ניבוי הסיכוי להישנות מחלת הסרטן, לאחר שלכאורה החולה נרפא, הוא אחד האתגרים המורכבים באונקולוגיה. לא פעם נותרות מיקרו-גרורות, קטנות מכדי להיראות בבדיקת הדמיה היות שהן מיקרוסקופיות. שאריות המחלה עלולות להיות מסוכנות מפני שהן עלולות להתפתח ולהפוך לגרורות.
כדי להפחית את הסיכון להישנות ולמגר את שרידי המחלה, חולים רבים שעברו ניתוח להסרת גידול מטופלים גם בכימותרפיה, על כל הסבל הכרוך בכך. אולם עבור חלקם, הטיפול הזה מיותר. הבעיה שאיתה נאלצים הרופאים להתמודד היא חוסר הידיעה: מי נכלל באיזו קבוצה? למעשה, קשה לדעת עבור מי הכימותרפיה היא הכרחית ומצילת חיים, ועבור מי היא מיותרת. כעת, בזכות בדיקה פורצת דרך, אפשר להגיע לטיפול מדויק יותר בבדיקת דם בלבד.
בדיקת דם פשוטה יכולה לקבוע את הצורך בכימותרפיה
טכנולוגיית הביופסיה הנוזלית (Liquid biopsy) מאפשרת לאתר מקטעי דנ"א, ולו גם הזעירים ביותר, שהופרשו מהגידול לזרם הדם. על מנת לבצע אותה, כל שנדרש הוא לקחת דגימת דם מהמטופל במסגרת בדיקה הנקראת גארדנט ריביל (Guardant Reveal). במעבדה מתבצע תהליך שבו מופרד הדנ"א החופשי בזרם הדם משאר הרכיבים, ומתחיל תהליך סריקה לאיתור מוטציות הקשורות להנעת הגידול הסרטני ומהוות מטרות לטיפול. נוסף על כך, מתבצע איתור של שינויים אפיגנטיים - שינויים על גבי הדנ"א, המאפשרים להבדיל בין דנ"א ממקור גידולי לדנ"א המופרש מתא בריא. בדיקת גארדנט ריביל מאפשרת לזהות נוכחות של שארית מחלה מינימלית (Minimal Residual Disease - MRD) בזרם הדם של המטופלים לאחר הניתוח. נוכחות של MRD נמצאה במחקרים רבים כגורם שיכול להעיד על סיכון לגרורות עתידיות ולהישנות המחלה בשנים שלאחר הניתוח.
במקום לתת לכלל המטופלים כימותרפיה כטיפול משלים, בדיקת גארדנט ריביל יכולה לסייע ולקבוע מי זקוק לטיפול בכימותרפיה ומי לא: אם הבדיקה חיובית, אזי ברמה כמעט ודאית המחלה תחזור - ולכן רצוי מאוד שאותם חולים יטופלו בכימותרפיה. לעומת זאת, אם הבדיקה שלילית, כלומר: אין נוכחות של שארית מחלה מינימלית, כי אז הסיכון להישנות המחלה קטן משמעותית, ומכאן שהתועלת בטיפול כימותרפי הופכת לכמעט זניחה.
"במקום 'הכול לכולם' - למי שנמצא ב-100% סיכון להישנות המחלה ולמי שהסיכון אצלו הוא סביב 30% - אנחנו יכולים היום להיות הרבה יותר מדויקים"
ניקח לדוגמה אדם שחלה בסרטן המעי הגס, המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל (לאחר סרטן שד בנשים וערמונית בגברים). אם המחלה התגלתה בשלב 1, הגידול יוסר לרוב במלואו ולא יידרשו טיפולים כימותרפיים. אם היא אובחנה בשלב 3, עם מעורבות מחלה בבלוטות הלימפה, הטיפול המקובל הוא ניתוח להסרת הגידול ולאחריו כימותרפיה. הדילמה היא כאשר המחלה מאובחנת בשלב 2, כשאין מעורבות מחלה בבלוטות. על פי הסטטיסטיקה המוכרת, הרוב המכריע של החולים הללו שעברו ניתוח להסרת הגידול יגיעו לריפוי מלא, ואילו בקרב 25%-15% תחזור המחלה באופן גרורתי תוך חמש שנים. כיצד נדע? בדיקת גארדנט ריביל תאפשר לנו לסווג את המטופלים לשתי קבוצות פרוגנוסטיות: אלו שיש בגופם נוכחות של שארית מלה מינימלית לאחר הניתוח (כ-20% מהמטופלים), ולכן, לצורך הקטנת הסיכוי להישנות המחלה, יטופלו בכימותרפיה; וקבוצה ללא נוכחות שארית מחלה, שבמקרה שלה ניתן לשקול לוותר על תוספת הטיפול הכימותרפי.
