: "על מערכת החינוך לקיים הסברה לבני נוער ולהורים. נוסף על כך, יש לפעול לשינוי ברגולציה הנוגעת למכירת מוצרים אלו לבני נוער. אפשר לפעול גם באמצעות שינוי החקיקה הנוגעת למיסוי, שיווק ופרסום. היתה בזמנו מגבלה על ייבוא של סיגריות אלקטרוניות, אבל נמצאו פרצות ברגולציה שאפשרו ליבואנים לייבא. החוק צריך להיות יותר נוקשה עד איסור מוחלט של ייבוא".
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אסטרהזניקה (כחלק מקבוצת לאנג אמבישן)