סרטן השד מהווה שליש מכל מקרי הסרטן המאובחנים בנשים. למעשה, כמעט כל אישה בישראל מכירה, אפילו מרחוק, מישהי שחלתה בסרטן השד, בשל השכיחות הגבוהה שלו.
אך לא כל התחזיות שחורות. הבשורה הטובה היא שאחוזי התמותה מסרטן השד נמצאים בירידה ואיכות החיים של החולות והחולים במחלה נמצאת בעלייה מתמדת. כמו כן, ככל שהגילוי מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לריפוי, כאשר השאיפה היא לגלות את המחלה לפני השלב הגרורתי, שבו הטיפולים מתמקדים בהארכת חיים ובשיפור איכותם. ביקשנו מד"ר שלומית סטרולוב שחר, רופאה בכירה ביחידה לסרטן השד בבית החולים איכילוב, לענות על כמה שאלות חשובות בנושא.
המספרים מראים שהסיכון לחלות בסרטן השד משמעותי. עד כמה הוא מושפע מגנטיקה?
"כעשרה אחוז ממקרי הסרטן מקורם בנשאות גנטית. בארץ, הנשאות למוטציה בגן BRCA נפוצה מאד: אחת מ-40 נשים אשכנזיות היא נשאית של המוטציה. המשמעות היא סיכון של כמעט פי שישה לחלות בסרטן השד", היא מסבירה. "הנתון המפתיע הוא שרק למחציתן יש סיפור משפחתי, כלומר כמחציתן לא יודעות על כך. חשוב מאד לדעת שלאחרונה הוכנסה לסל הבריאות בדיקת נשאות גנטית לנשים אשכנזיות - גם אם המוצא האשכנזי הוא חלקי. אני ממליצה מאוד לכל אישה עם רקע אשכנזי מלא או חלקי, גם במידה שאין היסטוריה משפחתית, להתעקש על הבדיקה ולבקש אותה מרופא המשפחה. מדובר בבדיקת דם פשוטה, ובמידה שהיא חיובית ישנן בדיקות נרחבות יותר וגם טיפולים מונעים שיכולים להציל חיים".
עוד על סרטן השד:
>>סרטן השד במספרים: נתונים ועובדות על המחלה
>>כיצד גנים ומוטציות משפיעים על סרטן השד?
מה הסיכוי לגרורות בקרב מי שאובחנו כחולות בסרטן השד, ואיך מאבחנים זאת?
"מרבית מקרי סרטן השד שמאובחנים לראשונה אינם גרורתיים", מדגישה ד"ר סטרולוב שחר. "רק כחמישה אחוזים יאובחנו באבחנה ראשונית עם מחלה גרורתית. במידה שיש חשד למחלה גרורתית, לפי סוג הסרטן ושלב האבחנה, הרופא המטפל יבקש לבצע הדמיה כל גופית דוגמת PET CT על מנת לוודא את האבחנה ולהחליט על אופן הטיפול. ישנם היום סוגים רבים של טיפולים ותרופות וכל חולה תקבל פרוטוקול מותאם עבורה".
איך מחליטים איזה טיפול לתת לכל חולה?
"כיום אנחנו יודעים לבדוק שינויים שקורים בגידולים שונים, ולהתאים טיפולים ספציפית לחולה. באופן כללי, ההחלטות הטיפוליות בסרטן שד הן לפי חלוקה לשלוש קבוצות עיקריות: סרטן שד חיובי לאסטרוגן ו/או לפרוגסטרון (כ-70% מהמטופלות), סרטן שד חיובי ל-HER2 (כ-15% מהמטופלות), וסרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים - אסטרוגן, פרוגסטרון ו- HER2(כ-15% מהמטופלות). לכל קבוצה מתאימים טיפולים אחרים".
מהן התרופות המקובלות כיום לסרטן שד גרורתי?
