בישראל חיים היום כ־650 אלף חולי סוכרת מסוג 2, או 'סוכרת מבוגרים'. כמעט שליש מהם חולים גם במחלות קרדיו־וסקולריות שעלולות להסתיים בהתקפי לב, אי ספיקת לב או שבץ מוחי. למעשה הסוכרת מהווה את גורם הסיכון השלישי לשבץ מוחי אחרי יתר לחץ דם וכולסטרול. "הנקודה היא שאצל הרבה מאוד אנשים אין רק לחץ דם או רק סוכרת, אלא שילוב של כמה גורמי סיכון והשילוב ביניהם מעלה את הסיכון לשבץ מוחי באופן משמעותי", מסביר פרופסור נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח בשערי צדק בירושלים ויושב ראש החברה הישראלית לשבץ מוח.
מחלת סוכרת מסוג 2 היא תוצאה של ירידה באיכות האינסולין ובכמות המיוצרת בלבלב, שאחד מתפקידיו הוא לסייע בהכנסת הסוכר מהדם לתאים. התוצאה היא סיבוכי הסוכרת הרבים. "סוכרת היא מחלה שפוגעת בכלי הדם בגוף ובכך גורמת לפגיעה רב מערכתית: בכלי הדם בלב (טרשת עורקים), פגיעה ברשתית העין ובכלי הדם הקטנים שבעין (רטינופתיה סוכרתית), אי ספיקת כליות (נפרופתיה סוכרתית), פגיעה בסיבי העצבים הקטנים (נוירופתיה פריפרית) הגורמת לכאבים נוירופטיים, שיכולים להיות כה עזים עד שהם מעירים את החולים משנתם, וכמובן פגיעה בכלי הדם שבמוח" אומר פרופסור בורנשטיין.
הקשר בין שבץ מוחי, מחלות לב וסוכרת
הפגיעה בכלי הדם במוח מתבטאת בין היתר בשבץ מוחי, ולמעשה 10 אחוזים ממקרי התמותה אצל חולי סוכרת מיוחסים לשבץ מוחי. "בכל שנה ישנם כ־19 אלף מקרים של שבץ מוחי בישראל, כשליש מהם חולים בסוכרת. ולעומת התקף לב, שנגרם עקב טרשת עורקים של הלב, שבץ מוחי היא לא מחלה אחת", מסביר פרופסור בורנשטיין. "ישנן למעשה שתי קבוצות עיקריות, שבץ מוחי דימומי, שמהווה כ־9 אחוזים מכלל המקרים בארץ, שבה עורק שנקרע גורם לדימום במוח, וכל היתר משתייכים לקבוצה השנייה, שבץ מוחי חסימתי, או איסכמי, על שם פגיעה בתהליך חמצון הרקמה שנובע מחסימת כלי הדם במוח על ידי קריש דם".
בשנים האחרונות נראה שהנזק ללב ולמוח בקרב חולי סוכרת מקבל יותר ויותר תשומת לב. "הקשר בין סוכרת כגורם סיכון למחלות כלי דם הוא לא חדש, אבל הוא בהחלט תפס תאוצה ככל שהצטברו יותר עדויות לקשר אפידמיולוגי שבין סוכרת לכלי דם גדולים שמחוץ למוח וכלי דם קטנים שבמוח, וכן לקשר בין איזון הסוכרת למניעה או הקלה על התסמינים האלו".
הפגיעה שנוצרת במוח בגלל מחלת הסוכרת איננה מורגשת, ואם לא די בזאת היא יכולה להתחיל עוד בשלב המכונה 'פרה סוכרת' הידוע גם כ'סוכרת גבולית'. "אני לא אוהב את המילה 'גבולית' כי היא גורמת לא אחת למטופלים להאמין שאם הסוכרת גבולית היא לא מחייבת טיפול והקפדה, כשלמעשה כבר בשלב זה הסיכון לשבץ מוחי ולמחלות לב וכלי דם בכלל קיים בהחלט", מסביר פרופסור בורנשטיין.
על כל שבץ מוחי שמתבטא קלינית, באותם תסמינים שכבר מוכרים לכולנו, כמו הפרעה בדיבור, שיתוק ביד וכיוצא בזה, נוצרים בין ארבעה לחמישה שבצים שקטים, והתהליכים שמובילים לאירוע שבץ מוחי יכולים להתרחש כאמור כבר בשלב פרה סוכרת בקרב בני 40 ו־50. "בשונה מטרשת עורקים בלב, שם אפשר להבחין בתהליך הטרשת ובחסימות כלי דם בשלב מוקדם עקב כאבים בחזה, במוח הולכים ומצטברים נזקים 'שקטים' שנוצרים משבצי מוח קטנים שגורמים לסתימות קטנות של כלי דם במוח ולשינויים אחרים במוח" אומר פרופסור בורנשטיין, ומסביר: "המוח שלנו כולו עובד כמערכת חשמלית של סיבים שמוליכים את ההוראות מהמוח לגוף, הסוכרת פוגעת בסיבים האלו ובכך בקשרים שבמוח, וכך נוצרת הפרעה תפקודית שיכולה להתבטא בירידה קוגניטיבית ותפקודית אחרת . ללא טיפול ומעקב, חולי סוכרת יסבלו בגיל מאוחר לא רק מסיכון גבוה לשבץ מוח או התקף לב, אלא שהם גם בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה וסקולרית, שנגרמת בגלל סתימות או הפרעה בזרימת הדם בכלי דם במוח. וכל אותם תהליכים ושבצי מוח קטנים מתרחשים עוד ב'מיד לייף', בשלב שהסוכרת היא כביכול 'גבולית'".
