יותר מכל התמחות אחרת, רופאי המשפחה מכירים הכי טוב את מטופליהם, בזכות הקשר שנרקם ביניהם לאורך זמן. מכאן שיש בידם לזהות שינויים במצבם הבריאותי, להבחין בסימפטומים חריגים ולהפנות אותם במידת הצורך לבדיקות מעמיקות יותר או לרופאים מומחים. בהרבה מקרים אבחון מוקדם של מחלה ומתן טיפול עשוי למנוע הדרדרות ולשפר את סיכוי ההחלמה. אולם שכשמדובר בסרטן ריאות, במקרים רבים תסמיני המחלה מופיעים בשלב מתקדם והטיפול הופך למורכב וקשה יותר.
"אבחון של סרטן ריאה בשלב מוקדם מוביל בדרך כלל לפרוגנוזה טובה יותר, במיוחד עם הטיפולים החדשים. הטיפול העיקרי והראשוני בשלב מוקדם הוא ניתוח להסרת הגידול. אולם למרבה הצער ברוב המקרים, הביטויים השונים של המחלה מופיעים בשלבים שבהם הגידול מפושט ולא נתיח", מסביר פרופ' אנתוני היימן מנהל המחלקה לחינוך רפואי בקופ"ח מאוחדת. "עם זאת, יכולים להיות רמזים מעוררי חשד, למשל שיעול חדש שלא פוסק, כאבים בנשימה עמוקה, צפצופים חדשים, צרידות ממושכת ובמקרים נדירים גם שיעול דמי. ישנם גם תסמינים כלליים שקשה לשייך אותם לסרטן ריאה, כמו ירידה פתאומית במשקל כשאין שינוי בתזונה, או כאבים בעצמות. בדרך כלל ביטויים כאלו מצביעים על מחלה מתקדמת. במקרים בהם יש הופעה של חלק מהתסמינים האלו, חשוב לגשת לרופא.ת המשפחה להתייעצות".
אומנם התסמינים מופיעים לרוב בשלבים המאוחרים, אך דווקא ערנות של רופא או רופאת המשפחה לסיכונים של סרטן ריאה יכולה להיות גורלית. "הרופא לא מסתכל רק על הסימפטומים של המטופל, אלא על אספקטים רחבים יותר. כך למשל אדם מעשן נמצא בסיכון משמעותי לחלות בסרטן ריאה, גם אם הפסיק לעשן במהלך 15 השנים האחרונות. כ־90% מהחולים בסרטן ריאה הם מעשנים או מעשנים בעבר ולכן יש חשיבות לכך שרופא המשפחה יכיר את כמות העישון של המטופל שלו", אומר פרופ' היימן ומוסיף שנהוג להשתמש במושג 'שנות קופסה', שמוגדר על ידי הכפלה של מספר קופסאות הסיגריות שאדם מעשן ביום בשנות העישון שלו. למשל אדם שמעשן חצי קופסה ליום במשך עשר שנים הוא בעל 'חמש שנות קופסה' ואדם שמעשן שתי קופסאות ביום למשך עשר שנים הוא בעל 'עשרים שנות קופסה'. ככל שמספר שנות הקופסה עולה גם הסיכון לתחלואה עולה.
"רופא משפחה צריך להכיר גם מה קורה בסביבת המטופל, האם בן או בת הזוג שלו מעשנים? האם נוהגים לעשן בבית או בחוץ? מידע זה חשוב מפני שגם עישון סביל מהווה גורם סיכון משמעותי. ישנם גם גורמי סיכון אחרים, כמו גיל, סיפור משפחתי, חשיפה לחומרים מסוימים כמו אסבסט וכיוצא באלה. רופא משפחה לא רק מחפש את הסימפטומים אלא גם מסתכל באופן רחב על המטופל שלו כדי להבין האם הוא מצוי בסיכון. במקרים מסוימים אם המטופל עומד בקריטריונים שנקבעו, הרופא יכול להפנות אותו לבדיקת סקר פשוטה ומצוינת לגילוי מוקדם של סרטן ריאה באמצעות CT במינון נמוך של בית החזה (Low-Dose CT). בדיקה זו יכולה להעלות ממצאים חשודים ולהביא לגילוי של המחלה בשלב ראשוני עוד בטרם הופעת סימפטומים. לפעמים הבדיקה תגלה ממצאים קטנים והמטופל יידרש למעקב בלבד, ולעיתים הממצאים יצריכו בירור באמצעות ביופסיה, שיכולה לספק את האבחנה הסופית", מסביר פרופ' היימן.
