הטיפול במיאלומה נפוצה, מחלת סרטן שבה תאי מערכת החיסון מתחילים להתחלק בלי בקרה, משתנה רבות בשנים האחרונות וההתקדמות לא נפסקת. כך קרה בכנס האחרון של האגודה האמריקאית להמטולוגיה (ASH), הכנס הגדול בעולם בנושא המטולוגיה, בהשתתפות עשרות אלפי אנשי מקצוע, שנערך בחודש שעבר בסן דיאגו שבקליפורניה. ב-ASH הוצגו תוצאות דרמטיות של התועלת שיש בדארזלקס, טיפול חדשני שנכנס לשימוש בישראל לפני כשנה, בחולים שאובחנו לראשונה, כולל ירידה של 58% בסיכון להתקדמות מחלה או מוות לאחר ארבע שנות מעקב, לצד פריצות דרך בטיפול בחולים בסיכון גבוה ומי שמחלתם שבה והתקדמה אחרי כמה קווי טיפול שונים.
פרופ' יעל כהן, מנהלת יחידת המיאלומה במערך ההמטולוגי בבית החולים איכילוב ויו"ר החוג הישראלי למיאלומה, משתפת לאחר השתתפותה בכנס כי המחקר החדש, הנרחב ביותר שנערך עד כה לשימוש בדארזלקס במאובחנים חדשים, הראה כי אחרי ארבע שנות מעקב, 84% מהחולים בקבוצת המחקר היו עדיין בהפוגת מחלה, בהשוואה ל-68% מהמטופלים בקבוצת הביקורת. אחד הממצאים הבולטים הוא עומק התגובה לטיפול – בבדיקה שנקראת MRD – (מחלה שאריתית) והיא הרגישה ביותר שנמצאת בשימוש. "בדיקה זו מסוגלת לזהות תא סרטן יחיד מבין מיליון תאים. אצל 64% מבין מי שטופלו בדארזלקס נמדדה התגובה העמוקה ביותר, בהשוואה ל-30% אצל מי שקיבלו את הטיפול הסטנדרטי", מספרת פרופ' כהן.
המחקר נערך בכ-700 חולים שאובחנו לראשונה שהיו מועמדים להשתלת מח עצם עצמית, ובחן מה קורה כשמוסיפים את הטיפול בדארזלקס, לפני ואחרי השתלת מח העצם, לטיפול המקובל כיום – שילוב של שלוש תרופות שנקרא VRD. "נקודה חשובה במחקר היתה שהוא בחן גם את המשך הטיפול בדארזלקס במסגרת טיפול האחזקה – הטיפול ארוך הטווח שמיועד לשמור על המחלה בהפוגה", מסבירה פרופ' כהן. הממצאים פורסמו גם במחקר בכתב העת הרפואי המוביל New England Journal of Medicine. פרופ' כהן מוסיפה כי דארזלקס נמצאת בשימוש בישראל במסגרת הסל כבר כשנה, בהתבסס על תוצאות מחקרים קודמים. ביטוחים פרטיים".
מחקר אחר שהוצג בכנס כלל בשורה נוספת עבור חולים שאובחנו לראשונה, כולל קבוצת חולים שנמצאים בסיכון מוגבר להתקדמות מחלה. פרופ' כהן מסבירה כי במסגרת אפיון המיאלומה, הרופאים בוחנים את מבנה החומר הגנטי של תאי הגידול, וחולים מוגדרים לסיכון מוגבר לפי שינויים אופייניים במבנה הכרומוזומים בתאי המיאלומה. במחקר החדש שהוצג ב-ASH, בחנו חוקרים תוספת של נוגדן חדש אחר, שנקרא איסטוקסימאב, לטיפול משולש בחולים שאובחנו לראשונה. "גם פה, המחקר מצא עדיפות משמעותית, עם שיעור של 77% לעומת 67% בקבוצת הביקורת, של מטופלים שהציגו את התגובה העמוקה ביותר לטיפול. מה שבלט במיוחד במחקר היה שהתגובה היתה טובה לא פחות אצל מטופלים שהיו בסיכון מוגבר. כלומר, יעילות גבוהה של הטיפול אפשרה לבטל חלק מההשפעה השלילית של מאפייני סרטן אלימים יותר". עבודה נוספת שהוצגה בכנס והתמקדה אך ורק בחולים עם סיכון מוגבר הראתה תוצאות מבטיחות במשלב טיפולי שכלל השתלה עצמית כפולה, כשלמעלה מ-90% מהחולים היגיעו למחלה שאריתית שלילית (MRD שלילי) – התוצאה הטובה ביותר לחולים בסיכון שפורסמה עד כה.
