עד לפני שנים בודדות, כל חולה סוכרת ידע לדקלם מה מותר לו, או יותר נכון אסור לו לאכול: פחות דגנים, פחות פירות, משמעותית פחות סוכר ובגדול – כמה שפחות פחמימות. גם סוג הפחמימות היה ברור לו (דגנים מלאים) וגם פיזורן לאורך היום (פיזור בין שלוש ארוחות עיקריות ושלוש ארוחות ביניים, גם אם לא רעבים). לא טעים? לא בא לנו? קשה להתמיד? מבאס ומוריד? אין מה לעשות, זאת ההוראה הרפואית ועם זה צריך להתמודד.
ואז - הגיע המפץ הגדול. ב-2015 פרסם האיגוד האמריקאי לסוכרת (ADA) שורת המלצות חדשות, שעשו מהפך בכל הקשור לתזונה המומלצת לחולי סוכרת, מהפך שממשיך ומתפתח עד היום. "מה שה-ADA אמרו שהיה כל כך חדשני, הוא למעשה שבניגוד לכל מה שידענו על תזונת סוכרת מאז ומעולם, אין דיאטה אחת שהיא נכונה לחולי סוכרת", אומרת לימור בן חיים, דיאטנית מהמרכז הרפואי תל-אביב ועמותת הדיאטנים בישראל. "זה שינה לגמרי את התפיסה כי חשבנו שיש נוסחה אחת, ועכשיו הכל נפתח".
מה בעצם השתנה בהמלצות?
"במקום להתעסק בכמות ובסוג הפחמימות שחולה סוכרת צורך לאורך היום ובאופן הצריכה שלהן, התחלנו להסתכל אחרת על הטיפול בסוכרת, ולהתמקד בשמירה על אורח חיים בריא ומשקל תקין. הגישה החדשה אומרת שהמלצות התזונה צריכות להיות אישיות לכל מטופל על בסיס התרבות שלו, ההבנה, הזמינות, המוכנות שלו לשינויים והחסמים שלו. כלומר אדם שבתרבות שלו לא אוכלים לחם שחור אלא פיתה, אנחנו נתייחס לזה ולא נוציא לו את הפיתה מהצלחת. או אדם שלא מצליח להפסיק לאכול פירות, נמצא דרך לשלב את הפירות בתזונה שלו, כי הוא בכל מקרה לא יפסיק. למעשה הפסקנו להגיד לאנשים מה לאכול והתחלנו לספק להם ארגז כלים מותאם אישית לתכנון הארוחות שלהם".
"שינוי נוסף גדול היה שאם אנחנו אומרים למטופל מה לאכול, זה חייב להיות מגובה מחקרית. כלומר, אם פעם הייתי אומרת למטופל שרוצה לאכול ענבים 'תאכל תפוח במקום', כיום אני לא יכולה לעשות את זה אם אין מחקר שהוכיח שתפוח באמת יאזן טוב יותר את רמות הסוכר שלו. אז הוא יאכל ענבים, ימדוד את הסוכר ונראה איך עובדים עם זה".
מה עומד מאחורי השינוי הזה?
"אנחנו חיים היום בעידן של רפואה מותאמת אישית, בהבנה שאין מתכון אחד לכולם כי אנשים הם שונים. אנשים עם סרטן מקבלים טיפול מותאם לפי הגנטיקה שלהם, אז למה לא בסוכרת? ההיבט הערכי שהמטופל הוא במרכז שינה את פני הרפואה כולה. כל עוד משהו הוכח מחקרית, ניתן לנסות אותו. מאחר שישנו גם שינוי חיובי בטיפול התרופתי שניתן היום לחולי סוכרת, קל יותר לאזן את הסוכרת עם תרופות, ולכן אפשר לנסות יותר דברים ולראות אם ניתן לאזן אותם תרופתית".
איך מתאימים תזונה באופן אישי לכל מטופל?
"אנחנו קודם שואלים את המטופל מה הוא אוכל עכשיו, מה חשוב לו, מה קל לו לשנות, מה זמין לו, מה אוכלים בתרבות שלו? איך נראה אורח החיים שלו - האם הוא עסוק מאוד ולא יוכל להכין אוכל מורכב? לפי כל אלה אנחנו מתאימים לו את מה שהוא צריך. השונות היא מאוד גדולה, גם לפי גיל. אם בעבר הגבלנו את הפחמימות לכולם, כיום הבנו שלאדם מבוגר, למשל, אולי לא כדאי להוריד את הפחמימות כדי שלא יהיו לו נפילות סוכר, ויש עוד אינספור דוגמאות. וכמובן שהכל נתמך במדידות אישיות וניטור של רמות הסוכר".
