משה (שם בדוי), 51, תושב חולון, בעל עסק לאלומיניום, טוען כי רגלו נקטעה בגלל טיפול רשלני שעבר בבי"ח וולפסון בחולון. בטענותיו, המפורטות בכתב תביעה שהוגש לאחרונה באמצעות עו"ד רן שפירא ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, מתוארת השתלשלות האירועים שהתרחשה לכאורה: באוגוסט 2017 הוא הגיע לבית החולים והתלונן על כאבים חזקים ועל ירידה בתחושה בכף רגלו הימנית. הוא דיווח כי לאורך מספר חודשים סבל מכאבים נסבלים בכף הרגל, לאחר שנדקר ממסמר שחדר דרך סוליית נעלו, אולם הם הפכו חריפים ובלתי נסבלים.
בבדיקה שנערכה במקום, מצאו הרופאים כי הוא סובל מתסמיני דלקת ומירידה חדה בתפקודי הכליות. לפי התביעה, צוות בית החולים התעלם מתלונותיו של משה אודות מצב רגלו, והרופאים טענו כי הוא סובל מסוכרת ומאי-ספיקת כליות, אף שאינו חולה בסוכרת. הוא הסכים להתאשפז, וניתנה לו מנת אנטיביוטיקה לווריד, אך לאחר מספר שעות, משנאמר לו כי יש להחדיר לו קתטר (צנתר) לשלפוחית השתן, הוא נבהל וחש כי הטיפול בו מוטעה. בשלב זה, הסכים לחתום על טופס סירוב לאשפוז.
עם שחרורו, הומלץ למשה לעבור טיפול אנטיביוטי בקהילה, ולערוך במכון פרטי בדיקת אולטרסאונד דופלר, אך לדבריו, נודע לו כי המועד הקרוב ביותר לביצוע הבדיקה היה רק כעבור 3 חודשים. לדברי עו"ד שפירא, חרף נטילת הטיפול האנטיביוטי, הכאבים ברגלו לא חלפו ואף התגברו. משה סבל גם מגלי חום וחולשה, שלשולים והקאות. הוא שב לוולפסון, שם נמצא, כי מעבר לתסמיניו הקודמים, הוא סובל גם מדופק מהיר ללא חום, וכן מפגיעה בזרימת הדם (איסכמיה). אך על פי הנטען, גם אז הוא שוחרר לביתו עם המלצה על טיפול אנטיביוטי ומעקב אורתופד.
כ-13 ימים לאחר ביקורו הראשון בוולפסון, פנה משה לידידתו העובדת באיכילוב. לאחר ששלח לה תצלום של כף רגלו, היא הפצירה בו להגיע בדחיפות לאיכילוב, שם נמצא כי הוא סובל מנמק חמור בכף הרגל, שנגרם ככל הנראה עקב זיהום בשל המסמר שחדר לרגלו. בשל כך, נקבע כי אין מנוס מביצוע קטיעה של הרגל בחלק שמתחת לברך. מאחר שאינו חולה בסוכרת ולאחר התייעצות עמו, הצליחו הרופאים, במקום לכרות את רגלו מתחת לברך, לכרות את כף רגלו בלבד.
"חלה חובה על הצוות הרפואי להתייחס למצב הרגל בהתאם לתלונותיו"
ד"ר יונתן להמן, מומחה לכירורגיית כלי דם, מציין בחוות דעתו שצורפה לתביעה, כי כשמטופל סובל מכאבים פתאומיים יש לבדוק, בין היתר, אם הדבר נובע מחבלה, מגורמים דלקתיים או מהפרעה בזרימה העורקית. "התובע לא הבין מדוע אין כל התייחסות לתלונותיו אודות כאבים בכף רגל ימין ומדוע נמסר לו כי הוא חולה סוכרת, בשעה שאינו כזה". מתאר ד"ר להמן. "הוא נבהל מאוד וביקש לעזוב את בית החולים. אין ספק שכבר בביקור זה, חלה חובה על הצוות הרפואי להתייחס למצב הרגל בהתאם לתלונותיו".
לדברי ד"ר להמן, הצוות הרפואי היה יכול לעשות שימוש באמצעים המצויים בחדר המיון, ולאבחן את הסיבה האמתית לכאביו של המטופל. אולם, לפי הטענות איש בצוות הרפואי לא התייעץ עם כירורג כלי דם, אף שמצבו של המטופל חייב זאת. הוא מציין כי מעבר להתנהלותם הלא תקינה של רופאי וולפסון בטיפול בפנייתו הראשונה, הרי שגם בפנייתו השנייה של התובע לא ניתן לו טיפול ראוי, שהיה עשוי להציל את רגלו.
לטענתו, "אין ספק כי לו היה בבית החולים וולפסון מתייחסים לתלונותיו של משה כפי שהיה מתחייב, הייתה מתקיימת התייעצות עם כירורג כלי דם באופן דחוף והיו מבוצעות הבדיקות המתאימות, וכן היה ניתן לבצע פעולות רפואיות דחופות כגון שחזור עורקים על מנת למנוע הידרדרות למצב של נמק ולצורך לקטיעה. לצערו של משה, בעת שהגיע לאיכילוב, כבר אובחנו שנויים בלתי הפיכים בכף הרגל מימין. על אף כל מאמצי הצוות הרפואי שם, נדרשה קטיעה דרך כף הרגל, והוא נותר עם נזק משמעותי לצמיתות".
כיום משה סובל מכאבים בכף רגלו הימנית, נוטל משככי כאבים וקנאביס רפואי ברישיון. הוא מתהלך באיטיות, תוך צליעה, ללא תותב, ולא מסוגל לצעוד למרחק של מעל ל-100 מטר ללא מנוחה. ד"ר להמן מעריך כי הוא סובל מנכות בשיעור של 30% בשל קטיעת כף רגלו, מ-20% נוספים בשל הפגיעה בניידותו, ומ-20% נכות נוספים בשל 'כאבי הפנטום' שמהם הוא סובל. לדבריו, מדובר בנכויות לצמיתות.
לתביעה צורפה גם חוות דעתו של פסיכיאטר מומחה. לפיה, משה סובל מייאוש ומפסימיות, ומלא ברגשי אשם על כך שבחר לפנות לטיפול בוולפסון. הוא העריך את נכותו הנפשית בשיעור של 50%, וכן באובדן כושר עבודה בשיעור של 100% לצמיתות.
לדברי עו"ד שפירא, משה היה איש עצמאי ומלא בשמחת חיים, אב לשלושה ילדים שחי עם בת זוג לאורך 20 שנה ובעל עסק. בעקבות המקרה, הוא עזב את ביתו כי חש כנטל, שקע בדיכאון, הפסיק לעבוד והוא חי לבדו.
בתביעה, הנדונה בימים אלה בבית המשפט השלום בהרצליה, מבקש העו"ד מבית חולים וולפסון לפצות את משה בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית. טרם הוגש כתב הגנה.
תגובת בי"ח וולפסון: "כתב התביעה הוגש לאחרונה. נלמד את המקרה ונתייחס בערכאות המשפטיות".
