אסתמה, מחלה דלקתית של דרכי הנשימה, היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות בעולם: כ-10% מהילדים סובלים ממנה, וכ-5% מהמבוגרים. פרופ' מרדכי קרמר, מנהל המערך למחלות ריאה ואלרגיה במרכז הרפואי בילינסון, מפרט כיצד היא מתפתחת, איך מטפלים בה, ומהם החידושים בטיפול באסתמה חמורה.
כיצד מתפתחת אסתמה?
הסיבה השכיחה ביותר היא אלרגיה: רגישות יתר לחומרים המצויים באבקני צמחים, קרדית אבק הבית, פרוה והפרשות של בעלי חיים, זיהום אוויר, עשן סיגריות ועוד. בעקבות חשיפה אליהם מופרשים בגוף חומרים המכווצים את הסימפונות וגורמים להתלקחות של המחלה (התקף אסתמה). מרגע שהאדם בעל הרגישות מתרחק מהאלרגן, המחלה שוקטת. לכן, לא פעם מדובר במחלה עונתית. במקרים אחרים, הנטייה להתקף אסתמה מתעוררת בעקבות גירוי או זיהום בדרכי הנשימה בזמן הילדות. עם השנים המצב עשוי להשתפר משמעותית, האסתמה נעלמת כמעט כליל, אולם הנטייה נשארת ועלולה להתפרץ שוב כעבור שנים רבות בעקבות וירוס, דלקת ריאות, חשיפה לחיידקים וכדומה.
איך מאבחנים אסתמה?
התסמינים האופייניים של המחלה כוללים קוצר נשימה, "צפצופים" והפרעות בדרכי הנשימה, בעיקר בלילה. הסימפטומים האלו אופייניים גם מחלות ריאה נוספות, ולעיתים אף להימצאות גוף זר בדרכי הנשימה. לכן, מומלץ לבצע צילום ריאות כדי לשלול סיבות אחרות. במקביל, מתבצעת בדיקה נשימתית של תפקודי הריאה. צילום נקי ותפקוד לקוי, יחד עם משאף מרחיב סימפונות המסייע בהקלה - זו בדרך כלל אבחנה קלאסית של אסתמה. מכאן יאמוד הרופא את חומרת המצב ויחליט על הטיפול הרצוי.
מדוע חשוב להימצא במעקב ומה ינוטר במהלכו?
חשוב לשים לב לחומרים או למתווכים הגורמים להתלקחות האסתמה במצבים השונים. גורם חשוב כזה הוא התאים האאוזינופילים – סוג של תאי דם לבנים שבזמן החשיפה לאלרגן מתרבים, נמשכים לסימפונות ותורמים להצרותן ואף לחסימתן. כך התאים האלו עלולים לגרום לדלקת עם הפרשות ואף לאסתמה חמורה. את החריגה מהנורמה במספר התאים האאוזינופילים ניתן לאתר בספירת דם רגילה.
מתווך נוסף, שלאיתורו נדרשת בדיקת דם מיוחדת, הוא הנוגדן IgE שעלול להוביל להיצרות הסימפונות. ללא טיפול, לחולה באסתמה בדרגת חומרה בינונית ומעלה (מבחינת עוצמת ההתקפים ותדירותם) עלול להיגרם נזק בלתי הפיך: הסימפונות הופכות קשיחות ואינן מגיבות עוד למשאפים.
כיצד מטפלים באסתמה ?
באסתמה הטיפול הוא פשוט ומתבסס על משאפים משני סוגים: האחד הוא משאף כחול ודומיו, שמרחיבים את הסימפונות לטווח קצר. משאפים אלו מהווים עזרה ראשונה במצב של התקף אך לא מטפלים בדלקת לאורך זמן. חשוב לדעת ששימוש יתר במשאף כזה עלול לגרור תופעות לוואי כגון דופק לא סדיר או רעד. השני – משאף משולב המכיל סטרואידים בשאיפה ומרחיב סימפונות ארוך טווח ומטפל בדלקת. ניתן להשתמש במשאף הזה על בסיס יומי למשך שנים, עד שההתקפים נעלמים באופן מתמשך ויציב. חשוב להדגיש כי למשאף הזה יש פחות תופעות לוואי ואין יכולת התמכרות והסתגלות של הגוף.
כיצד מטפלים באסתמה חמורה?
במהלך התקף קשה, כאשר החולה מתקשה מאוד בנשימה, הטיפול יתבצע באמצעות סטרואידים דרך כדורים או בזריקה. כאן כבר מדובר במינון גבוה יחסית, שנותן מענה מיטבי למצב החירום ועשוי להציל חיים. ואולם, בתדירות גבוהה ולאורך זמן, השימוש בסטרואידים סיסטמיים (כדור או זריקה) עלול לגרום לתופעות לוואי כגון סוכרת, אוסטאופורוזיס, יתר לחץ דם והשמנה. לכן, הרופאים ישתדלו להימנע ממנו כטיפול סיסטמי קבוע. בפרט לאור התכשירים החדשנים שקיימים כיום שמסוגלים לתקוף את המתווכים הגורמים לאסתמה ומהווים פריצת דרך של ממש בהתמודדות עם המחלה.
ישנן תרופות ביולוגיות המכילות נוגדן סינתטי שתוקף את ה-IgE והן יכולות לשפר באופן משמעותי את מצב האסתמה ותופעות אלרגיות נוספות. קיימים גם תרופות ביולוגיות שכוללות נוגדי IL-5 או לקולטנים שלהם, המדללים את האאוזינופילים ונוגדים לקולטן IL-4/13 המנטרלים גורמי דלקת אחרים. הטיפולים האלו ניתנים בין אחת לשבועיים לאחת לחודשיים (תלוי בסוג התרופה) בזריקה תת-עורית למשל בבטן רגל או בזרוע. המטופל יכול גם להשתמש בזריקה באופן עצמאי בעזרת מזרק אוטומטי (בדומה לתכשירים לטיפול בסוכרת). תוצאות מרשימות – חולים שבילו שעות בחדרי מיון ואשפוז נפרדו לגמרי מההתקפים.
הטיפולים לחולים באסתמה קשה כלולים בסל הבריאות לחלק מקבוצות החולים בכפוף לקריטריונים מוגדרים. רק אלרגולוגים או מומחי ריאות יכולים להורות עליו, וחשוב שרופאי המשפחה יאתרו את החולים הקשים ויפנו אותם למומחים. טיפול במשאפים יכולים לרשום גם רופאי המשפחה עצמם, אך תמיד מוטב להסתייע ברופאים המומחים כדי לשלול מחלות אחרות.
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אסטרהזניקה