מחלות ממאירות בדם, מסוג לוקמיה או לימפומה, נחשבו עד לשנים האחרונות כקשות למיגור. מרבית החולים בהן נאלצו להתמודד עם טיפולים קשים, לצד ההבנה שתוחלת חייהם עלולה להיות קצרה. אבל המחקרים, הטכנולוגיות והטיפולים החדשים שהתפתחו לאחרונה, מעלים תקוות חדשות בקרב רופאים ומטופלים כאחד. ההתפתחויות האלו הוצגו בכנס ASH, כנס ההמטולוגיה העולמי, ומהוות שינוי לא רק באופן הטיפול במחלות אלא גם בהתייחסות אליהן.
כנס ASH נחשב כאירוע החשוב ביותר בעולם הרפואה ההמטולוגית, הוא מתרחש מדי שנה בארצות הברית ומשתתפים בו עשרות אלפי חוקרים ורופאים המטולוגיים. השנה הכנס התקיים באופן וירטואלי. "כנס ASH הוא אירוע חשוב עבורנו, ההמטולוגים, משום שבו אנחנו זוכים להתעדכן בכל היישומים והטכנולוגיות החדשים. השנה הכנס התקיים באופן וירטואלי, ולהפתעתנו בהצלחה רבה. דווקא משום כך, יכולנו לעקוב אחרי התגליות שהוצגו בו באופן מקיף ומעמיק", מדווחת ד"ר תמר תדמור, מנהלת המערך ההמטו-אונקולוגי, במרכז הרפואי בני ציון בחיפה וחברת וועד האיגוד ההמטולוגי. ד"ר תדמור עקבה אחרי הפגישות הרבות והמחקרים הרבים שהוצגו בכנס, ומספרת על אלה שתפסו את תשומת ליבה.
הטיפול שמלמד את הגוף להילחם בלימפומה
המחקר הראשון מתייחס למחלה קשה ואגרסיבית: לימפומה נון-הודג׳קין מסוג תאים גדולים. השנה (2020), אושר טיפול חדשני – CAR-T על ידי ה-FDA (ארגון הבריאות העולמי), ובתחילת השנה נכנס הטיפול לסל התרופות הישראלי עבור חולים עם לימפומה אגרסיבית שמחלתם נשנתה בפעם השנייה.
"זהו טיפול אימונותרפי המותאם אישית לחולה. במסגרתו אוספים תאי T ממערכת הדם. התאים שנאספו עוברים תהליך של הנדסה גנטית כדי שיבטאו קולטן מיוחד שספציפי לתאי לימפומה. לאחר שמגדלים כמות גדולה של תאים מהונדסים הם מוזרקים לגופו של החולה, כדי להפעיל את מערכת החיסון להשמיד את התאים הסרטניים", מסבירה ד"ר תדמור על שיטת הטיפול. בכנס ASH הוצגו עדכונים הנוגעים ליעילות הטיפול – הטיפול
בCAR-T (קימרייה או יסקארטה) הוכח בעבר כיחיד מסוגו למטופלים עם לימפומה אגרסיבית שחוו הישנות של המחלה. בזכות המחקר, הטיפול קיבל הכרה בעולם ונכנס לסל התרופות עבור מטופלים שבשלב זה של מחלתם לא נותר טיפול להציע להם. "בזכותו הצלחנו להציל את חייהם של כ-45-50 אחוז מהחולים", מספרת בהתרגשות ד"ר תדמור.
"המחקר שהוצג בכנס כלל מעקב ארוך טווח על החולים אשר טופלו ביסקארטה. המחקר ארך 4 שנים ויש בו עדויות משמעותיות: הראשונה היא הוכחה שתוצאות הטיפול נשמרות 4 שנים לאחר סיומו, ולאחר עירוי בודד של יסקארטה אחוז ההישרדות הכולל עמד על 44%. משמעות הדבר ש- 44% מהמטופלים שרדו גם לאחר 4 שנים מאז שקיבלו את הטיפול לראשונה.
בשורה משמעותית נוספת העולה מתוצאות המחקר נוגעת לעלייה בתוחלת החיים של מטופלים ביסקארטה, "ניתוח התוצאות מראה כי הטיפול איננו מעורר סיבוכים, כמו היווצרות גידולים סרטניים אחרים", מסבירה ד"ר תדמור. "הבדיקות הראו כי מערכת החיסון של המטופלים התאוששה וחזרה לתפקוד גם לאחר שהתאים המהונדסים נעלמו מגופם של המטופלים ועבורנו זו עדות על בטיחות הטיפול לאורך זמן".
מחקר נוסף שהוצג על יעילות טיפול CAR-T, בוצע על חולים בסיכון גבוה להישנות של המחלה או למחלה אגרסיבית יותר. "תוצאות המחקר הזה הן ראשוניות. המחקר בוצע על 15 חולים בלבד, אבל אחוזי התגובה היו גבוהים מאד (93 אחוז). זה המחקר הראשון שבודק כיצד מגיבים חולים ל-CAR-T כטיפול הקו הראשון, כך שמדובר בהתפתחות מעניינת לעתיד", מוסיפה ד"ר תדמור.
הקץ לכימותרפיה?
מחקר נוסף ומשמעותי שהוצג בכנס, עוסק בטיפול בלוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) – שהיא סוג של לוקמיה המתפתחת בקצב איטי. "החל מינואר 2020, אנחנו נמצאים בעידן חדש בטיפול במחלה. העידן הזה אינו כולל כימותרפיה, בזכות כניסתם של שני טיפולים ביולוגיים לסל התרופות: מתן של אימבורוביקה או של וונטולקסט עם גזייבה. עד היום יכולנו לבחור להשתמש באחד הטיפולים. המחקרים שהוצגו בכנס ASH מעידים על קבלת תוצאות טובות יותר כשמשלבים בין שני הטיפולים הניתנים בכדורים בלבד", מסבירה ד"ר תדמור.
לוקמיה מסוג CLL היא סרטן הדם השכיח ביותר בעולם המערבי. מדי שנה מאובחנים בישראל 500 חולים חדשים. משום שמדובר במחלה כרונית, שלחולים בה יש תוחלת חיים ארוכה באופן יחסי, יש כיום בישראל מעל 5000 חולים. עד לפני שנה, אפשרות הטיפול בקו ראשון הייתה באימונו-כימותרפיה, שלה, כידוע, יש תופעות לוואי רבות, קשות ושעלולות להיות מסכנות חיים. "השנה, בזכות הטיפולים הביולוגיים, הפסקנו את השימוש בכימותרפיה. היתרונות בשילוב של שתי התרופות, שהוצגו במחקר, הם בהורדת מסת המחלה ובהשגת תגובה עמוקה, שתאפשר לנו להפסיק את הטיפול לאחר כ-15 חודשים, בזכות האפקט הסינרגיסטי של שתי התרופות", מסכמת ד"ר תדמור.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת גיליאד ללא מעורבות בתכנים