משבר חסר תקדים מאיים על מערך הטיפול הנפשי בחיילי צה"ל. בימים האחרונים שיגר מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') אייל זמיר מכתב חריג לממונה על התקציבים באוצר, ובו התרעה על קריסה צפויה של אגף השיקום תחת עומס הפניות מלוחמים הסובלים מפוסט-טראומה - כך פרסמנו אמש (ראשון) במהדורה המרכזית.

במכתב, שהוגדר כ"התרעה אסטרטגית", דורש המנכ"ל תוספת של 200 תקנים לעובדים סוציאליים – תוספת שעלותה מוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה. במערכת הביטחון מדגישים שחייבים לטפל בלוחמים ובבני משפחותיהם, אחרת אגף השיקום במשרד הביטחון יקרוס תחת הנטל.

פעילות כוחות חטיבת הנח״ל ברפיח (צילום: דובר צה"ל)
הערכה: מס' הסובלים מפוסט-טראומה יעלה ויגיע ליותר מ-20 אלף. למצולמים אין קשר לנכתב בכתבה. | צילום: דובר צה"ל

הנתונים המדאיגים שמציג משרד הביטחון מצביעים על כ-20 אלף חיילים וחיילות הסובלים מפוסט-טראומה, ולהערכת גורמי המקצוע המספרים צפויים לעלות עוד. זאת, בשל הירידה בעצימות המלחמה ולכן סביר שהנושא יעלה ויצוף עוד יותר.

משרד האוצר מסר בתגובה: "לאחר בקשת משרד הביטחון, ועדת נגל אישרה הוספת 50 תקנים נוספים לאגף שיקום והם הוקצו במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025. זאת בנוסף לתקנים שכבר הוקצו לנושא בתקציב 2024 המעודכן".

הבריאות הנפשית של ישראלים רבים ממשיכה להתדרדר

עלייה חדה בנטילת תרופות נגד חרדה, דיכאון ושיפור שינה נרשמה ברבעון השלישי של 2024, כך לפי נתונים של משרד הבריאות. הנתונים מצביעים על כך שהמגמה של עלייה בצריכת תרופות והרעה במצב הנפשי בישראל נמשכת ביתר שאת גם זמן רב לאחר פרוץ המלחמה.

לפי הנתונים, ברבעון השלישי של 2024, שנגמר בספטמבר, חלה עלייה של 20% בצריכת תרופות נגד חרדה לעומת התקופה המקבילה ב-2023. באותו הרבעון נרשמה עליה של 8% בצריכת תרופות נגד דיכאון ועלייה של 5% בצריכת כלל התרופות הקשורות לבריאות הנפש. כמו כן, חלה עלייה של 7% בנטילת תרופות שיפור שינה - לפי סקר מכבי שירותי בריאות 58% מהישראלים ישנים פחות טוב מאז פרוץ המלחמה.

מבחינת צריכת תרופות הקשורות לבריאות הנפש, בכל אחד מהרבעונים מאז פרוץ המלחמה חלה עלייה אל מול הרבעון המקביל לפני המלחמה, מה שעשוי להעיד על החמרה במצב הנפשי של ישראלים רבים. "אנחנו רואים עלייה מתמדת בביקוש לטיפול בבריאות הנפש, לכל גוני הטיפולים. יש עלייה של כ-47% בפניות לשירותי בריאות הנפש", אמרה ל-N12 ד"ר טלי שמואלי, הפסיכיאטרית הראשית של מכבי שירותי בריאות.

 

אוכלוסיות מסוימות חשופות לסיכון רב יותר לפגיעה במצבן הנפשי. לפי הסקר של מכבי, 42% ממשרתי המילואים (ששירתו לפחות חודש במלחמה) דיווחו שהם זקוקים לסיוע נפשי מאיש מקצוע בעקבות המלחמה. המצב קשה במיוחד גם בקרב אוכלוסיית הדרום, שם שיעור העלייה במאובחנים בפוסט-טראומה עומד על 70%.

במערך בריאות הנפש חוזים שהעלייה הנוכחית בביקוש לשירותי בריאות הנפש היא רק קדימון למה שיקרה אחרי סיום המלחמה. "בזמן הלחץ עצמו אנשים מחזיקים, ורק אחרי ירידת הלחץ מגיעה הנפילה. רק כשהדברים יירגעו נראה את העלייה הגדולה בפנייה לבריאות הנפש. הצונאמי הגדול עוד לפנינו", צופה שמואלי, ומסבירה שכדי לעמוד בביקוש הגבוה, מכבי גייסה כ-250 מטפלים חדשים ו-15 מרפאות חדשות.