"כאמור, אנחנו בוחנים את הגידול עצמו, את השינויים שבו, ומתאימים תרופות ספציפיות. ישנן תרופות אנטי-הורמונליות, כימיות וביולוגיות שניתנות לפי הצורך. בסרטן שד חיובי לאסטרוגן אנחנו נותנים טיפול אנדוקריני (אנטי-הורמונלי, בסלנג "הורמונלי") במטרה למנוע או להפחית את חשיפת התא הסרטני לאסטרוגן; טיפול כימותרפי אנחנו נותנים כאשר אנחנו רוצים לפגוע במהלך חלוקת התא; ישנם גם טיפולים ביולוגיים שפוגעים בתא הסרטני על ידי מנגנון יותר ספציפי, בניגוד לכימותרפיה שפוגעת בחלוקת התא ולכן פוגעת ביותר תאים.
התרופות כיום הן מאוד מתקדמות ויודעות לטפל ספציפית בשינויים שאבחנו בגידול עצמו. למשל, טיפולי אנטי HER2 שמעכבים את המסלול התוך תאי, או נוגדנים חדשניים שאליהם מחוברת כימותרפיה שמגיעה לתאים שמבטאים HER2 וכך פועלת בצורה יעילה יותר נגד הגידול עם פחות תופעות לוואי לתאים הבריאים.
ישנן תרופות ביולוגיות נוספות הפועלות על ידי עיכוב חלוקת התא, כמו מעכבי 4/6 CDK - האנזימים האחראים על חלוקת התא. התרופות מעכבות את פעילות האנזים, ובכך מעכבות את חלוקת התא הסרטני ואת התפשטות הגידול. לפעמים נבחר בטיפול אימונתרפי - נוגדן שניתן דרך הווריד וגורם לשפעול מערכת החיסון נגד הגידול".
מה לגבי הגנטיקה של המטופלת? יש לה השפעה על סוג הטיפול שנבחר?
"לפעמים כן", היא משיבה, "למשל, לנשאיות מוטציה בגן BRCA עם סרטן שד גרורתי שלילי ל- HER2 יש טיפול ייעודי של מעכבי פארפ. גם במטופלות שאינן נשאיות, אנחנו נבחן שינויים גנטיים בגידול עצמו. ישנם שינויים בגידול שמאפשרים רפואה מותאמת אישית. למשל, לכ-40% מהמטופלות עם סרטן שד חיובי לאסטרוגן יש שינוי בגן pik3ca, ולגידולים עם השינוי הזה ניתן להתאים טיפול ספציפי בנוסף לטיפול האנטי אסטרוגני, שמגדיל את אחוזי התגובה לטיפול האנדוקריני ואת משך התגובה, ומעכב את חלוקת התאים הסרטניים".
איך ההתאמה האישית של התרופות משפיעה על משך ואיכות החיים של המטופלות?
"מגוון הטיפולים הרחב שעומד לרשותנו בשנים האחרונות יכול להאריך משמעותית את חייהן של המטופלות ולאפשר להן גם איכות חיים טובה לצד הטיפול, וככל שההתאמה התרופתית נכונה יותר עבור כל מטופלת, כך התוצאות יהיו טובות יותר", אומרת ד"ר סטרולוב שחר ומסכמת: "אבל חשוב לזכור שלצד פרוטוקול הטיפול הנכון, כדאי לבחור רופא או רופאה וצוות תומך שהתקשורת איתו טובה. ברוב בתי החולים בארץ יש היום מערך תומך שכולל מרפאת צעירים, מרפאה לגיל המבוגר, רפואה משלימה, טיפול פסיכולוגי, שיקום לאחר הטיפול ועוד. לאור ההתקדמויות המהירות של הטיפולים החדשים, שחלקם פורצי דרך ממש, יש אפשרות להשתלב במחקרים קליניים חדשניים, ותמיד כדאי לבחון את כל האופציות הטיפוליות והאפשרויות המחקריות אותן ניתן לקבל. החידושים מתפתחים במהירות וזה נותן לכולנו תקווה גדולה".
למידע נוסף על סרטן שד גרורתי היכנסו>
מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס