לפני מחלות כלי דם ומחלות לב - מחלת הסרטן היא עדיין גורם התמותה מס 1 בעולם. על אף שמדובר במחלה קטלנית שגובה קורבנות רבים מידי שנה, אנחנו עדים לטכנולוגיות, לפיתוחים וגם למחקרים שמשנים את כללי המשחק. "מידי שנה מאובחנים בארץ כ-35,000 מקרים חדשים של חולי סרטן. אמנם אנחנו רואים עלייה מסוימת אך במקביל גם רואים יותר מבריאים ויותר חולים שזוכים לאריכות ימים", אומר פרופ' גיל בר סלע, יו"ר האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ולרדיותרפיה. "אפשר לומר שבאופן כללי, בארץ הסטטיסטיקה שקשורה להופעת מקרי סרטן חדשים יחסית יציבה, וזאת לצד עלייה במספר המחלימים".
לרגל חודש המודעות לסרטן, ולקראת כנס ASCO הבינלאומי, שוחחנו עם פרופ' בר סלע על הפיתוחים האונקולוגיים המובילים, לצד האתגרים שעימם מערכת הבריאות נאלצת להתמודד, וגם קיבלנו הצצה קטנה למה שעתיד לקרות בתחום.
בשנים האחרונות כולנו כנראה שמענו על פיתוחים שונים בתחום המאבק בסרטן. אילו מהם נחשבים למשמעותיים ביותר?
"האונקולוגיה למעשה נחלקת לשני תחומים עיקריים: הראשון – הרפואי (טיפול תרופתי) והשני - טיפולי הקרינה (רדיותרפיה)", מסביר פרופ' בר סלע. "לשמחתי, ניכר שיש התפתחות יפה בשניהם. בתחום הרפואי אנחנו רואים הרחבה וכניסה של תרופות ביולוגיות חדשות - תרופות מכוונות מטרה המתאימות לחולים שאצלם ניתן לאתר שינויים גנטיים רלוונטיים בגידול, ותרופות המכוונות את מערכת החיסון לפעול ביעילות כנגד הגידול בגוף (אימונותרפיה).
אנחנו רואים גם הרבה מאוד שילובים בין הטיפולים ואפילו כאלה שבאים לידי ביטוי בתרופות עצמן, כמו קישור נוגדן מכוון לחלבון' הקיים כמעט רק על תאי הגידול לכימותרפיה בתוך אותה תרופה. השילובים בין אופציות הטיפול השונות כמו כימותרפיה עם אימונותרפיה, או טיפול ביולוגי מכוון מטרה עם אימונותרפיה - לעיתים רבות גם מגבירים את יעילות הטיפול מבלי להגביר באופן משמעותי את תופעות הלוואי. גם תחום המחקר הקליני בארץ ובעולם הולך ומשתכלל עם הזמן. ישנם סוגי סרטן כמו מלנומה או סרטן כליה שבעבר לא היה להם טיפול יעיל, וכיום, בזכות הטיפולים הביולוגיים, חולים רבים זוכים להאריך חיים ולרוב גם לחיות באיכות חיים טובה יותר. גם הטיפולים החדשים נגד סוגי סרטן גרורתי, כמו למשל במקרה של סוגים מסוימים של סרטן השד או סרטן הריאה, מראים יעילות טובה יותר. כמו כן, אנחנו רואים יותר ויותר בדיקות גנומיות שמאפשרות לאתר סמנים (מרקרים) בגידול, מה שמאפשר להציע לחולים רבים טיפולים מכווני מטרה יעילים יותר".
היכן מתמקד המחקר כיום - באבחון או במציאת פתרונות טיפוליים משופרים?
"הפעילות נעשית במספר מישורים. מובן שגילוי מוקדם מביא באופן טבעי גם לעלייה באחוזי הריפוי, ואני חושב שזו אחת המטרות העיקריות כרגע. בעוד שסרטן שממוקם באיבר קל יותר לריפוי, זה כבר הרבה יותר מאתגר לטפל בסרטן מפושט. אני מניח שתוך מספר שנים יהיה ניתן לזהות גידולים בשלבים ראשוניים להתהוותם, מה שיאפשר יותר ריפוי בסופו של דבר", מוסיף פרופ' בר סלע ומוסיף: "במקביל לכך, נעשים מחקרים רבים בתחום התרופות והפיתוחים הרפואיים השונים, שיאפשרו להציע לחולים טיפול מתקדם ואפקטיבי יותר, כפי שאכן קורה בכל שנה יותר ויותר".
"בתוך כל הטכנולוגיות, הבדיקות והטיפולים שנכנסים בכל שנה לתחום, חשוב לשמור על האנושיות"
בשנים האחרונות בכלל, ובשנת הקורונה בפרט, הרפואה המודרנית בארץ ובעולם ניצבת בפני אתגרים רבים.
מהו האתגר המשמעותי ביותר בעיניך במערכת הבריאות?
