מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי צעירים בני 30-20 שלא נפגעו ישירות מאירועי 7 באוקטובר, פיתחו בחודשים הראשונים למלחמה קשיי קשב, תזזיתיות והיפראקטיביות. אצל רבים מהם התסמינים הופיעו בעוצמה שמאפיינת הפרעת קשב מאובחנת. המומחים טוענים כי לא נתקלו בתופעה מעין זו בספרות המקצועית.
המחקר נערך בהובלת טל ארדינסט וגילי קעטבי מהמעבדה של ד"ר ניצן שחר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וממצאיו הוצגו בכנס 'קווים ומחשבות' ובכנס החברה הישראלית להפרעת קשב.
מהלך המחקר
מטרת החוקרים הייתה לבחון את השפעת אירועי המלחמה, על היכולת להישאר קשובים, לעקוב אחר מטרות העבודה ולשמור על נינוחות גופנית. קבוצת המדגם כללה עשרות מבוגרים בני 30-20, שלא אובחנו כסובלים מהפרעת קשב לפני המלחמה, והם ובני משפחותיהם לא חוו באופן ישיר את אירועי 7 באוקטובר או השתתפו בלחימה. עם זאת, בדומה לאזרחים רבים במדינה, הם חוו אזעקות, כניסה למרחב המוגן והושפעו מהמראות ומהתחושה הכללית שליוו את תושבי המדינה עם פרוץ המלחמה.
הנתונים - "מפתיעים מאוד"
מהנתונים עולה כי חודש לאחר שפרצה המלחמה, כ-85% מהנבדקים פיתחו קשיי קשב והיפראקטיביות בעוצמה גבוהה, שעברה את הרף הקליני שמאפיין משתתפים עם הפרעת קשב מאובחנת. ד"ר ניצן שחר, פסיכולוג קליני מבית הספר לפסיכולוגיה ובית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב, מסביר כי נתוני המחקר מפתיעים מאוד. "אומנם קשיי קשב אינם ייחודים להפרעת קשב, וניתן לזהות אותם בקרב האוכלוסייה הכללית במידה כזו אחרת, אך עבור אנשים שאינם סובלים מהפרעות אלה בחיי השגרה, התסמינים נוטים בדרך כלל להיות קלים ומתונים".
עוד עולה מהמחקר, כי קיימת התאמה סטטיסטית בין חומרת הסימפטומים לבין צריכה מוגברת של מידע חדשותי. "נתונים אלה הולמים את הדעה הרווחת לפיה צריכת חדשות מוגברת יכולה להוביל לקשיים רגשיים כאשר אנחנו במצב מלחמה", מסביר הד"ר, ומדגיש את החשיבות שבשמירה על הרגלי צפייה מבוקרים ומדודים. עם זאת, הוא מציין כי השפעת התסמינים על המשתתפים הייתה מוגבלת בזמן. "ככל שהמלחמה התקדמה וטראומת 7 באוקטובר התרחקה, נרשמה באופן טבעי ירידה בתסמינים, וחזרה לנקודת המוצא".
נתוני המחקר מתייחסים גם למי שאובחנו עם הפרעת קשב עוד טרם המלחמה. לפיהם קבוצת נבדקים זו דווקא הראתה שיפור מסוים בסימפטומים וירידה בקשיים מאז 7 באוקטובר. "הממצא הזה הולם דיווחים של ישראלים רבים, כמו למשל חיילים עם הפרעת קשב, שדיווחו שתפקדו טוב מאוד ביחס לעצמם לנוכח קיומה של פעילות עם מטרה ברורה", אומר הד"ר. "זוהי תופעה טבעית של מערכת העצבים, וזה עולה בקנה אחד עם התיאוריה הרווחת היום בנוגע להפרעת קשב, לפיה קשיי הקשב נובעים מתת-עוררות של מערכת העצבים. כלומר, נראה שדווקא אנשים עם הפרעת קשב מתפקדים מעט טוב יותר בעת מצבי משבר וחירום לאומיים ביחס לעצמם".
ד"ר שחר מסכם ואומר כי הממצאים מראים כי טראומה עזה עלולה לגרום גם לאנשים שלא נפגעו ישירות מהמלחמה לפתח קשיי קשב משמעותיים לתקופה מוגבלת."ברגעים שבהם המצוקה הלאומית גורמת לנו לאבד את היכולת לתפקד, כדאי להקל על עצמנו, לקצר את שעות העבודה, אם אפשר, או להקדיש את זמנינו לפעילות שרלוונטית למצב הלאומי כמו התנדבות למשל".