להגן על הפגיעה המוחית מוקדם ככל האפשר
כיוון שסוכרת מושפעת בעיקר מאורח חיים, היא גם ניתנת למניעה בשלבים המוקדמים. "אנשים מעשנים, במשקל עודף או כל מי שיש לו סיפור משפחתי של יתר לחץ דם, סוכרת או התקפי לב בגיל צעיר מוכרחים להיבדק ולוודא שהם אינם בסיכון כבר בגיל צעיר יחסית. וחשוב להדגיש שוב שהם אינם בהכרח צריכים להרגיש רע, הסוכרת אינה מורגשת, כמו גם לחץ דם גבוה או כולסטרול, כל אלו לא מתבטאים חיצונית עד שמשהו קורה, אבל הנזק הולך ומצטבר. חשוב לשים דגש גם לאנשים שסובלים מהתסמונת המטבולית, שמתבטאת ביתר לחץ דם, השמנת יתר, טריגליצרידים גבוהים וכמובן עלייה בסוכרת שמתבטאת ברמות סוכר בצום. כל אחד מהגורמים של התסמונת הזו, וגם כולם יחדיו מהווים גורם סיכון משמעותי מאוד לשבץ מוח". אומר פרופסור בורנשטיין.
הדבר החשוב ביותר במניעה של שבץ מוחי בעתיד בעקבות סוכרת הוא שינוי באורח החיים, כך חוזר ואומר פרופסור בורנשטיין. "יש גורמי סיכון שאיתם אין לנו מה לעשות, כמו הגנטיקה שאיתה נולדנו והגיל שלנו. אבל ישנם גורמי סיכון אחרי שהם ברי שינוי ונמצאים בשליטתנו, כמו שמירה על BMI קטן מ־25, אורח חיים לא יושבני, הקפדה על פעילות גופנית 30–40 דקות ביום, חמישה ימים בשבוע והקפדה על דיאטה נכונה, כשהמומלצת ביותר להגה על כלי הדם היא הדיאטה הים תיכונית, הכוללת שמן זית, ירקות, פירות, דגים, שקדים ואגוזים, והכול כמובן במשורה".
מלבד שינוי אורח חיים ישנם גם גורמי סיכון שהם ברי טיפול באמצעות מעקב וטיפול תרופתי. "חשוב להקפיד על לחץ דם 120–130 על 70–80, לבצע בדיקות סוכר בדם ובפרט בדיקת המוגלובין מסוכרר (A1C) שמהווה סמן לסיכון לשבץ מוח. חשוב לעקוב אחר כולסטרול ושומנים בדם ובמידת הצורך לאזן אותם על ידי תרופות אם מקבוצת הסטטינים או במקרה שהם לא מסייעים בטיפולים חדשים בזריקות PCSK9." אומר פרופ' בורנשטיין.
לאחרונה נכנסו לשוק התרופות גם תרופות חדשות שנמצאו כיעילות למניעה של סיבוכי הסוכרת בכליות ובמערכת הלב וכלי הדם. כך למשל התרופות מקבוצת SGLT-2 ומקבוצת 'אנלוגים ל-GLP-1', השנייה מחקה את פעולת ההורמון GLP-1, אשר מעודד את הפרשת האינסולין מתאי בטא בלבלב. "המידע שנאסף על ה-GLP1 מצביע על ירידה משמעותית בסיכון הקרדיו־וסקולרי. מחקרים שונים שנעשו בחמש שנים האחרונות הוכיחו ירידה משמעותית בשבץ המוחי מול הטיפול בפלצבו. הטיפולים האלו לא רק מורידים את הסוכרת אלא גם מונעים היווצרות של טרשת עורקים. כמו שהם מורידים את הטרשת בלב, הם משפיעים גם על הורדת הדלקת בדפנות כלי הדם, על הטריגליצרידים ועל ירידה במשקל הגוף. וכל התרופות האלו בסופו של דבר מונעות לא רק שבץ מוח אלא גם את הסתימות השקטות של כלי הדם במוח, אותם שבצים קטנים, ובכך גם מביאים להפחתה משמעותית של הסיכון לדמנציה וסקולרית ולפגיעה הקוגניטיבית וההתנהגותית בכלל". מסביר פרופ' בורנשטיין.
"הקפדה על שינוי אורח חיים ואיזון גורמי הסיכון שהוזכרו באמצעות תרופות יכולים להפחית את הסיכון לשבץ מוח ב־90 אחוז!", טוען פרופסור בורנשטיין, ומסכם "המוח שלנו הוא הבריאות שלנו ועלינו לשמור על המכונה המורכבת הזו מגיל צעיר כדי למנוע את כל ההשלכות הפיזיות, הקוגניטיביות וההתנהגותיות בגיל המבוגר".
*מוגש כשירות לציבור מטעם חברת נובו נורדיסק ללא מעורבות בתכנים