אף שכולנו מקשרים בין המונח הפטיטיס לצהבת נגיפית, מדובר בהגדרה רחבה יותר שכוללת כל דלקת של הכבד אשר גורמת לפגיעה בתפקודו. הגורמים להפטיטיס, מלבד הוויראלים, עלולים לנבוע כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות, שומן בכבד, צריכת אלכוהול מופרזת ופגיעה אוטואימונית.
ההפטיטיס הוויראלי המוכר, נגרם מנגיפים אשר עיקר פגיעתם היא בכבד. נגיפים אלו מחולקים על פי האותיות: A, B, C, D, E. בדרך כלל, הפטיטיס A ו-E גורמים לפגיעה חולפת, בעוד הפטיטיס B, C ו-D עלולים לגרום לפגיעה כרונית.
ביקשנו מד"ר, מוחמד מסארוה, גסטרואנטרולוג ומומחה למחלות כבד, אחראי יחידת סרטן הכבד בביה"ח הדסה עין כרם ומנהל רפואי במרחב מזרח ירושלים במכבי שירותי בריאות, לתת לנו את רשימת הדברים שאנשים אינם יודעים על המחלה ויכולים לסייע להם לאבחן ולמנוע אותה, ובמקרים מסוימים, אף להציל את חייהם. אלו דבריו המעניינים והמפתיעים שלו שמומלץ לכולם לקרוא:
- יש לכם תסמינים של מחלה ויראלית? לכו להיבדק
הפטיטיס B הוא וירוס שנכנס לתוך הגנום האנושי, כלומר ל-DNA. התפרצות המחלה מתרחשת לאחר שלב דגירה של מספר שבועות עד מספר חודשים מרגע ההדבקה בנגיף. הפטיטיס B יכול להוביל למחלה חריפה (אקוטית) ומחלה כרונית (מתמשכת). המחלה החריפה מתבטאת בעלייה חדה באנזימי הכבד ובתסמינים כגון הרגשה רעה, חום, סימני חולשה, בחילות והקאות, בדומה למחלות ויראליות אחרות. יש אנשים שלא ירגישו בתסמינים אלו ויחוו "מחלה שקטה". - קיים סיכון למחלת כבד קשה כ-15 שנה מההדבקה
לאנשים מבוגרים יש סיכוי של כ-90 אחוז לסלק את הווירוס מגופם ללא התערבות חיצונית. ברגע שהגוף לא מסלק את הנגיף, המחלה הופכת בהמשך לכרונית (גם אם תסמיני המחלה החריפה חלפו). לרוב, אין סימפטומים המעידים בתחילה על מחלה כרונית, אך היא עלולה בהמשך להביא להרס של הכבד ולמחלות כבד קשות כמו שחמת הכבד וסרטן כבד, שנים רבות לאחר המחלה החריפה (ממוצע של 15 שנה). כדאי לדעת שלעיתים גם המחלה החריפה עלולה לפגוע משמעותית בכבד ולהביא את המטופלים לאי-ספיקת כבד ולצורך בהשתלת כבד. - אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת דם שגרתית
בדיקת אנזימי כבד בדם – אם בעקבות הופעת הסימפטומים של המחלה הוויראלית החריפה או בעקבות בדיקת דם שגרתית – היא אמצעי האבחון הראשון להידבקות בנגיף הפטיטיס B. בהמשך המטופל עובר בדיקות לזיהוי הווירוס בדם. מרגע האבחנה, המטופל נשלח למומחה למחלות כבד או למרכזים רפואיים לטיפול במחלה בבתי החולים. - לגוף יש טווח זמן לסלק את המחלה מהגוף לפני שהיא הופכת לכרונית
אבחון מוקדם ובעיקר מעקב, הם בעלי חשיבות רבה בהפטיטיס B. לגוף יש "הזדמנות" להילחם בנגיף ולסלק אותו כשלושה חודשים מרגע ההדבקה, לאחר מכן, אם הנגיף נשאר בגוף, המחלה מוגדרת ככרונית והמטופל עובר בדיקות דם והדמיה לזיהוי הנזק לכבד ומקבל טיפול מותאם למזעור נזק עתידי. כיום אין הנחיה להעניק טיפול למטופלים שהינם נשאים של הווירוס אך אינם סובלים מנזק לכבד, היות והסיכוי לסילוקו מהגוף הוא גבוה. ישנם חילוקי דעות באשר לטיפול תרופתי במחלה שהפכה לכרונית, אך לא גרמה לנזק מוכח לכבד. באופן אישי, אני בעד טיפול בכל נשאות כרונית של הפטיטיס B על מנת שלא להסתכן בנזק עתידי. - ההדבקה הנפוצה בנגיף ההפטיטיס B מתרחשת בלידה
