על פי סקר של הלמ"ס כמחצית המעשנים החלו לעשן לפני גיל 18. עוד עולה מהנתונים ש-13-24 הם גילאי ה"כניסה" לעולמות העישון, ושבשנים האחרונות חלה עלייה בשיעורי המעשנים בטווח גילאים זה.
ברשת התיכון אמית מנסים להיאבק בתופעה בדרכים חדשניות ויוצאות דופן. במהלך השנתיים האחרונות במסגרת תכנית Lung Ambition הוזמנו תלמידי הרשת לבקר במרכזים רפואיים שונים (שיבא, הדסה, אסותא אשדוד ובילינסון), בהם נפגשו עם מטופלים, העמיקו ברקע רפואי, ולמדו על המסע שעוברים חולים וחולות בסרטן הריאה ועל הקשר בין המחלה לעישון.
יוזם הרעיון הוא פרופ' יאיר בר, מנהל היחידה לטיפול בסרטן ריאה מרכז רפואי "שיבא". "הפחתת שיעור המעשנים בישראל היא מה שיקבע את שיעור חולי סרטן הריאה בעוד מספר עשורים", מסביר פרופ' בר. "הצעד משמעותי ביותר שאפשר לעשות הוא לדבר עם בני נוער, שנמצאים בסיכון להתחיל לעשן מפני שלהם יגרם הנזק הכי משמעותי".
"בני נוער חשופים לעישון באמצעות סרטים, למשל, בהם רואים כוכבי קולנוע ומפורסמים מוצלחים ומאושרים בזמן שסיגריה בפיהם. זה עומד בסתירה לאזהרות הנוגעות לבריאותם של המעשנים", הוא מבהיר. "הבנו שכדי להפנים את נזקי העישון, הם צריכים 'לראות בעיניים', להיפגש עם רופאים ועם חולים. חברת התרופות אסטרהזניקה הפגישו אותי עם רשת אמית ויחד יצאנו לדרך, מתוך מטרה לחשוף אותם למציאות ולעובדות. כדי שישמעו מרופאים מהן המחלות שנגרמות מעישון ומהחולים אודות הסבל והנזקים שהעישון גורם".
"אני מאמין שלמפגשים של בני נוער עם רופאים וחולים יש אפקט מצטבר" טוען פרופ' בר. "הילדים שהשתתפו בתוכנית שעשינו בשנה שעברה הפיקו סרטונים שזכו למיליוני צפיות ולחשיפה אדירה, כך שאין לי ספק שהמפגשים הללו משפיעים".
בסוף זה השתלם
"התחלנו בפרויקט על עישון במסגרת לימודי אזרחות. למדנו על החומרים שיש בסיגריה, על הנזק שהם גורמים וכחלק מן הפעילות, יצאנו לבית החולים בילינסון בפתח תקוה", מספרת לין משה, בת 14, מהמושב תימורים, תלמידת כיתה י' בתיכון אמית בבאר טוביה."בהתחלה לא ידעתי איך להגיב, מה נראה, היו קצת חששות ולא ידעתי להיכן אני מגיעה. בסוף זה השתלם. דיברנו עם חולי סרטן שמחלתם נגרמה כתוצאה מעישון. הייתי בהלם. לא ציפיתי לפגוש תופעות כל כך קשות בגלל סיגריה שנראית כל כך תמימה. אבי ואחי מעשנים קבוע וזה נגע לי ללב. חזרתי הביתה וסיפרתי למשפחה מה למדתי על עישון. הסברתי לאמא שאנחנו מעשנות פאסיביות. אחי ואבי הבינו שהם מסכנים גם אותנו. מאז הם מנסים לעשן כמה שפחות, מחכים מחוץ לבית אחרי שעישנו כדי שהריח יתפוגג, אבל לדעתי זה לא מספיק", מדגישה לין משה.
מה היה הרגע הכי קשה עבורך בביקור?
"הפגישה עם חולת סרטן הריאה, בערך בגיל של אמא שלי, שסיפרה שהרופאים אמרו לה שאם לא תפסיק לעשן, היא עלולה להגיע למצב שהיא עלולה למות. זה זעזע אותי".
ניסית בעצמך לעשן?
"זה לא מדליק או מסקרן אותי. ידעתי שזה ממכר ועלול מאד לפגוע לי בבריאות. חברה שאלה פעם אם אני רוצה, אמרתי שלא, ושתרחיק את הסיגריה שלה ממני, שם זה נעצר. יש אצלנו בתיכון הרבה מעשנים, גם חברה טובה שלי מעשנת, אז ישבתי ודיברתי איתה, בלי עצבים, תיארתי לה איך היא מסכנת את עצמה. היא הייתה בהלם וזרקה את הסיגריה. בבית עוד לא הצלחתי לעשות שינוי, אבל אני נחושה להצליח. מקווה שבסוף יפסיקו לגמרי, זו המטרה".