בכנס הוצגו גם ממצאים חדשים של טיפול בחולים שקיבלו כבר כמה קווי טיפול והמיאלומה חזרה להתפשט בגופם. עד השנים האחרונות, ככל שהחולים היו בשלבי הטיפול היותר מתקדמים, כך אפשרויות הטיפול בהם היו מצומצמות יותר, והיעילות של כל טיפול התפוגגה במהירות יחסית – לעתים בתוך חודשים. בהתאם, גם תוחלת החיים של אותם חולים היתה קצרה בהרבה. בשנה האחרונה, טיפולים אימונותרפיים חדשניים, שמיועדים להפעיל מחדש את מערכת החיסון להילחם בסרטן, משנים את התמונה גם בטיפול בחולים אלה. כך למשל, מספרת פרופ' כהן, הוצג מחקר שבחן שילוב בין נוגדן דו-ראשי, שמיועד לקרב את תאי מערכת החיסון אל התאים הסרטניים וכך לעודד אותם לפעול נגד הגידול, עם תרופות אחרות. "הנוגדן נקרא טלקטמאב, והוא הראה תוצאות מרשימות בטיפול בחולים בקווי טיפול מתקדמים. על סמך נתונים מעודדים אלו, מטרת המחקר החדש היתה לבחון את השימוש בטלקטמאב בשילוב עם תרופות אחרות, בניסיון למצוא שילובים שמגבירים את היעילות של הטיפול, למשל בכך שהם מעשירים את היצע תאי מערכת החיסון שיכולים להתחבר לנוגדן ולפעול נגד הסרטן".
מדובר במחקר ראשוני בהשתתפות 35 חולים שמחלתם שבה להתקדם לאחר שני קווי טיפול קודמים. המטופלים קיבלו שילוב של טלקטמאב עם תרופה ותיקה שנקראת פומלידומיד. "זו תרופה שמיועדת לעשות מודולציה למערכת החיסון – לשנות את דרך הפעולה שלה", מסבירה פרופ' כהן. מכיוון שמדובר במחקר בשלב מוקדם, המטרה הראשונה שלו היא לבחון קודם כל את בטיחות הטיפול. "הבטיחות במחקר הייתה טובה, לא עלו ממצאים חריגים מבחינת הבטיחות ששונים מתופעות הלוואי שאנחנו מכירים מהטיפול בתרופות הללו בנפרד", היא מוסיפה. גם מבחינת היעילות המחקר מצא שיעור תגובה גבוה מאוד של קרוב ל-94% אצל החולים שקיבלו את הטיפול מדי שבוע. "הממצאים מרשימים כי מדובר בקבוצה שקשה לטיפול וכבר נכשלה בטיפולים קודמים. מדובר במחקר ראשוני שצריך לבסס אותו במחקר נרחב יותר, אבל הוא נותן אופטימיות לעתיד לגבי הפוטנציאל של שילובים חדשים של נוגדנים דו-ראשיים עם טיפולים אחרים עבור חולים עם מחלה מתקדמת".
