עם עליית הפופולריות של שיטות תזונה הכוללות צום לסירוגין, בשנים האחרונות הלך והתרחב השיח אודות יתרונותיו של צום חלקי כדרך חיים. אחת השיטות המתפתחות מכונה "תזונה מדמת צום" Fasting Mimicking Diet) - FMD). היא אינה תובענית מדי, ותרומתה לאריכות ימים ולבריאות משמעותית ביותר.
ההוכחות בעכברים הובילו למחקר בבני אדם
ממציא ומפתח השיטה הוא ד"ר וולטר לונגו. יחד עם שותפיו, הוא גילה במחקריו כי לעכברים ישנם מחזורים תקופתיים שבהם הם מיישמים את שיטת התזונה. עוד גילה כי תזונה זו מאפשרת להם להגן על תאים בריאים תוך חיסול תאים פגומי, כולל תאי סרטן ותאים אוטואימוניים. מחזורים אלה מפחיתים את רמות הדלקת, מעודדים התחדשות רב־מערכתית ומאריכת חיים.
בתום מספר מחזורים של יישום תזונה מדמת צום הצליחו העכברים לרפא תאי ביטא בלבלב ולרפא סוכרת, הם הצליחו לרפא מצבים אוטואימוניים כרוניים כמו טרשת נפוצה. במחקר אחר, תזונה מדמת צום הצליחה לרפא דלקת מעיים, קוליטיס, לשנות את הרכב המיקרוביום (הרכב החיידקים במעיים) ולעורר פעילות תאי גזע במעיים. באחד המחקרים המעניינים ביותר, יישום המחזורים בקרב עכברים הביא להארכת חיים ביותר מ־45% מהם, הודות להתחדשות תאי הגזע, הורדת השומן הוויסראלי (בטני), הפחתה משמעותית של תאים סרטנים בגוף ועוד.
ממצאים אופטימיים אלה הביאו את ד"ר לונגו ואנשיו להרחיב את המחקר גם בבני אדם. בשנת 2024 התפרסם במגזין NATURE מחקר שבו נבדקו משתתפים שערכו שלושה סבבים של חמישה ימי תזונה מדמת צום. ביתר ימי החודש הם המשיכו ליישם תזונה רגילה. התוצאה הייתה מפתיעה – ההוכחה המשמעותית ביותר הייתה הפחתת "הגיל הביולוגי" (להבדיל מהכרונולוגי) הממוצע ב־2.5 שנים. כלומר, התזונה מדמת הצום שיפרה את מצב מערכות הגוף.
יתרונות גם למתמודדים עם מחלות קשות
ד"ר לונגו ושותפיו אף מתמקדים בבחינת יתרונות השיטה עבור מטופלים המתמודדים עם מחלת הסרטן. במחקרים שביצעו, שילב ד"ר לונגו את השיטה לצד הטיפולים הכימותרפיים המקובלים. לדבריו, צום סביב הטיפול הקונבנציונלי בסרטן מחליש את התאים הסרטניים והופך אותם לחשופים ולפגיעים יותר לטיפול הכימי, ובמקביל חזק את התאים הרגילים והבריאים ומגן עליהם.
איך זה עובד?
העיקרון המנחה הוא פרוטוקול של חמישה ימים בחודש. משך הזמן, כלומר מספר החודשים, משתנה מאדם לאדם בהתאם למצבו הבריאותי. הנחיות הפרוטוקול כוללות את מספר הקלוריות היומיות ואת היחס בין מאקרו־נוטריינטים המרכיבים את הקלוריות הללו. לדוגמה:
פרוטוקול א' יכלול ביום הראשון מגבלה של 1,100 קלוריות - 500 מפחמימות מורכבות, 500 משומנים בריאים ומותרים גם 25 גרם חלבון על בסיס צמחי (כ-100 קלוריות). החלבון בפרוטוקול יגיע בעיקר מאגוזים. במשך ארבעת הימים הנותרים, יוגבלו הקלוריות היומיות ל־750־800 קלוריות ליום. 400 שמקורן בפחמימות מורכבות וכ־400 משומנים בריאים.
היום השישי נחשב ליום מעבר, אשר במהלכו, במשך 24 שעות יקפיד "הצם" על דיאטה המורכבת מפחמימות מורכבות (ירקות, אורז, פירות וכו') ודלת חלבון, ללא מוצרים מהחי.
במהלך ימי "הצום" מומלץ לשתות הרבה מים, להימנע מאלכוהול ולהפחית משקאות המכילים קפאין. מומלץ לנוח ולבצע פעילות גופנית קלה, ולהקפיד על שינה איכותית.
לסיכום: אף שהגבלת קלוריות היא אתגר קשה הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, יישום שיטת ה"תזונה המחקת צום", מאפשר להימנע מדיאטות חמורות ומצומות שבהם לא ניתן להתמיד, ועדיין ליהנות מיתרונות בריאותיים עצומים.
יגאל קוטין (ND) הוא נטורופת, מרצה בכיר במכללת רידמן לרפואה אינטגרטיבית, מטפל ברפואה סינית וברפואה הודית (איורוודה), הרבסליט קליני, ומומחה בצומות ותמיכה במתמודדים עם סרטן.