כשליש מהחולים במחלות סרטן הדם (לוקמיה) יחלו בסוג הקרוי CLL – לוקמיה לימפטית כרונית. זהו סרטן הדם השכיח ביותר בעולם המערבי והוא מאובחן בדרך כלל בגיל מבוגר יחסית, סביב 70 אך גם צעירים יותר עלולים להיות מאובחנים במחלה.
מדי שנה מאובחנים בישראל כ-450 חולים חדשים בCLL. המחלה מאובחנת כאשר תאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים מסוג B הופכים לסרטניים. הלימפוציטים הסרטניים אינם פועלים בצורה תקינה ועם הזמן הם תופסים את מקומם של תאי הדם התקינים (לבנים, אדומים וטסיות). למרות שזו מחלה סרטנית, היא מוגדרת כמחלה כרונית – כזו שלא ניתן לרפא אבל אפשר לחיות איתה.
בכנס האיגוד ההמטולוגי האירופי (EHA) אשר התקיים לאחרונה, פורסמו מספר מחקרים, בהם גם מחקר ישראלי בטיפול ב-CLL, אשר מדגישים את יעילותן של התרופות הביולוגיות בתחום זה.
האם ומתי חייבים להתחיל טיפול ב-CLL?
ברוב המקרים כלל אין צורך לטפל ב-CLL בעת האבחנה. "לרוב, אנחנו מאבחנים את המחלה בשלב התחלתי שלה, וכל מה שצריך לעשות זה להמשיך לעקוב אחר מדדים רפואיים כאלה ואחרים, כדי לבדוק אם היא מתקדמת. רק אם המחלה מתקדמת נשקול אפשרות להתחיל בטיפול תרופתי", מסביר ד"ר גלעד יצחקי, מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא.
"התקדמות המחלה מתבטאת בעלייה משמעותית של תאי הדם הלבנים, הגדלה של בלוטות לימפה ושל הטחול לממדים משמעותיים, ירידה ברמת ההמוגלובין בדם (אנמיה), וירידה של טסיות הדם – תופעה שנקראת תרומבוציטופניה", מוסיף ד"ר יצחקי. "במצב זה עומס המחלה הינו רב, החולים והחולות מרגישים חולשה ועייפות וסובלים מתסמיני המחלה".
"במקרים שבהם מתקבלת החלטה להתחיל לטפל, בעבר נהגנו לטפל עם משלבים של נוגדן וכימותרפיה (כימואימונותרפיה), אשר לוותה בתופעות לוואי משמעותיות. הגישה הטיפולית בעידן הנוכחי עושה שימוש בתרופות מוכוונות מטרה, שמעכבות תהליכים תוך תאיים ספציפיים שמחוללים את המחלה.
"הטיפול כולל תרופות משתי קבוצות עיקריות:
· מעכבי BTK – תרופות שניטלות בטבליות ומובילות לנסיגה מהירה של המחלה. היות שהן לרוב אינן מביאות להפוגה מלאה מהמחלה, יש לקחת אותן באופן קבוע, שכן המחלה עלולה להתקדם עם הפסקתן. תרופות אלה מעכבות חלבון תוך תאי שפעיל במיוחד בתאי CLL.
· מעכבי BCL2 – תרופות שניטלות בטבליות גם כן. תרופה מסוג זה מעכבת חלבון שנקרא BCL2 המונע את מותם של התאים הסרטניים. כך, הטיפול בתרופה זו מעודד ומזרז את מותם של תאי הסרטן. הטיפול בתרופה זו ניתן לרוב יחד עם תרופה נוספת מסוג נוגדן הניתנת בעירוי תוך ורידי. מאחר שטיפול זה מוביל להפוגה עמוקה מהמחלקה בשיעור גבוה מהמטופלים, הם מקבלים אותו למשך זמן מוגדר מראש. את התרופה בבליעה יש ליטול מדי יום במשך שנה. את העירוי מקבלים פעם בחודש, במשך חצי שנה.