הממצאים המרגשים שהוצגו בכנס עליהם מתעכבת פרופ' כהן שונים באופיים מהמחקרים האחרים. "מדובר בממצאי עולם אמיתי – לא בתוצאות מחקרים קליניים – אלא בתוצאות של הטיפול בחולים בחיים האמיתיים. בדקו מה היה מצב החולים שקיבלו תרופה בשם טקווילי, שהיא נוגדן דו ראשי חדש אחר שכבר אושר בשנה האחרונה ב-FDA", היא מספרת. מדובר ב-106 חולים שתוצאות הטיפולים שלהם נאספו בדיעבד כדי לראות אם התוצאות הטובות של הבטיחות והיעילות של הטיפול שנרשמו במחקרים הקליניים נשמרים גם בעולם האמיתי. "החשיבות של הממצאים הללו הוא שבטיפול מחוץ למסגרת מחקרים קליניים מבוקרים, אנחנו מתמודדים לעתים קרובות עם חולים במצבים קשים יותר מהחולים שנכללים במחקרים הקליניים. חולים מבוגרים יותר, במצב תפקודי פחות וטוב ועם יותר מחלות נלוות ואף עם מיאלומה יותר אגרסיבית. למעשה, 80% מהחולים שנכללו בבדיקה של נתוני העולם האמיתי היו נפסלים מהשתתפות במחקרים קליניים בגלל מצבם".
למרות המצב הבריא פחות של המטופלים, שיעור התגובה שנמדד במחקרים הקליניים נשמר גם בנתוני העולם האמיתי. "הבדיקה העלתה שיעור תגובה טוב של 66%. אמנם איכות התגובה הייתה מעט פחות טובה מאשר במחקר הקליני, אבל זה מתבקש בהתאם למאפייני המטופלים. חשוב גם לציין שלא נרשמו ממצאי בטיחות שונים באופן משמעותי מהמחקר הקליני", מסכמת פרופ' כהן. "הממצאים הללו משמעותיים כי הם מאששים את השימוש בטיפול, וגם כי הם מצביעים על כך שהרגולטורים צריכים לשקול לשנות את הקריטריונים של מי יכול להיכלל במחקרים קליניים. היינו רוצים מחקרים שמלמדים באופן יותר מדויק על האוכלוסייה שאנחנו הולכים לטפל בה בפועל".
עבודה מעניינת נוספת היציגה נתונים ראשונים מתכשיר CAR T חדש – מדובר בתאי T של המטופל שעברו שהונדסו גנטית במעבדה כדי למאפשר להם להיקשר ביעילות לתאי המיאלומה, ואז מוחזרים לחולה שם הם תוקפים את הסרטן. עד כה אושרו לשימוש 2 טיפולים שכאלה למיאלומה – הנקשרים לסמן בשם BCMA שמוצג על תאי המיאלומה. בכנס הוצגו נתונים ראשונים על תכשיר חדש שנקשר לסמן שונה בשם GPRC5D. החשיבות לכך עצומה, שכן חולים שפיתחו עמידות לתרופות כנגד אחד הסמנים יכולים בהחלט להגיב היטב לתרופות מוכוונות לסמן אחר. ואכן המחקר שהוצג הראה תגובות מצוינות גם בחולים שפיתחו עמידות לתכשירים כנגד BCMA.
כשהיצע הטיפולים האפשריים לחולי מיאלומה בשלבים השונים הולך וגדל, עולה ביתר שאת השאלה כיצד להתאים לכל חולה את הטיפול או שילוב טיפולים האופטימלי עבורו. בכנס הציגה פרופ' כהן מחקר אותו היא מובילה, בשיתוף עם פרופ' עידו עמית ממכון ויצמן למדע, העוסק בהתאמה אישית של הטיפול במיאלומה. "במחקר ניתחנו את "תוכנית הממאירות" של תאי המיאלומה ברמה המולקולרית, אל מול התגובה לטיפול של כל חולה וחולה, באמצעות הפעלת שיטות מתחום הבינה המלאכותית הצלחנו לצפות מהו הטיפול בעל סיכויי ההצלחה הטובים ביותר ברמת החולה, בהתאם לתכונות התאים הגידוליים שלו. אנו מקוים כי בעתיד מחקר זה יוכל לתרום לבחירה מוצלחת יותר ממגוון הטיפולים האפשריים למיאלומה, מגוון שמתרחב בקצב מרשים".
שירות לציבור ללא מעורבות בתכנים – מוגש בחסות חברת יאנסן ישראל J-C Health Care Ltd