בדרך כלל, כשהגוף שלנו מתמודד עם חולי, בין אם זה בגלל פולש זר כמו חיידק או נגיף שמערער את יציבות המערכת, בין אם זה בגלל מחסור ברכיב חיוני לפעילות הגוף ובין אם זה כתוצאה מחלוקה לא מבוקרת של תאים ברקמות באזור מסוים, יהיו לכך איתותי אזהרה, או מה שנהוג לכנות 'תסמינים'. אלא שיש מקרים, כמו בסרטן ריאה, שהתסמינים יופיעו בשלב שבו הסיכוי לרפא את החולה – נמוך.
"כדי שאפשר יהיה לרפא את הסרטן, צריך לגלות אותו מוקדם. אלא שבשונה ממחלות סרטן אחרות כמו סרטן שד שבו לרוב ניתן למשש את הגוש, בסרטן ריאה בשלבים מוקדמים אין תסמינים", אומרת פרופ' דורית שחם, מנהלת יחידת CT ודימות בית החזה במערך הדימות במרכז רפואי הדסה וחברה בצוות ההיגוי של תוכנית תיג"ר. "תסמיני סרטן ריאה כוללים שיעול חדש או חריג מהשיעול הרגיל לצד ליחה דמית, ירידה לא מוסברת במשקל, וכן חום נמוך לאורך זמן ממושך. כשתסמינים אלו מופיעים בסרטן ריאה, המשמעות היא שהמחלה כבר בשלב מתקדם".
אבחון מוקדם של סרטן ריאה יכול להתקבל בשתי דרכים עיקריות: האחת היא באמצעות בדיקת סקר על-ידי בדיקת CT במינון נמוך. לאחרונה יצאה לדרך תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאה (תיג"ר) המציעה לאוכלוסייה בסיכון לבצע את הבדיקה ללא עלות דרך כל אחת מקופות החולים במכונים ברחבי הארץ. בקבוצת הסיכון נכללים גברים ונשים בגילים 50 עד 75 שהם מעשנים או מעשנים לשעבר שעישנו ב־15 השנים האחרונות ולהם 20 שנות קופסה לפחות (מונח המתאר מדד לאינטנסיביות העישון; שנת קופסה היא מספר חפיסות סיגריה ביום כפול מספר שנות העישון).
"אבחון מקרי היא כמו דרך נוספת לגילוי מוקדם שהיא 'על הדרך'. כיום ישנם מצבים רבים שבהם נדרשות בדיקות הדמיה, למשל בצילום חזה שנדרש לקראת נסיעה לחו"ל או לפני תחילת עבודה במקום מסוים. גם במקרים כשאדם עובר איזו פציעה ונדרש לניתוח בהרדמה כללית, גם אם שבר את הרגל, הוא יידרש לבצע צילום חזה לקראת הניתוח ובו עלול להתגלות ממצא מקרי"
הדרך השנייה לאבחון מוקדם היא באמצעות איתור ממצא מקרי, כלומר נגע או מאסה שזוהו בבדיקת הדמיה כמו CT, MRI וכיוצא באלה, כשהבדיקה נעשתה מסיבות רפואיות אחרות שאינן נוגעות לסרטן ריאה. כיוון שהשימוש בבדיקות אלו נעשה נפוץ במיוחד בשנים האחרונות, כך גם חלה עליה במספר מקרי אבחון על פי ממצא מקרי. "אבחון מקרי היא כמו דרך נוספת לגילוי מוקדם שהיא 'על הדרך'. כיום ישנם מצבים רבים שבהם נדרשות בדיקות הדמיה, למשל בצילום חזה שנדרש לקראת נסיעה לחו"ל או לפני תחילת עבודה במקום מסוים", מסבירה פרופ' שחם, "גם במקרים כשאדם עובר איזו פציעה ונדרש לניתוח בהרדמה כללית, גם אם שבר את הרגל, הוא יידרש לבצע צילום חזה לקראת הניתוח ובו עלול להתגלות ממצא מקרי. לעיתים תלונה של מטופל על כאב או שיעול תעורר חשד למצבים אחרים לגמרי, תסחיף ריאתי או אינדיקציה אחרת לחלוטין שבגינה נדרשת בדיקה, ובבדיקה עלולים להתגלות ממצאים המצביעים על התפתחות סרטן מוקדם, שלב שבו כאמור, הסרטן אינו מראה סימנים".
ממצאים שונים שאותרו באופן אקראי יכולים להצביע גם על מצבים רבים מלבד סרטן ריאה. "בבדיקת CT יכולים להתגלות ממצאים שאולי מצביעים על מפרצת באבי העורקים או הסתיידות בעורקי הלב וכיוצא בזה. ממצאים בבטן העליונה עלולים להצביע על סרטן כליה", מסבירה פרופ' שחם. "ישנם גם ממצאים שלאו דווקא עשויים להציל חיים אך בהחלט יכולים להביא לטיפול טוב יותר כמו אבנים בכיס מרה או ממצאים שונים בבלוטת התריס".