ממצאי המחקרים: טיפול יעיל לאורך שנים
בכנס האיגוד ההמטולוגי האירופי EHA שהתקיים השנה (2023) הוצע עדכון של מחקר ששמו הוא CLL14, אשר הוכיח שלמרות שמדובר בטיפול קצוב בזמן, הוא מונע את התקדמות המחלה אף שש שנים לאחר תחילת הטיפול. "המחקר עקב למעלה משש שנים אחרי 432 חולות וחולים שחולקו לשתי קבוצות שוות", מתאר ד"ר יצחקי, "קבוצה אחת קיבלה את הטיפול הקצוב בזמן שהוזכר לעיל למשך שנה בעוד הקבוצה השנייה קיבלה טיפול כימואימונותרפי. ראשית, המחקר המשיך להדגים את עליונות הטיפול הביולוגי על פני כימותרפיה ולראשונה עם נטייה ליתרון בהישרדות כוללת של החולים. שנית, לאחר הטיפול הקצוב בזמן אצל יותר ממחצית החולים לא היתה עדות להתקדמות המחלה מעל שש שנים. תוצאה מרשימה לכל הדעות".
במהלך הכנס הוצג גם ניסיון ישראלי עם הטיפול הקצוב בזמן, במחקר שנקרא REVEAL. במחקר זה עקבו אחר 286 מטופלים אשר קיבלו את הטיפול, חלקם בקו ראשון וחלקם בקו מתקדם (לאחר שקיבלו טיפול אחר בעברם). "שיעור התגובה שנמצא בישראל עם הטיפול דומה לזה שפורסם במחקרים העולמיים, לרבות שיעור התגובה העמוקה, שנקרא היעדר מחלה שארית מינימלית או MRD שלילי, אשר הודגם בקרב כ-73-90% מהחולים (מצב שבו מספר תאי CLL הנותרים קטן מסף הגילוי של הבדיקה). מדגיש ד"ר יצחקי.
"אלה בשורות מצוינות לחולי CLL" אומר ד"ר יצחקי. מעבר לכך, כיום יש אפשרות, גם במסגרת חלק מקופות החולים, לטפל באמצעות שילוב של שתי התרופות הפומיות יחד לזמן קצוב של 15 חודשים, ולצפות לשיעור גבוה מאוד של MRD שלילי. מחקר נוסף שהתפרסם בכנס ((CAPTIVATE הדגים שלאחר 4 שנים עם הטיפול המשולב, 79% מהחולים עדיין היו חופשיים ממחלתם.
"אלה תוצאות מבטיחות מאוד מבחינת הטיפול המשולב בשתי התרופות. אמנם CLL היא מחלה כרונית, והטיפול, ככל שידוע לנו כיום, אינו מרפא מהמחלה, אך הוא מאפשר הפוגה ממושכת מהמחלה, שמשמעה שנים של שקט ואיכות חיים. עבור החולים, כמו גם עבורנו הרופאים, זה מאוד מעודד", מסכם ד"ר יצחקי.
**מוגש כשירות לציבור בחסות אבווי ישראל**
לכתבות נוספות:
"אמרתי לעצמי מול המראה: 'המחלה לא תעצור אותי'"
הטיפולים החדשים שעשויים לסייע לחולי לימפומה
לנצח בכל יום מחדש: כל החידושים וההתפתחויות בחקר הסרטן
---
מילון מונחים
מחלה שאריתית מינימלית (MRD - Minimal residual disease) – מצב שבו נשארים בגוף החולה מספר קטן מאוד של תאים סרטניים, במהלך הטיפול או לאחריו. את התאים האלה ניתן לאתר בבדיקות מעבדה מסוימות ורגישות, המבחינות בין מיליוני תאים תקינים.הימצאות תא או תאים סרטניים בודדים מסייעת בתכנון הטיפול, בהערכת השפעת הטיפול ובגילוי של מחלה חוזרת. בדיקת MRD משמשת בעיקר במהלך טיפול בחולי סרטן דם, כולל חולי CLL. אם לא נמצאו בבדיקה תאים סרטניים, ניתן יהיה להגדיר את המצב כמחלה שארית מינימלית שלילית או MRD שלילי.
הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS - Progression-Free Survival): מדד מחקרי שמעריך את יעילותם של טיפולים תרופתיים ואחרים מבחינת סיכויי המטופלים לשרידות ללא התקדמות מחלה או לתמותה.