המשפט המוכר 'אבחון מוקדם מציל חיים' איננו עוד סיסמה – אין־ספור מחקרים הראו זאת. ישנן עדויות מדעיות רבות שמצאו שבדיקות סקר כמו ממוגרפיה, דם סמוי בצואה, וכדומה יכולות לאתר את הגידול בשלב מוקדם – שלב בו הסיכוי לריפוי גבוה. "סרטן ריאה היא מחלה שנותנת סימנים בשלב מתקדם מאוד, הסרטן מקנן בעמקי הגוף ובעצם לא מופיעים סימפוטמים עד שזה מאוחר מדי", מסבירה פרופ' דורית שחם, מנהלת יחידת CT ודימות בית החזה, מערך הדימות, מרכז רפואי הדסה וחברה בצוות ההיגוי של תוכנית תיג"ר. "הסימנים יכולים להיות שיעול שלפעמים ילווה בליחה דמית וסימנים אחרים האופייניים לסרטן באופן כללי, כמו ירידה לא מוסברת במשקל, חום וכדומה. כשמגיעים לשלב הזה בסרטן ריאה זה אומר שהמחלה בשלב מתקדם, שלב שבו אומנם ישנן כל מיני תרופות שיכולות להאריך חיים, לעכב את התפתחות המחלה, אבל הסיכוי לריפוי נמוך. כדי שאפשר יהיה לרפא את הסרטן, צריך לגלות אותו מוקדם".
מחקרים כמו NLST (national lung cancer screening trial) שכלל יותר מ־50 אלף משתתפים או NELSON, שנערך באירופה בהשתתפות כ־20 אלף בני אדם ומחקרים נוספים בהיקפים קטנים יותר שנעשו מסביב לעולם, הראו כי בדיקת סקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה מפחיתה תמותה, ובכל זאת עד לאחרונה בדיקת סקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה לא הייתה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.
בשנה האחרונה ולאור הנתונים החד משמעיים שעלו מהמחקרים שהוזכרו ומעדויות רבות בעולם, יצאה לדרך תוכנית 'תיג"ר' – תוכנית לגילוי מוקדם של סרטן ריאה בישראל ביוזמת משרד הבריאות ובשיתוף כל קופות החולים, נועדה לבנות את התשתית שתאפשר לבצע סקר לאומי לכל מי שזכאי לכך. בראש התוכנית עומדת ליאורה ולינסקי – בכירה לשעבר במשרד הבריאות. "המטרה היא לא לבדוק האם בדיקת סקר יעילה לאיתור מוקדם, את זה אנחנו כבר יודעים באופן חד־משמעי מהמחקרים. אנחנו בודקים שזה ניתן ליישום, שאנחנו יודעים איך לאתר את הנבדקים, איך לגייס אותם ואיך בעצם להשלים את המעגל, כי זה לא מספיק שעשינו בדיקה וגילינו משהו" מסבירה פרופ' שחם.
לצורך הפיילוט נבחרו מרפאות מקבוצות שונות באוכלוסייה בפריסה ארצית. כיוון שגורמי הסיכון העיקריים לסרטן ריאה הם גיל מבוגר ועישון, אוכלוסיית היעד שהוגדרה לבדיקת הסקר הם גברים ונשים בגילאי 50 עד 75 עם לפחות 20 שנות קופסה (שנה קופסה מחושבת על פי מספר הסיגריות שאדם עישן ביום למשך שנה). אם אדם הפסיק לעשן, הוא ייכלל באוכלוסיית היעד רק אם טרם חלפו 15 שנה מהיום בו נגמל מעישון, שכן ככל שחולף הזמן מהפסקת העישון הסיכון לסרטן ריאה יורד. כמו כן גויסו כ־18 מכוני CT בפריסה ארצית, נבנתה מערכת מחשוב ייעודית למעקב אחר הנתונים ויצירת דוח רדיולוגי. "ישנה כוונה להשתמש במערכת בינה מלאכותית לפענוח הבדיקות", מספרת פרופ' שחם. "מערכת כזו עתידה לסייע לרדיולוגיים מאוד, לחסוך זמן יקר ולאפשר דיוק גבוה באיתור הממצאים שהעין האנושית לא תמיד יכולה לה".
