יותר מ-300 מיליון בני אדם בעולם נשאים של נגיף ההפטיטיס B, בישראל נושאים את הנגיף כ־1-3 אחוז מהאוכלוסייה. נשאות כרונית אחראית לכ-1.5 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם כתוצאה מסיבוכי המחלה. פריצות דרך במחקר ובטיפול הפכו את הצהבת למחלה שלרוב ניתן להימנע ממנה בצורה פשוטה – באמצעות בדיקה או חיסון.
"הפטיטיס B הוא נגיף שתוקף את הכבד ויכול לחיות רק בו. הוא פולש לתאי הכבד ומשתמש במערכות התא על מנת לשמר את ההדבקה ולהדביק תאי כבד נוספים", מסביר פרופ' אמיר שלומאי, מנהל מחלקת פנימית ד', מכון הכבד בבילינסון. "במקרה שהנגיף גורם למחלה כרונית, הוא עלול לגרום לשחמת כבד ואף לסרטן כבד".
"אצל חלק גדול מהחולים תהיה הדבקה, שתוביל למחלה חריפה אבל לאחר מספר שבועות הם יחלימו", מסביר שלומאי. "רק בקרב כ-5 אחוז מהמבוגרים הנגיף לא ייעלם מהכבד ויישאר שם שנים רבות ואולי אף לתמיד. זה מצב בעייתי משום שהנגיף יוצר דלקת כרונית, כשהמערכת החיסונית מנסה להילחם בנגיף בהצלחה חלקית בלבד. הדלקת הזו עלולה להוביל לשחמת הכבד, שהיא ביטוי לצלקת קשה, או אף לסרטן הכבד".
שלומאי מציין שמרבית הנשאים הכרוניים לא יחלימו: "רק מיעוטם יצליח להחלים מהנגיף ואפשרויות ההחלמה תלויות בפקטורים שונים, פיזיים ובעיקר גנטיים".
שכיחות המחלה בישראל, כתוצאה מהדבקה בהפטיטיס Bמגיע לכ-2 אחוז מהאוכלוסייה, אך בשל קיומם של חולים רבים א-סימפטומטים, יכול להיות שהמספרים גדולים יותר. יש הבדלים ניכרים בין קבוצות שונות באוכלוסייה בשיעורי המחלה. ההבדלים ניכרים על פי ארצות המוצא מהם מגיעים החולים, עם בולטות למדינות לא מפותחות, שם השכיחות גבוהה יחסית.
איך נדבקים בהפטיטיס B?
הפטיטיס היא מחלת כבד כרונית הנגרמת כתוצאה מוירוס, שעלולה לפגוע בתפקוד הכבד וביכולתו לעבד חומרים, לסנן את הדם ולהילחם בזיהומים בגוף. מספר נגיפים הם בעלי פוטנציאל לגרום לדלקת בכבד - הפטיטיס A, B, C, D ו-E, כאשר השפעת הפטיטיס A ו-E מתבטאת בדלקת חריפה של הכבד, בעוד הנגיפים האחרים עלולים לגרום לדלקת חריפה אבל גם להפוך למחלה כרונית ולגרום לנזק משמעותי לכבד בטווח הארוך.
אופן ההדבקה בנגיף ההפטיטיס B בין מבוגרים, היא על ידי מגע עם נוזלי גוף, בעיקר דם וזרע. "מחטים לא נקיות ויחסי מין לא מוגנים הם הגורמים העיקריים להפצת ההדבקה בנגיף בקרב מבוגרים", אומר פרופ' שלומאי ומספר שהנדבקים יכולים להיות על הרצף שבין א-סימפטומטיים לחלוטין, דרך כאלה החולים בצהבת ועד נדבקים עם מחלה סוערת שעלולה להצריך אף השתלת כבד. אולם, מרבית הנדבקים לא ידעו כלל שנדבקו, בעיקר אם נדבקו בגיל צעיר.
להבדיל מהתנהגות במחלות אחרות, ילדים שנדבקים בהפטיטיס B הופכים לרוב לחולים כרוניים. הם נדבקים, בדרך כלל, כעוברים ורוכשים את הנגיף מהאם. רוב התינוקות נותרים חולים כרוניים אולם, מרבית המבוגרים והילדים מעל גיל 5 יכולים להחלים מההדבקה באופן עצמאי.
החל מ-1992 מחסנים את כל התינוקות שנולדים בישראל, ב-3 מנות - מלידה ועד גיל 6 חודשים. "את התינוקות מחסנים בלידה בחיסון האקטיבי, שכולל חלבונים של הנגיף וגורמים למערכת החיסונית של הגוף להיכנס לפעולה. במקרים שבהם האם נשאית של הנגיף, מוסיפים גם את החיסון הפסיבי, המכיל נוגדנים ספציפיים כנגד הנגיף. אלה חיסונים מאד אפקטיביים", מסביר פרופ' שלומאי.
רוב הנדבקים לא מרגישים את המחלה – קשה לזהות את הנדבקים: מתי כדאי שתלכו להיבדק?
סיבות נוספות לירידה בשכיחות הנשאות לנגיף היא שכל מנות הדם שנתרמות ועוברות לשימוש בישראל עוברות בדיקה לנגיף וכמו כן, כל האימהות בישראל נבדקות לנשאות לנגיף במסגרת בדיקות ההיריון. במקביל, קיימת גם עלייה במודעות לקיום יחסי מין בטוחים. אסטרטגיה זו הביאה לירידה גדולה בשכיחות ההפטיטיסB בישראל, כמו גם במדינות מפותחות נוספות בעולם, וזו בשורה טובה.
מכיוון שרוב הנדבקים יהיו א-סימפטומטיים, לעיתים קשה מאד לזהות את הנדבקים בנגיף. "רק אם מתגלות בעיות בתפקודי הכבד או מתפרצת מחלת צהבת, ניתן לזהות את המחלה הפעילה", מסביר פרופ' שלומאי ולכן הוא גם ממליץ על בדיקות דם תקופתיות רגילות, שמומלץ לעשות מעת לעת לשלל מצבים פיזיולוגיים. "אם אנזימי הכבד תקינים ואין גורמי סיכון למחלה, אין צורך לעשות בדיקות מיוחדות אחרות, אולם אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון או שאצלם מתגלות הפרעות בתפקודי הכבד, חייבים לבצע בדיקות מיוחדות כדי לשלול הימצאות של הנגיף".
פרופ' שלומאי מספר שיש מספר תרופות יעילות, שמדכאות את שיכפול הנגיף. טיפול זה הניתן לחולים כרוניים שומר את הנגיף "על אש נמוכה". הטיפול נלקח ברצף, לרוב לכל החיים, משום שכל הפסקה תביא לחידוש שכפולו של הנגיף ובעקבות כך להתלקחותה של הדלקת בכבד. "לתרופות אלה אין כמעט תופעות לוואי והיום הנגיף כמעט ואיננו מצליח להתגבר על ההשפעה שלהן וליצור תנגודת, וזו בשורה טובה", הוא מסביר.
ההחלטה להתחיל טיפול תרופתי כנגד נגיף ההפטיטיס B כוללת מגוון שיקולים: מידת הפגיעה הכבדית והיווצרות צלקת, מידת הדלקת בכבד ורמות הנגיף בדם. הודות לחיסון היעיל וכן לתרופות היעילות, כיום רק חלק קטן יחסית מתוך כ-100 השתלות הכבד הנעשות בישראל בשנה, הן על רקע זיהום כרוני בהפטיטיס B.
לפרטים נוספים היכנסו למגזין מעלימים את הצהבת
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים ע״י חברת גיליאד