אבחון מוקדם יכול לשנות הכול
בשנת 2021 החלה לפעול בישראל תוכנית פיילוט לגילוי מוקדם של סרטן ריאה (תוכנית 'תיג"ר') כדי לבחון את יישומה בישראל של בדיקת סקר לאבחון סרטן ריאה בשלבים מוקדמים. בפיילוט משתתפים אלפי מבוטחים מכל רחבי הארץ בגילאים 50-79, שעונים לפרמטרים הקשורים בגורמי סיכון, ובכללם היסטוריה של 20 שנות קופסה, מעשנים או מעשנים לשעבר שלא חלפו 15 שנה מאז הפסיקו לעשן. הבדיקה כאמור נעשית באמצעות מכשיר CT בקרינה נמוכה , "הקרינה ממכשיר זה משתווה לכשבעה צילומי חזה או לקרינה שאליה אנו נחשפים מטיסה מישראל לניו יורק, כלומר קרינה די מינורית. הבדיקה עצמה לא דורשת הזרקה של חומר ניגוד, היא מהירה ופשוטה והסיכון בה כאמור די נמוך, אך היתרון הוא משמעותי", מסביר פרופ' היימן. "במחקרים שבדקו את הנושא נמצא כי מרבית הנבדקים שאותרו עם סרטן ריאה אותרו בשלבים מוקדמים (1 ו-2) בעת האבחנה. מדובר בנתון מדהים, כי גילוי של המחלה בשלבים אלו, יכול לשנות לחלוטין את תוחלת החיים ולהביא להצלחה טיפולית".
בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה כבר קיימות במדינות שונות, וכשהבקשה להכללתה בישראל הגיעה לוועדת הסל, הוחלט לבחון קודם את הנושא באמצעות הפיילוט למשך מספר שנים. "משרד הבריאות הרים את הכפפה והפעיל את כל קופות החולים. לתוכנית נבחרו סניפים מסוימים, על פי קריטריונים שונים במטרה לייצר גיוון באוכלוסייה הנבדקת" מסביר פרופ' היימן. "בכל קופה מזמנים את המטופלים שנמצאו רלוונטיים לבדיקה, בדרך כלל על ידי אחיות שמסבירות להם בשיחה טלפונית על הפיילוט ועל משמעויות הבדיקה. רוב המטופלים שיצרנו איתם קשר נענו בחיוב, והמטרה היא להגיע בעוד כמה חודשים לסיום הפיילוט עם בין 5,000 ל־6,000 נבדקים". פרופ' היימן מבקש להדגיש שבדיקת הסקר מיועדת לאנשים בסיכון שלא דיווחו על אחד מהתסמינים שהוזכרו מעלה. "במקרה שבו למשל מטופל מתלונן על שיעול דמי או על שיעול חדש שאינו פוסק, חשוב שיגיע במהרה לרופא.ה כדי לשקול את הצעד הבא".
פרופ' היימן: "בינתיים בדיקת הסקר היא במסגרת פיילוט ועוד לא כתוכנית לאומית, כפי שנעשה בבדיקות אחרות, כמו ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד. אם הפיילוט יצליח ומשרד הבריאות יחליט לאמץ את המלצות, רופאי המשפחה יוכלו בעתיד לשלוח את מטופליהם שנמצאים בסיכון לבדיקה".