"תוכנית הטיפול האולטימטיבית היא לא טיפול אלא מניעה"
השקתה של תוכנית תיג"ר התאפשרה לא אחת בזכות מי שפעלו במשך שנים להכנסת בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה בישראל. "לאחר ייסוד העמותה ב־2014, התחלנו בעבודה לקידום תוכנית אבחון מוקדם של סרטן ריאה במערכת הבריאות בישראל", מספרת ד"ר שני שילה, מנכ"לית ומייסדת 'העמותה הישראלית לסרטן ריאה' . "במשך חמש שנים עבדנו בעמותה מול גורמי ממשל, שרי בריאות, ועדות כנסת, ועדת סל התרופות וכיוצא באלה. פעלנו דרך קמפיינים להעלאת המודעות בציבור ואף יצרנו פיילוט בשיתוף אסותא, ששילב פעילות תקשורתית בערוצי החדשות בטלוויזיה, כתבות בעיתונים המובילים ועוד. לאחר חמש שנות עבודה, הוכללה תוכנית פיילוט בסל התרופות ותוכנית תיג"ר יצאה לדרך".
ליאורה ולינסקי שעומדת בראש התוכנית עסקה כ-20 שנה מחייה המקצועיים בנושא הגילוי המוקדם. "במשך שנים עסקתי באיתור מוקדם של סרטן המעי הגס ואיתור מוקדם של סרטן השד", היא מספרת. "הפיילוט הזה בעצם מחזיר אותי לשני הדברים שהכי אהבתי לעסוק בהם בחיי המקצועיים שזה תמיכה במעשנים ונושא האיתור המוקדם. הממוגרפיה הצילה את חיי גם כי לפני 8 שנים גילו אצלי סרטן שד. זה בנפשי לבצע בדיקות שיאפשרו את הגילוי המוקדם כדי שיוכלו לשרוד או להירפא ולחיות חיים טובים".
ולינסקי מספרת שלפחות פעמיים הוצע לוועדת סל התרופות להכניס בדיקה של CT במינון קרינה נמוך לאיתור מוקדם של סרטן הריאות, אך ללא הצלחה. "קצת לפני הקורונה הוחלט להקצות משאבים מהכסף של הסל לפיילוט שהתחיל בשנת 2021 עם הקמת ועדת היגוי עליונה שכוללת נציגים מכל המקצועות הרלוונטיים: אפידמיולוגים, מומחים לרפאות ריאות, אונקולוגיים, רדיולוגיים, אנשי בריאות הציבור ונציגי ציבור".
כבר חודשיים שמבוצעות בדיקות במסגרת הפיילוט וההתרשמות היא שלצד אנשים רבים שנענים לקריאה יש לא מעט מעשנים שלא מעוניינים לבצע את הבדיקה. "אחת הסוגיות היא שמעשנים נוטים מטבעם להיות מכחישים, יש אנשים שמאוד חוששים מהתוצאות של הבדיקה ומעדיפים לא לבצע אותה", מסבירה ולינסקי, שהגישה בעבר לוועדת הסל את תרופות הגמילה לעישון ופתחה במכבי שירותי בריאות את המוקד הטלפוני הראשון לגמילה מעישון. לדבריה, התמדה תביא לתוצאות. " גמילה מעישון קורית כשהאדם מוכן ובמסגרת הפיילוט הקופות מציעות לכל אדם תהליך של גמילה מעישון - אם מציעים לו מספיק פעמים הוא יגיע".