"שיבינו שהנזק לריאות הוא עצום ומפחיד"
"לפני שנה חברת התרופות אסטרהזניקה יזמה פרויקט במסגרת תכנית Lung Ambition עם רשת אמית", מספרת ד"ר אירנה לזרב, מנהלת השירות לגידולי ריאה, בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ע"ש סמסון. "לבית החולים שלנו הגיעו 30 תלמידים ותלמידות משני בתי ספר. פגשנו אותם – מספר אנשי צוות ואני – וביחד הסברנו להם בצורה פשוטה כיצד הריאות מתפקדות, ואילו נזקים נגרמים לריאות בגלל עישון", היא מסבירה. "בני נוער חושבים שזה 'סקסי' ולא מזיק, ויש עליהם הרבה לחץ חברתי לעשן סיגריות רגילות ואלקטרוניות. מנגד אנחנו הסברנו כיצד עישון פוגע ברקמת הריאה ובכניסה של חמצן לגוף. אלה נושאים מאד מפחידים".
האבחון חולל רעידת אדמה
במסגרת הסיור באסותא אשדוד התלמידים ביקרו במכון לרדיותרפיה, שם חולי סרטן מקבלים טיפולי קרינה. "קיימנו מפגש עם מטופלות בסרטן ריאה. התלמידים והתלמידות כנראה ציפו לפגוש חולים מבוגרים ומוזנחים והם היו בהלם כשהם הבינו שזה יכול לקרות גם לאנשים 'רגילים', בגילאים של האימהות והאבות שלהם. אחת הנשים, עובדת בכירה באחת הרשויות המקומיות, סיפרה שכל השנים היא ידעה שעישון מזיק, אבל תמיד היו לה תירוצים למה היא לא מפסיקה, ושגם שאר בני משפחה שלה עישנו. עוד היא סיפרה כיצד אבחנו את המחלה ואיזו רעידת אדמה האבחון חולל אצלה ואצל הקרובים שלה", מוסיפה ד"ר לזרב.
"מטופלת נוספת סיפרה להם על מסלול הטיפולים הקשים – ניתוח, קרינה, כימותרפיה. היא גם תיארה בפניהם איך התחילה לעשן כשהיתה צעירה, וחשבה שזה 'סקסי', ואיך בבגרותה הבינה עד כמה היא פוגעת בעצמה, אבל לא היה לה כוח ומוטיבציה להפסיק".
ד"ר לזרב מעידה שהתלמידים והתלמידות הביעו עניין רב והביקור הותיר עליהם רושם משמעותי. "אני חושבת שהמפגשים עם החולות פקחו את עיניהם לראות. זה היה מפגש מאד משמעותי, שעשה שינוי בחשיבה ובעיקר – הבהיר להם שזה יכול לקרות גם להם, להורים שלהם ולאחים ולאחיות שלהם שמעשנים".
"גם לנו, הצוות הרפואי שמטפל בחולי ובחולות סרטן הריאה המפגש הזה תרם המון. 90% מהחולים והחולות בסרטן ריאה שאנחנו מטפלים בהם הגיעו אלינו בגלל נזקי העישון. אני מאחלת לעצמי שיום יבוא ואמצא את עצמי מובטלת וחסרת עבודה", מסכמת ד"ר לזרב. "אם נוכל להשפיע על הדור הצעיר, אם התלמידים יעבירו את המסר הלאה להורים ולחברים – השגנו את המטרה שלנו . אם גרמנו ל-30 נערות ונערים לא לעשן, ואני מקווה שהגענו ליותר – עשינו המון".
"יש פער בין הידע אודות נזקי עישון ובין התכל'ס, בעיקר בגילאי תיכון וצבא. המטרה שלנו היא לחשוף אותם לנושאים שקשורים לסרטן, ואיך המדיה מנסה לפרסם ולהפיץ את המוצר לצורך רווחים", מספר פרופ' יקיר רוטנברג, מומחה באונקולוגיה וגריאטריה שיקומית במרכז רפואי הדסה. "גולת הכותרת של הביקור הייתה פגישה עם מטופל בסרטן ריאה וחשיפה למציאת פתרונות לנזקי עישון. אם הייתה לנו אפשרות להעביר את החוויה שעברנו לכל תלמידי תיכון, היינו יכולים להפסיק להיות רופאים שמטפלים בחולי סרטן הריאה, וכנראה שזו הדרך הנכונה למניעת עישון – להפוך את בני הנוער לשגרירים. ביקרו אצלנו בהדסה 40 נערות ונערים, הם התעניינו והתרגשו ואני מניח שזה השפיע עליהם עמוקות. הכי חשוב זה לא להתחיל לעשן. כי ברגע שמתחילים זה מסובך להפסיק. ולכן אני רואה בזה את התפקיד המניעתי החשוב ביותר: לנסות להשפיע על בני משפחה ועל חברים לא להתחיל לעשן", מסכם ד"ר רוטנברג.
בחזרה ללין משה: "אם הייתי יושבת ומדברת עם החברות והחברים שלי הייתי מסבירה להם מה הנזקים, איך עישון מסכן אותם ואת סביבתם, מה עלול לקרות בעתיד ואיך זה ישפיע על המשפחה והקרובים שלהם. כשדיברנו עם החולות בסרטן הריאה חשבתי על אבא שלי, כמה זה מקצר לו את החיים. אם תהיה לי אופציה ארצה להמשיך את הפרויקט, כמה שיותר להעלות מודעות למניעת עישון גם באופן מקצועי. ובעיקר בקרב בני נוער".
בשיתוף אסטרהזניקה (כחלק ממיזם לאנג אמבישן)