מה השינויים התזונתיים הכי גדולים שחולי הסוכרת זוכים להם כיום?
"יחד עם הגישה החדשה, החלו לצאת הרבה מחקרים שבדקו כיצד סוגי דיאטה שונים משפיעים על איזון רמות הסוכר. הממצאים הראו שניתן לבחור במגוון דיאטות שבעבר לא היו אפשריות. ניתן לאזן סוכר עם דיאטה טבעונית, עם דיאטת פליאו, עם דיאטה קטוגנית, דיאטה ים תיכונית וכו'. בעצם כל דיאטה שמטופל בוחר לעצמו ומוכיח שהוא מצליח להישאר מאוזן איתה – מקובלת עלינו. ומה שמעניין הוא שבכל אחת מהדיאטות האלה ישנם אחוזי פחמימות אחרים. בעבר המלצנו על כמות פחמימות זהה לכולם, היום כמות הפחמימות תלויה בתזונה הספציפית שנבחרה לאותו אדם".
לכתבות נוספות בנושא סוכרת, לחצו כאן:
- האם קיים קשר בין נגיף הקורונה לסוכרת
- המדריך המלא לבדיקות סוכרת
- סיפורה של חולת סוכרת
- כל מה שחייב לדעת על טיפול באינסולין
כבר לא צריך לאכול בכוח
שינוי משמעותי נוסף שעבר תחום התזונה לחולי הסוכרת, נוגע למספר הארוחות שמטופל נדרש לאכול ביום. בעבר ההמלצה הייתה לאכול שלוש ארוחות ביום, ובנוסף שלוש ארוחות ביניים, על מנת לשמור על סוכר מאוזן לאורך היום. מעבר לחוסר הנוחות של אכילה רציפה גם כאשר לא רעבים, הבעיה הגדולה הייתה השמנה שנגרמה עקב הארוחות התכופות, שבעצמה מחמירה סוכרת ואת הסיבוכים שלה.
עם המעבר להנחיות התזונה החדשות, שונתה גם הגישה לגבי מספר הארוחות. "הורדנו לחלוטין את ארוחות הביניים, ואנחנו ממליצים לאזן את המחלה עם שלוש ארוחות ביום בלבד", אומרת לימור, "כמובן בהתאם למה שמתאים אישית לכל מטופל". ובכל זאת, היא מבהירה, יש המלצות תזונה שנכונות עבור כולם:
ארוחת הבוקר: לא משנה מה סוג הדיאטה שנבחרה, הארוחה הכי משמעותית ביום היא ארוחת הבוקר. היא לא חייבת להיות גדולה, אבל היא כן חייבת להכיל קצת פחמימות כדי שהגוף יפסיק את הצום של הלילה ויתחיל לווסת את רמות הסוכר.
חלוקת הפחמימות: הניסיון מראה שככל שאנחנו אוכלים פחות פחמימות בערב, כך יותר טוב, וכדאי שרוב צריכת הפחמימות תהיה בצהריים.
סדר האכילה: ההמלצה היא להתחיל את הארוחה באכילת הירקות, אחריהם חלבונים, ורק בסוף פחמימות. סדר אכילה כזה משפיע לטובה על רמות השובע ועל רמות הסוכר והמשקל.
איזון כולל: חשוב לא לאזן רק את רמות הסוכר בתזונה, אלא לדאוג לאזן גם גורמי סיכון אחרים כמו שומנים. כך למשל, מי שעושה דיאטה קטוגנית ומצליח להוריד את רמות הסוכר והמשקל, עדיין צריך לוודא שהוא אינו מעלה את רמות הכולסטרול.
סוג הדגנים: ההמלצה היא עדיין לאכול דגנים מלאים כאשר הדבר אפשרי, אך זו לא חובה. אם מטופל אוכל מעט מאוד פחמימות, פחות משנה מה סוגן.
מה המסר הכי חשוב שהיית רוצה להעביר לחולי סוכרת?
"אנחנו רוצים לתת למטופלים איכות חיים טובה יותר, ותזונה היא חלק חשוב מאיכות החיים של כל אחד. לא כל המטופלים יודעים שניתן לפתוח את הדיאטה ולנסות דברים חדשים, וחשוב שזה משהו שהם ידעו שאפשרי. פשוט בקשו ייעוץ דיאטני כזה, כי הוא קיים. השאיפה שלנו היא להחזיר את השליטה וההנאה למטופלים קיימים, ולהחזיר אלינו מטופלים שאמרו שהם לא רוצים לשמוע על דיאטות כי הם לא עמדו בהן. עכשיו אפשר למצוא משהו שמתאים לכל אחד".