"כאמור, סרטן הוא סיבת המוות הראשונה, ולצערי אנחנו עדיין לא מצליחים להגיע לריפוי של חלק ניכר מהחולים, אף שהטיפולים משתכללים ונעשים יעילים יותר מידי שנה", מציין פרופ' בר סלע.
"עם זאת, הטיפול בסרטן בארץ הוא מהטובים בעולם. ההון האנושי במכונים האונקולוגים מוביל - הן ברמת הידע והניסיון והן ביכולת לשלב בין פיתוחים טכנולוגיים, מחקר וחדשנות. כל אלה מאפשרים לנו להעניק לחולים טיפול ברמה גבוהה מאוד. האתגר העומד בפני המערכת כיום ולקראת השנים הבאות הוא לאפשר לנו, המטפלים, את התנאים למתן רפואה איכותית ומיטיבה. שיפור סביבת העבודה של הרופאים בפרט ושל הצוות הרפואי בכלל, הוא נושא מורכב המחייב טיפול משמעותי. כיום, סביבת העבודה של הרופא האונקולוג, אינה מאפשרת לו להתמקד בטיפול בחולים מורכבים יותר, לקבל את ההחלטות בצורה אופטימלית, לקיים דיונים עם רופאים מתחומים נוספים ועוד. בפועל, זמן ניכר מזמנו של הרופא מוקדש לבירוקרטיה, מילוי טפסים לאישורי תרופות או לטובת פרוצדורות אחרות, לרבות מענה לטלפונים מחולים הנתקלים במגוון בעיות בהתנהלות היום יום וכדומה. הפתרון לכך יהיה רק בשינוי מרחב העבודה בתוך המערך האונקולוגי בבית החולים לצד הקצאת תקנים. מתן גישה לתרופות חדשות הוא חשוב בהחלט, אבל גם יצירת מרחב נכון לקבלת החלטות חשובה לא פחות.
":באיגוד אנחנו מובילים מהלך לגיבוש תפיסת עבודה חדשה למכונים האונקולוגיים, ואני מקווה שבשיתוף פעולה עם קופות החולים ועם משרדי הבריאות והאוצר נצליח ליצור את השינוי המיוחל שצפוי להשפיע על כולנו. אתגר נוסף של המערכת, הוא צמצום הפערים בנגישות לטיפולים רפואיים בין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה. הסוגייה הבוערת הזאת רלוונטית לא רק לתחום האונקולוגיה, ויש להתגייס לפתרונה בכל הרמות, מהממשלה דרך הקופות ועד לנותני השירותים בפועל. כחברה אסור לנו להשלים עם קיומו של הפער הזה.
כמו כן, האתגר הגדול ביותר של הרפואה המודרנית והאונקולוגיה הוא בחזית - בתוך כל הטכנולוגיות, הבדיקות והטיפולים שנכנסים בכל שנה לתחום, חשוב לשמור על האנושיות, על המפגש הבין אישי ועל האוטונומיה של החולה להחליט את הנכון לו. ללא שמירת המרכיב האנושי בתוך קבלת ההחלטות לגבי כל חולה, הרפואה וייחוד הטיפול בחולה האונקולוגי יאבדו מערכם".
מהו היתרון המשמעותי של חולה המקבל טיפול בארץ?
"בראש ובראשונה, טובי הרופאים, הרופאות והצוותים במכונים האונקולוגיים - אין תחליף להון האנושי הפועל בישראל בתחום שלנו", אומר בגאווה בר סלע. "בנוסף, החולים הישראליים זוכים לנגישות לתרופות וטיפולים יותר מאזרחים במדינות מפותחות אחרות בעולם. בארה"ב למשל, סוג השירות והטיפולים תלויים בביטוח הבריאות הפרטי המשולם מכיסו של החולה, וחולים שידם אינם משגת אינם יכולים ליהנות מטיפולים מתקדמים. למערכת הבריאות הציבורית בישראל יש יתרונות רבים, בשגרה ובחירום, כפי שנוכחנו לראות במבצע חיסוני הקורונה - ואל לנו להקל בזה ראש או לקחת את זה כמובן מאליו".
ספר לנו עוד קצת על מרכזי האונקולוגיה הפועלים בארץ
"בבתי החולים הגדולים והבינוניים בארץ פועלים מרכזי סרטן מעולים. במרכזים פועלים רופאים מהשורה הראשונה לצד אנשי מקצועות הבריאות, אחים ואחיות, טכנאים, כוח העזר של המזכירות ועוד. מכשירי הקרינה פועלים בטכנולוגיות גבוהות המאפשרות מתן טיפול מדויק וממוקד מטרה ואזורי הטיפול של מרכזי טיפול יום ומחלקות האשפוז עוברים שינויים ובנייה מחודשת, על מנת להעניק לחולים ולבני המשפחה סביבה תומכת.
