תינוק כבן חודשיים הובא לפני כחודש למרכז הרפואי שערי צדק בירושלים כשהוא סובל מירידה תפקודית בצד הגוף הימני. הוריו סיפרו לרופאים כי הוא בכה במשך מספר ימים ללא הפסקה, וסבל מאי-שקט. מבדיקות שנערכו לו שכללו סריקת CT ראש, התגלה כי הוא סובל מדימום מסיבי במוחו. ממצאי סריקה נוספת המכוונת לכלי הדם במוח, עוררו את החשד כי בצידו השמאלי של מוחו, קיימת התפתחות שאינה תקינה בין העורקים והוורידים. בעקבות כך הוחלט לאשפז את התינוק באופן מיידי בטיפול נמרץ ילדים.
מבית החולים נמסר כי כבר למוחרת, עבר התינוק צנתור אבחנתי, שאישר כי הוא אכן סובל ממום מולד, המכונה בשפה הרפואית "מלפורמציה עורקית ורידית". ד"ר ולדימיר בורודצקי, מצנתר מוח בכיר ומנהל שירות צנתורי שבץ בבית החולים, מסביר כי במצב נורמלי, קיימת הפרדה במוח בין העורקים והוורידים על ידי נימים (כלי דם קטנטנים). "העורקים למעשה מספקים דם מחומצן לרקמות שונות בגוף, והוורידים מנקזים את הדם ללב. במקרה של התינוק, החיבורים לא היו תקינים ונוצר אזור שבו נאגרו כלי דם במוח, כשהם מסולסלים וסבוכים אחד בשני. מדובר במצב נדיר שכן רק בקרב 2%-6% מהמטופלים שסובלים ממצב רפואי זה, עלול להיווצר דימום במוח שיכול לסכן את חייהם". לדבריו, מלבד הדימום, הסכנה הרפואית היא אפקט של לחץ בראש, מה שעלול להוביל לכאבי ראש ופרכוסים.
הד"ר מציין כי בעולם המערבי גישת הטיפול במצב כזה היא להמתין תחילה שהדימום במוח ייספג מעצמו, מכיוון שהוא מטשטש ומסתיר מעיני הרופא המצנתר את גבולות האזור הבעייתי, ולכן יש להמתין עד אשר יהיה ניתן לראות את האזור במלואו ולטפל בו כראוי.
לדבריו, כדי לבחור את הטיפול המתאים ביותר לתינוק, התכנסו מומחים מתחומים שונים - מצנתרי מוח, נוירוכירורגים ורופאי דימות, ולאחר שנבחנו מספר אופציות לטיפול במלפורמציה, ביניהן גם ניתוח מוח פולשני, לבסוף הוחלט לטפל בו באמצעות צנתור – גישה שהיא לדברי הד"ר "פחות פולשנית מניתוח כירורגי". הוא מוסיף כי "בניגוד לניתוח שבו קיימת סכנה לפגיעה באזורים בריאים, בצנתור ניתן להגיע לאזורים עמוקים יותר במוח באופן די בטוח".
לאחר שלושה שבועות, סריקות מוח אישרו כי הדימום אכן נספג, והתינוק הוכנס לצנתור נוסף - צנתור טיפולי. הניתוח, שארך כארבע שעות, תחת הרדמה מלאה, בוצע על ידי ד״ר יעקב אמסלם, מנהל יחידת צנתורי מוח בבית חולים שערי צדק וצוותו. "האתגר הגדול בניתוח כזה, הוא הגיל הצעיר של המטופל והגודל הזעיר של כלי הדם", הוא מסביר. לדבריו, במהלך הניתוח, הוחדר צנתר מאזור המפשעה עד למוקד המלפורמציה. "בשלב זה, באמצעות דבקים מיוחדים, סגרנו את האזור הפגוע, כך שהדם לא יוכל לעבור דרך כלי הדם הנמצאים באזור זה, מה שעלול לגרום לדימום במוח". ד"ר אמסלם מדגיש כי מדובר במקרה נדיר מאוד, שכן גם בקרב מי שסובלים ממום מולד זה, הדימומים, אם קיימים כאלה, מופיעים רק בשלב מאוחר יותר בחיים, ולא במהלך השנים הראשונות לחיים.
הצנתור הסתיים בהצלחה, והתינוק נותר בבית החולים להשגחה במשך כיומיים נוספים. לפני ימים אחדים, הוא שוחרר לביתו כשמצבו טוב.