הבדיקה איננה מהווה אישור להמשיך לעשן
בדיקת הסקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה נעשית באמצעות CT במינון קרינה נמוך מאוד (Ultra-low dose CT) בדומה למינון הקרינה בבדיקת הממוגרפיה לאיתור סרטן שד. הסריקה נעשית מהחלק התחתון של הצוואר עד לחלק העליון של הבטן, עורכת כמה שניות בלבד ואינה כרוכה בכאב. אומנם החלק הקשה יותר הוא זמן ההמתנה הארוך מרגע הבדיקה עד לקבלת הפענוח, אך פרופ' שחם מספרת כי המכונים המשתתפים בתוכנית התחייבו על פרק זמן של ימים בודדים עד קבלת הפענוח. "חשוב להדגיש כי בדיקת סקר אינה מיועדת למקרים שבהם כבר מופיעים התסמינים המחשידים כמו שיעול, ליחת דמית, ירידה במשקל וחום, שכן כאמור אלו מצביעים על מחלה מתקדמת, ובמקרים אלו יש צורך לגשת לבדיקת רופא ולאבחן את המחלה. בדיקת סקר מיועדת למקרים שבהם אין שום סימן, שאז עשוי להתאפשר גילוי מוקדם", מסבירה פרופ' שחם.
פענוח הבדיקות, לרבות תיאור של ממצא חשוד וממצאים אחרים, נעשה על פי קריטריונים קבועים. במסגרת התוכנית קיימה פרופ' שחם יום עיון שיועד לרדיולוגים שבו נלמד כיצד יש לדווח על הממצאים באופן אחיד. "הממצא שאנו מחפשים נקרא 'קשרית', ודרגת החשד נמדדת על פי הגודל של הקשרית והמרקם שלה. כשאין חשד כלל, הנבדק מונחה לחזור על הבדיקה לאחר שנה. ככל שדרגת החשד עולה, כך יצטמצם פרק הזמן שיידרש על לבדיקה הבאה – אם בעוד חצי שנה או שלושה חודשים. במקרים של חשד גבוה נדרשת ביופסיה, ברונכוסקופיה או Pet-CT. רק לאחר בדיקת רקמה שנבחנה תחת מיקרוסקופ הפתולוג אפשר יהיה לקבוע אם מדובר בגידול סרטני. במידת הצורך הפענוח מגיע אלינו לדיון בישיבת צוות רב תחומי – המתכנסת אחת לשבוע בהשתתפות רופאים ורופאות ממקצועות הרדיולוגיה, רפואה גרעינית, ריאה, כירורגיה ואונקולוגיה ודנים באותם מקרים שבהם צריך לשקול את הצעדים הבאים".
מסגרת הפיילוט נקבעה לא לבדיקה אחת אלא לשתי בדיקות, גם במקרים שבהם לא נמצא ממצא חשוד, רק לאחריהן אפשר יהיה לקבוע האם הפיילוט הצליח. "לעיתים דווקא הבדיקות החוזרות הן בדיקות משמעותיות יותר, שכן אפשר להבין מתוך ההבדלים ביניהן אם ומה קצב הגדילה של הממצא החשוד", מסבירה פרופ' שחם, "בכל קופה פועלת רכזת ראשית במסגרת התוכנית שבנוסף לעבודה מול משרד הבריאות, אחראית לוודא שנקבעו תורים לכל הנבדקים, שרופאי המשפחה שלחו את החולים לביצוע בדיקת הסקר וכן דואגת להמשך טיפול במידה ויש צורך בבדיקת חוזרת תוך מספר חודשים קצר, הפנייה לרופא ריאות וכיוצא באלה".
לסיכום מבקשת פרופ' שחם להדגיש כי הבדיקה עצמה איננה מהווה אישור להמשיך לעשן. "את הקשר בין עישון לסרטן ריאות כולם מכירים, אבל עישון יכול לגרום לעוד כמה וכמה סרטנים קשים אחרים, למחלות לב וכלי דם ועוד, ולכן הפסקת עישון היא המלצה גורפת גם ללא קשר לבדיקת הסקר". עוד היא מוסיפה: "אנחנו כמובן לא מתנים את הבדיקה בהפסקת עישון. עישון היא התמכרות קשה מאוד וכך גם קשה מאוד להפסיקה, אבל הרבה פעמים מי שכבר מגיע לבצע בדיקת סקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה הוא מי שהפנים את הסיכון של סיגריות, ולכן זו גם הזדמנות להגביר את ההתערבויות שמעלות את הסיכוי לגמילה מסגריות".