בשנים האחרונות, הטיפול מבוסס ישיבות רב מקצועיות שכוללות מומחים מתחומים שונים. מדובר בהיבט חשוב שמסייע לנו להביט על הטיפול מנקודות שונות וכך להעניק לחולה את הטיפול הטוב ביותר. לצורך הדוגמה - כל חולה בסרטן השד תוצג בפגישה שבה מעורבים רופאים מתחומים שונים: האונקולוגיה, הכירורגיה, הכירורגיה הפלסטית, ההדמיה והפתולוגיה. ההחלטה תהיה משותפת לכולם יחד עם החולה ומשפחתה".
מה לגבי קבוצות הנמצאות בסיכון לחלות – האם נעשים מאמצים נעשים על מנת לאפשר לאנשים שבמשפחתם חולי סרטן להיבדק יותר?
"גילוי מוקדם בהחלט משפר מאוד את הסיכוי להבריא מהמחלה, ולעיתים רבות אף מונע אותה. האונקולוגיה עוסקת במניעה שניונית, כלומר, זיהוי מוקדם של חזרת המחלה בקרב אלו שחלו בה בעבר", הוא מסביר ומדגיש: "בשלב זה ההמלצה לאנשים שבמשפחתם ישנם חולי סרטן, לברר אודות סיכוייהם האישיים לחלות במסגרת מרפאות הגנטיקה. כיום ישנן מרפאות מצוינות לגנטיקה בארץ שיודעות לתת את ההנחיות הרלוונטיות בהתאם למשתנים האישיים, לרבות הרקע הגנטי, סוג הסרטן שקיים במשפחה, גיל החולים, הרגלי חיים כמו שמירה על תזונה נכונה ועישון ועוד. צריך לזכור שבירור גנטי לגבי הסיכון לחלות בסרטן מתחיל מזיהוי שינויים גנטיים בחולה עצמו. רק אם מזהים שינויים אלו, יש מקום לבדוק את יתר בני המשפחה".
כיום עולה החשיבות לבדיקות הסקר. האם צפויות בדיקות נוספות מסוג זה שיוכלו לאתר סוגי סרטן שונים?
"בשלב זה אין בדיקות סקר חדשות הנכנסות לשימוש קליני רוטיני", אומר פרופ' בר סלע. "בחלק מהמקומות בעולם מקובל לבצע בדיקתCT שנתית למעשנים כבדים לזיהוי סרטן הריאה בשלב מוקדם, אך תרומת הבדיקה להפחתת תמותה עדיין שנויה במחלוקת. הכיוונים החדשים והמלהיבים בתחום זה הן הבדיקות המבוססות על זיהוי חומר גנטי גידולי בבדיקת דם פשוטה. פיתוח בדיקות אלו יוביל בסופו של דבר, אולי עוד בעשור הקרוב, לפיתוח בדיקות לאוכלוסיות בסיכון למחלות סרטן ספציפיות. לצד זה קיימת התפתחות באבחון על בסיס בינה מלאכותית, למשל בזיהוי נגעים בעור החשודים למלנומה או פיענוח בדיקות הדמיה. שיטות אלו יעלו את שיעור האבחון המוקדם המתבסס על בדיקות שיגרה שאנשים מבצעים במהלך חייהם".
לסיום, מהי התחזית שלך לתחום האונקולוגיה בעוד כעשור?
"בהנחה שאין מגפות חדשות בפתח, מחלת הסרטן תמשיך להיות גורם התחלואה והתמותה העיקרי בעולם, בייחוד במדינות המפותחות אליהן ישראל שייכת", הוא מסכם, "העלייה בתוחלת החיים מביאה להופעה של מחלות כרוניות והסרטן היא אחת מהן. היכולת של הרפואה לאפשר לאנשים חולי סרטן, לרבות חולים במחלה מפושטת, להאריך חיים ולשמור על איכות חיים תלך ותגדל. הטיפולים נעשים מדויקים יותר גם מבחינת טיפולי הקרינה וגם מבחינה ביולוגית, וזאת על בסיס הטכנולוגיה המתפתחת. פיתוח שיטות מבוססות בינה מלאכותית ישפר את הגילוי המוקדם במניעה ראשונית ושניונית ויביא גם לעלייה בשיעור הריפוי ממחלות הסרטן. אני מקווה שנשכיל לשמור את הטכנולוגיה, כך שתעזור לרופאים בקבלת ההחלטות ולא תחליף אותם.
על מנת לשמור על רפואה איכותית ומיטיבה לאזרחי ישראל, חייבים לפעול לשיפור סביבת העבודה של הרופאים והצוותים המקצועיים במכונים האונקולוגיים. הטכנולוגיה והחדשנות יתנו מענה לחלק גדול מהבעיות והאתגרים בטיפול במחלת הסרטן, אבל כאמור - אין תחליף לקשר האנושי בין רופא למטופל ומשפחתו. נצטרך להתעקש על שימור מערכות היחסים האנושיות שמהוות חלק משמעותי בטיפול במחלה – יחסי אמון, אמפתיה, בטחון ושותפות. אני רואה בכך את האתגר המרכזי העומד מול מערכת הבריאות, בייחוד בתחום כמו אונקולוגיה. אני מקווה שנדע לעשות זאת יחד במדינתנו הקטנה".