הפרעת שינה חדשה נחתה בארצנו, הפרעת השינה החות'ית. אין תיאור של הפרעה כזו בספרות המחקרית. לילה אחר לילה, מוערים התושבים בשעה רנדומלית ויוצאים מהמיטה בבהלה, מי לממ"ד הביתי, לממ"ק הקומתי או אפילו למקלט חיצוני. אחרי כן, אנחנו מצפים מעצמנו לחזור לישון ולתפקד למחרת כרגיל.
עוד לפני החות'ים, סבלו מהבעיה תושבי הצפון, ולפניהם, במשך שנים ארוכות, תושבי הדרום - כך שבהדרגה, אנחנו לומדים להתמודד גם עם העינוי הזה. אז באיזו שעה הכי קשה לקום מטיל חות'י והכי קשה לחזור לישון? האם כדאי לשנות משהו בדפוסי השינה? ומה בכל זאת אפשר לעשות כדי להירדם בחזרה במהירות? שאלנו את ד"ר מיכל קהן, פסיכולוגית קלינית וחוקרת שינה בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
באיזו שעה הכי קשה להתעורר מטיל חות'י?
ד"ר מיכל קהן: "זו שאלה שאין עליה תשובה אחת. בני אדם הולכים לישון בשעות שונות ודפוסי השינה שלהם שונים, וההבדלים הבין־אישיים האלה יכולים מאוד להשפיע על איך יקיצה מטיל חות'י תשפיע עלינו".
"ישנם שני מוקדי קושי אפשריים. האחד קשור לארכיטקטורת השינה שלנו ולאופן שבו היא מתפרשת לאורך הלילה. השינה נחלקת למחזורי שינה, של כשעה וחצי במבוגרים וכשעה בילדים צעירים. בכל מחזור, השינה מתחילה כקלה, הופכת עמוקה יותר, מגיעה לשלב העמוק ביותר (Slow wave sleep או Non-REM sleep stage 3) המאופיין בגלי מוח איטיים, האטה של קצב הלב וירידה בטמפרטורת הגוף, ואחר כך שלב ה-REM, שלב החלום. בין שלבי השינה, יש יקיצות קצרצרות שלרוב לא נרשמות לנו, ונועדו לשינוי תנוחה".
"החצי הראשון של הלילה עשיר יותר בשלב שנת הגלים האיטיים, ולהתעורר משלב הגלים האיטיים זו חוויה נוראית. קשה מאוד לגוף, שנאלץ במהירות להגביר את קצב הלב, להעלות את הטמפרטורה, להעביר את המוח לפעילות מוגברת באופן פתאומי. כמו כן, כשמעירים אדם בשלב הגלים האיטיים, עשויה להיות לו 'אינרציית שינה' - כלומר, במובנים מסוימים, הוא לא יהיה ממש ער באופן מלא, וזה יקשה עליו להתעורר מיד לפעילות. זו חוויה של 'לקום הפוך', וזה יכול להיות מסוכן מאוד במקרה של אזעקה, כי צריך מיד לרוץ למקום המוגן, ואנחנו כבר יודעים שרוב הפגיעות מההתקפות הן פציעות של אזרחים בדרך למקלט".