כמו מחט בערמת שחת
במקרה של סרטן ריאה, הממצא החשוד בריאה הוא 'קשרית' (שנקרא גם "נודול") שיכולה להימצא במרקמים ובגדלים שונים. "דרגת החשד של ממצא מקרי מחושבת על פי קריטריונים של גודל ומרקם וכן בחלוקה שבין מטופל שנמצא בסיכון גבוה לעומת מטופל בסיכון נמוך", מסבירה פרופ' שחם, "חשוב להדגיש כי ברוב המקרים מדובר בקשריות קטנות מאוד ולא סרטניות, כך שאבחון מקרי דומה למציאת מחט בערמת שחת".
בכנס שנערך בתחילת ספטמבר בחסות מיזם Lung Ambition התקיימה השתלמות לרדיולוגיים שבה נעשתה הדרכה מקצועית במסגרתה הוסבר לרופאים כיצד להתייחס לממצאים אקראיים בצילומי חזה על מנת לחשב את דרגת הממצא, כשלכל דרגה ישנן המלצות שונות. "ההעדפה היא להימנע מלשלוח את הנבדקים לבדיקות מיותרות במקרים שהתגלו קשריות קטנות ולא חשודות. עם זאת יש להביא בחשבון שגם קשרית קטנה מאוד בגודל של ראש סיכה עשויה לצמוח לגוש גדול במשך הזמן. היו מקרים שבהם הגיע אדם עם גוש גדול, וכשבחנו את ההיסטוריה, יכולנו להעריך בזהירות שאילו הוא היה עושה את בדיקת המעקב עשור קודם לכן, היה ניתן למנוע את התפתחות הגידול", מוסיפה פרופ' שחם, "לכן חשוב מאוד לדעת לאתר את הקשריות שעלולות לעורר חשד, שכן הדבר עשוי בסופו של דבר להציל חיים".
עבור הרדיולוגים, איתור ממצא אקראי הוא אינו משימה פשוטה, כפי שמתארת זאת פרופ' שחם: "רדיולוג נדרש כל יום לעבור על ערימה של בדיקות רבות. בכל בדיקת CT לדוגמה ישנם אלפי חתכים או תמונות שעליו לבחון בתשומת לב רבה על מנת לא לפספס דבר, והפרוצדורה הזו דורשת זמן וריכוז רב. זו הסיבה שאנו תולים את תקוותנו במיזם שישלב טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) לניטור קשריות", אומרת פרופ' שחם. "על פי הערכות שהתקבלו במחקרים שונים, הזמן שנחסך לרדיולוגים בפענוח תמונות CT בשימוש בבינה מלאכותית הוא בין 50% ל־90%. בטכנולוגיות האלו לא רק שאפשר לקצר את משך העבודה, אלא שגם רמת הדיוק עולה, שכן לעומת העין האנושית, הבינה המלאכותית איננה מתעייפת אף פעם".
אבחון מוקדם גם בלא מעשנים
בעוד שבדיקות סקר מיועדות למי שנמצא בקבוצות הסיכון, באבחון מקרי עולה הסיכוי לאתר בשלב מוקדם של המחלה גם לאנשים שאינם משתייכים לקבוצת הסיכון. "על פי ההערכות, אחד מכל חמישה מהחולים בסרטן ריאה בישראל אינם נכללים בקבוצה זו, בין אם זה שהם אינם מעשנים או שעישנו אך הפסיקו לפני שנים רבות ובין אם אינם נכללים בטווח הגיל שנחשב לסיכון", מסבירה פרופ' שחם, "יש לזכור כי ישנם גורמי סיכון אחרים להתפתחות סרטן ריאה, כמו חשיפה לאסבסט או למתכות כבדות שונות או במפעלי שיש ואבן, צלקות בריאה שנוצרו מסיבות שונות וכיוצא באלה. סרטן ריאה יכול גם ליפול על מישהו 'מהשמים', כשאין שום גורם סיכון ידוע"
אנשים בקבוצת סיכון אינם בהכרח ערים לצורך להיבדק או מרגישים שהם נדרשים לכך כל עוד הם מרגישים בסדר. "הרבה פעמים הם אומרים לעצמם 'למה שאפסיד שעות עבודה, אבזבז את זמני בנסיעה לבית חולים, באיתור חניה, בהמתנה לתור, וכל זה בשביל מה? אולי בעצם אין לי כלום?'. במקרים אלו, כשיגיעו לבצע בדיקת CT מסיבות אחרות לגמרי – אז אולי יתברר שזה הצעד שהביא להצלת חייהם", אומרת פרופ' שחם.
שירות לציבור בחסות אסטרהזניקה (כחלק מקבוצת Lung Ambition)