"היכולת לסווג באופן מדויק יותר למי לתת טיפול כימותרפי היא דרמה גדולה באונקולוגיה", אומרת פרופ' אילה הוברט, מנהלת היחידה לגידולים במערכת העיכול במכון שרת בבית החולים הדסה עין כרם. היא מספרת על מחקר מעניין, שהראה כי גם את חולי סרטן המעי הגס בשלב 3 ניתן לפלח לשתי קבוצות פרוגנוסטיות. "אני לא חד משמעית עומדת מאחורי זה שמטופל בשלב 3 לא יזדקק לכימותרפיה, אבל כן אפשר לחשוב על טיפול מניעתי אלים פחות, כמו למשל להימנע מהצורך בשתי תרופות כימיות יחד. יש כאן צעד גדול מאוד קדימה, באונקולוגיה בכלל ובסרטן המעי הגס בפרט, מבחינת היכולת לעשות אסקלציה ודה-אסקלציה של הטיפול. במקום 'הכול לכולם' - למי שנמצא ב-100% סיכון להישנות המחלה ולמי שהסיכון אצלו הוא סביב 30% - אנחנו יכולים היום להיות הרבה יותר מדויקים".
להתאים את הטיפול למאפיינים האישיים של החולה
שימוש נוסף בטכנולוגיית הביופסיה הנוזלית הוא על מנת להבין טוב יותר את הפרופיל הגנומי של הגידול ולהתאים לו טיפול ממוקד מטרה או טיפול אימונותרפי. נסביר: מתחילת המאה ה-21 פותחו טכנולוגיות לריצוף מלא מהדור החדש (Next Generation Sequencing - NGS) שמאפשרות לאתר במקביל את כל המוטציות הגנומיות השכיחות בגידול המסוים, אשר גרמו להתפתחות סרטן. טכנולוגיית NGS, המאפשרת לאבחן את הפרופיל הגנומי של הגידול, הובילה לעידן שבו רפואה מותאמת אישית באונקולוגיה רותמת טיפולים ממוקדי מטרה כדי להגביר את יעילות הטיפול בסרטן ולהפחית רעילות.
בתחילת הדרך, וגם כיום, נעשה שימוש בבדיקות הגנומיות באמצעות ביופסיה שנלקחה מרקמת הגידול ונשלחה למעבדה. אולם בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימש בביופסיה הנוזלית על מנת לאתר את אותם מוטציות ושינויים גנומיים. בדיקת Guardant360 נחשבת לבדיקה גנומית פורצת דרך. היא מבוססת ביופסיה נוזלית, שיכולה לסייע לחולי סרטן עם גידולים מוצקים בשלב מחלה מתקדם באיתור טיפולים ממוקדי מטרה ללא דגימה פולשנית מהגידול, אלא מדגימת דם פשוטה. מהדגימה מפיקים מקטעי דנ"א חופשי המופרשים למחזור הדם ( (Circulating DNAמתאי הגידול. באמצעות הבדיקה ניתן לרצף את המקטעים הללו בטכנולוגיה מתקדמת של ריצוף דיגיטלי. בבדיקה נסרקים 74 גנים הקשורים לטיפול בסרטן, במטרה לאתר שינויים שהתרחשו בדנ"א שמקורו בגידול הסרטני. תוצאות הבדיקה מתקבלות תוך כשבוע ימים מיום לקיחת הדם, ללא צורך בביופסיה פולשנית.
השימוש בביופסיה הנוזלית יכול לסייע לא רק בהתאמת הטיפולים לאחר שלב האבחון, אלא גם בהמשך התהליך. כך, למשל, במקרה שחולה מסוים הפסיק להגיב לתרופה, ניתן להשתמש בביופסיה הנוזלית על מנת לבדוק ולנטר אם חל שינוי של מוטציות בגידול, ולנסות טיפול אחר המתאים למוטציה החדשה. הביופסיה הנוזלית, שמבוססת על בדיקת דם בלבד, חוסכת את הצורך בנטילת ביופסיה פולשנית עם מחט, שלעיתים כלל לא מתאפשרת בשל המצב המורכב של החולה.
לכתבות נוספות:
התאמת טיפול אישי לילדים חולי סרטן
לנצח בכל יום מחדש: כל החידושים וההתפתחויות בחקר הסרטן