ההדבקה בהפטיטיס B מתרחשת במעבר של דם ונוזלי גוף נגוע מאדם לאדם. ההדבקה הנפוצה ביותר מתרחשת במעבר של דם בין אם ליילוד בסמוך ללידה ומכונה הדבקה ורטיקלית. הדבקות שמתרחשות בלידה ובגילי ילדות מוקדמים (עד גיל 5) – בשלבים בהם מערכת החיסון טרם הבשילה, הן המסוכנת ביותר ואלו שבדרך כלל מובילות למחלה כרונית. כיום, נשים הריוניות שהינן נשאיות של הנגיף מקבלות טיפול שמונע לרוב את ההדבקה של היילוד. - מגע מיני לא מוגן או טיפול שיניים במרפאה לא סטרילית עלולים לסכן אתכם
הדבקות נוספות בהפטיטיס B מתרחשות במגע מיני ללא אמצעי מניעה דרך מעבר של הפרשות זרע וואגינה, מעבר דם בין מזריקי סמים, טיפולי שיניים וניתוחים בסביבה לא סטרילית (בעיקר בחו"ל), וכן דרך מנות דם נגועות בנגיף. יש לציין שבישראל מנות הדם נבדקות בעשורים האחרונים להימצאות הנגיף. מגע של עור לעור איננו מוביל להדבקה בהפטיטיס B. - כל היילודים בישראל מקבלים חיסון להפטיטיס B
משנות ה-90, קיים חיסון להפטיטיס B אשר ניתן לכל היילודים בישראל ומונע הדבקה בנגיף. יחד עם זאת הווירוס מאוד נפוץ בארץ (אזור אנדמי) בעיקר בשל העובדה שאנשים בשנות השלושים לחייהם ומעלה, אשר נולדו לפני תקופת החיסון, ממשיכים להדביק ולהידבק בנגיף. בין היתר, גם במהלך טיולים לאזורים אנדמים בעולם בהם לא נהוג לחסן כנגד הנגיף, כמו במזרח. - החיסון להפטיטיס B מיועד גם למבוגרים ולעיתים נדרשת מנת בוסטר
ההמלצה לאנשים שנולדו לפני שנות ה-90 ולא קיבלו חיסון כיילודים, היא להגיע לרופא המשפחה ולבקש להתחסן נגד הפטיטיס B. בנוסף, גם אנשים שקיבלו את החיסון עשויים להזדקק לזריקת דחף (בוסטר) אם אין להם נוגדנים בדף לנגיף – נתון שמתברר בבדיקת דם הבוחנת את רמת חיסון של הפטיטיס B בדם ונמצאת בסל הבריאות. - התרופות להפטיטיס B "משתיקות" את הנגיף וממזערות את הסיכון לנזק עתידי לכבד
התרופות להפטיטיס B השתדרגו משמעותית בשנים האחרונות. הן אינן בהכרח מביאות לריפוי מלא מהמחלה אך פעולתן מבוססת על "השתקה" ודיכוי של הנגיף. כלומר, ניקוי שלו מהדם על מנת שלא ישוכפל וידביק תאים אחרים. הטיפול מיועד לתקופה ארוכה, במהלכה הגוף עשוי אף לסלק את קליפת הווירוס והחיבור שלו ל-DNA ולהגיע להחלמה מלאה (5%-7% מהחולים). ישנם מקרים שהטיפול ניתן לכל החיים. לתרופות החדשות בנגיף, הניתנות בכדורים, יש מעט מאוד תופעות לוואי ואיכות החיים של המטופלים היא טובה מאוד. - אל תוותרו על מעקב
מטופלים שאובחנו עם הפטיטיס B ומקבלים טיפול למחלה וכן כאלו שלא מקבלים טיפול, מסיבה זו או אחרת, צריכים להישאר במעקב רפואי הדוק של רופא כבד ולעבור בדיקות דם ואולטרסאונד תקופתיות. וירוס ההפטיטיס B עלול לגרום לנזק לכבד ולהיווצרות סרטן ומחלות כבד, גם כאשר הוא מטופל.
לפרטים נוספים היכנסו למגזין מעלימים את הצהבת
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים ע״י חברת גיליאד