תפקידם של רופאי המשפחה במניעת עישון
בעבר, מעורבותו של רופא המשפחה בטיפול של חולה שאובחן עם סרטן ריאה הייתה מסתיימת פחות או יותר לאחר שלב האבחון, שכן מלבד טיפול כימותרפי לא היה מענה משמעותי ותוך זמן קצר חולה היה נפטר. כיום, מספר פרופ' היימן, המצב הוא אחר לגמרי. "בזכות הרבה טיפולים חדשים אנחנו כרופאי משפחה רואים חולים בסרטן ריאה – גם כאלו שאובחנו עם מחלה מתקדמת – למשך תקופות ארוכות מאחר והחולים שורדים הרבה יותר, וחלקם אפילו עם איכות חיים טובה. זה אומנם לא נכון לכולם, אבל עבור לא מעט מהחולים הטיפולים יכולים לעכב את המחלה למשך חודשים או שנים".
רופאי משפחה ממלאים חלק משמעותי גם במניעת עישון בקרב מטופלים, שהוא הגורם הסיכון העיקרי לתחלואה בסרטן ריאה. "העובדה שאנו מצויים בקשר ממושך עם המטופלים משחקת תפקיד חשוב, מאחר שהפסקת עישון היא תהליך ממושך. את נזקי העישון כבר לא צריך להסביר וכולם מכירים בהם. למעשה המטרה שלנו היא לא להסביר להם על הסיכונים, אלא לבחון מה העמדה שלהם. יש מעשנים שלמרות שהם מכירים את הסכנות בוחרים שלא להפסיק לעשן בכלל, ובמקרים אלו כל שאנו יכולים לעשות הוא להמתין זמן מה, העלות את הנושא שוב, ולבדוק אם יש איזו תזוזה בעמדתם לכיוון אחר. יחד עם זאת, לא פעם מעשנים מתלבטים ולאט לאט צריך להביא אותם למקום שבו הם יסכימו לנסות".
לטובת מטופלים שמוכנים לשקול הפסקת עישון, מספר פרופ' היימן, יש הרבה מאוד עזרה. "כל קופות החולים מפעילות קבוצות גמילה – פיזיים או בזום. במרוצת השנים הרבה רופאי משפחה עברו הדרכה לגמילה מעישון כדי שיוכלו לסייע למטופלים שלהם להפסיק לעשן. ישנן גם תרופות שונות שאפשר להיעזר בהן או מדבקות ניקוטין. גם אחרי שמפסיקים לעשן יש צורך בתמיכה. כרופאי משפחה התפקיד שלנו הוא לעודד אותם, לשאול אותם כיצד הם מסתדרים, להגיד 'כל הכבוד' כשצריך ובעיקר לא להיות שיפוטיים – להעביר למטופל את המסר שאנחנו איתו ולא נגדו, להיות שם כדי להקשיב ולכוון אותו, זה התפקיד שלנו".
אחד מהפרויקטים שנועדו לסייע לקדם מניעה ואיתור מוקדם של סרטן ריאה הוא מיזם Lung Ambition. "מדובר במיזם בין־לאומי שפועל גם בישראל מתוך שאיפה להסיר את סרטן ריאה מראש רשימת גורמי התמותה של מחלות ממאירות. המיזם מקדם בין היתר השתלמויות וכנסים כדי להגדיל את הידע בנושא בקרב רופאי המשפחה בכל קופות החולים בארץ", מסכם פרופ' היימן.
חשוב לזכור, אבחון מוקדם של סרטן הריאה עשוי להציל חיים. למידע נוסף על תוכנית תיג"ר באתר העמותה הישראלית לסרטן הריאה – לחצו כאן. להסבר מורחב באתר משרד הבריאות – לחצו כאן. המוקד הטלפוני הלאומי לגמילה מעישון של משרד הבריאות 6800*
שירות לציבור. בשיתוף חברת אסטרהזניקה (כחלק ממיזם לאנג אמבישן)