בשנים האחרונות פרצה הבינה המלאכותית לחיינו בסערה, ומאז נדמה כי היא משתלטת כמעט על כל תחום, כולל על עולם הרפואה. מחקר חדש שיוצג היום (חמישי) בכנס העיניים של בית החולים בילינסון מקבוצת כללית, כלל פיתוח חדשני המשלב בינה מלאכותית עם מכשור הדמיה מתקדם, ובאמצעותו שואפים החוקרים לנבא בבדיקת עיניים שגרתית מחלות לב וכלי דם כבר בעוד מספר שנים.
המחקר, שעודנו מתנהל, נערך על ידי פרופ' אלון הריס, פרופסור חוקר לרפואת עיניים, ומנהל שותף לבינה מלאכותית ובריאות האדם, סגן מנהל מחלקות העיניים של בית החולים מאונט סיני בניו יורק ופרופ' אורח במערך העיניים בבית החולים בילינסון; בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת מיין בארה"ב, בהובלתה של פרופ' ג'ובאנה גודבאני.
תחילה השתמשו החוקרים בבדיקת דופלר בעין, על מנת לעקוב אחר השיבושים והשינויים בזרימת הדם לאזור. "הטכנולוגיה שמאפשרת מעקב אחר זרימת הדם בעין קיימת כבר שנים רבות, אלא שהפעם שילבנו עם ממצאי הבדיקה גם מודלים מתמטיים ובינה מלאכותית, וכך למעשה פיתחנו מערכת חדשנית שיכולה לנבא את פעילות הלב וכלי הדם", מסביר פרופ' הריס.
עד כה נבדקה הטכנולוגיה בהצלחה על חזירים, וכעת צפויים החוקרים לבחון את הפיתוח גם על בני אדם, על מנת להתקדם לשלב הבא שבו יוכלו לזהות באמצעותה באופן ממשי, מחלות לב וכלי דם. פרופ' הריס מסביר שכדי לעשות את זה, הם ישוו בין תוצאות בדיקת האקו לב ובדיקות קרדיו-וסקולריות נוספות של חולים במחלות לב וכלי דם ובקבוצת ביקורת, לבין התוצאות שיתקבלו במערכת שפותחה אצל המשתתפים במחקר. "בדרך זו נוכל להבין אם המערכת אכן מסוגלת לעלות על הבעיה הקיימת אצל המטופל", הוא אומר.
לזהות באמצעות בדיקת עיניים הפרעות בלב
לטענת הפרופ', בהנחה שהמחקר אכן יצליח, יוכל הפיתוח החדשני להיכנס לשימוש כבר בשנים הקרובות. "החזון שלנו הוא לזהות באמצעות בדיקת עיניים הפרעות בלב, ואף מצבים מסכני חיים כמו אי-ספיקת לב בשלבים מוקדמים שיאפשרו לטפל בבעיה באופן מיטבי ומהיר. כיום, בדיקה כזו היא אינה חלק מארסנל הבדיקות של הרופאים, אך אם היא תיכנס, אז גם אנשים שאפילו לא מודעים לעובדה שהם נזקקים לבירור רפואי ולרופא מומחה, יוכלו לקבל אבחון מהיר ואיכותי ולטפל בבעיה שלהם עוד לפני שאפילו הופיעו הסימפטומים".
זיהוי מחלות דרך העיניים הוא תחום פורץ דרך שתופס תאוצה בשנים האחרונות. רק לפני כשנה פיתחו חוקרים טכנולוגיה לניבוי סוכרת בבני אדם באמצעות צילום קרקעית העין, טכנולוגיה שאף אושרה במנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). "העין יכולה לנבא מצבים רפואיים רבים בדרכים שונות", אומר פרופ' הריס. "בפיתוח שלנו אנחנו מתמקדים בבדיקת זרימת הדם מצינורות הלב לעין, שזו למעשה מערכת אחת משותפת של כלי הדם שכל שינוי, אפילו בכלי הדם הקטן ביותר הוא משמעותי ויכול להצביע על שינויים בפעילות הלב. הפיתוח שלנו הוא הראשון בעולם המשתמש גם במודלים מתמטיים וגם בבינה מלאכותית כדי לזהות פעילות לבבית". אגב, הוא מסביר שבעולם נחקר זיהוי גם של מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון באמצעות העין. "הזיהוי של מחלות אלה מתמקד בתאים העצביים בקרקעית העין. לא סתם אומרים שהעיניים הן החלון לגוף – זה באמת נכון".
לטענת הריס, בכל הקשור לשילוב בינה מלאכותית בעולם הרפואה, השמיים הם הגבול. "כל עולם הרפואה הולך לכיוון של רפואה מותאמת אישית, וטכנולוגיות כאלה אכן מקדמות אותנו לשם. בעתיד נוכל להגיע לסיטואציה שבה במקום שיפנו אותך למאה בדיקות, או לבדיקות סקר שלא תמיד מדויקות, נוכל לקבל מיפוי מלא באמצעות בדיקת עיניים אחת. המטרה שלנו היא שזו תהיה בדיקה שתוכל להיעשות גם אצל רופא כללי, רופא משפחה או רופא במיון ושהיא לא בהכרח תדרוש מומחה לרפואת עיניים".
עם זאת, הריס מבהיר כי הבינה המלאכותית היא רק עוד אמצעי להשגת מטרת זיהוי מחלות בשלב מוקדם. הוא מדגיש כי למרות השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, קיים צורך ברופא שיבצע את הצילומים או את הבדיקה כראוי. "בינה מלאכותית היא בסוף כלי עם יתרונות וחסרונות. היא לא יכולה לבצע עבורנו את ההדמייה עצמה. בסוף אנחנו מתבססים על איכות ורזולוציית ההדמיה או על הצילום, ליצירה של בסיס הנתונים שעליו מודל הבינה המלאכותית עובד. בהנחה שאלה לא ייעשו כראוי, המערכת שמנתחת את המידע לא תהיה שווה הרבה".