במשך שנים הרגישה ענת (שם בדוי) שהיא לא שלמה עם המראה שלה, וחלמה לבצע ניתוח למתיחת בטן. לאחר שנתקלה בהמלצות מפרגנות ברשתות החברתיות אודות מומחית בכירורגיה פלסטית ממרכז הארץ, החליטה לפנות אליה. רק בדיעבד, התברר לה כי ההמלצות נכתבו בקבוצה פרטית שמנוהלת על ידי אנשים מטעם הרופאה ובחסותה. לפני כשלוש שנים, לאחר ייעוץ אצל הרופאה, היא עברה את הניתוח שכלל שאיבת שומן ומתיחת בטן. אולם, החלום נהפך לסיוט מתמשך.
יום לאחר הניתוח שוחררה ענת לביתה, ולפתע הבחינה בממצא חריג. "יצאתי מהניתוח עם שני טבורים. זה היה מוזר, אבל הרופאה הסבירה לי שזה תהליך טבעי, ושאחד מהם ייסגר בהמשך", משחזרת ענת. "לא חשבתי שמשהו לא תקין, סמכתי עליה".
בכתב התביעה, המתנהלת בימים אלה, נטען כי מספר ימים לאחר הניתוח, הוציאה הרופאה את הנקזים, שהיו אמורים לנזק את נוזלי הגוף לאחר הניתוח, אף שכמות כמות ההפרשות שיצאה דרכם עדיין הייתה משמעותית. זמן קצר לאחר מכן, החלה ענת להרגיש כי בטנה נפוחה מהרגיל. "זו הייתה ממש בטן הריונית, גדולה מזו שאיתה נכנסתי לניתוח. כשפניתי לרופאה בנושא, היא אמרה שמדובר בבצקות ושכנראה יש נוזלים באזור שאותם צריך לנקז". בעקבות כך, היא זימנה את ענת למרפאה, ובמשך כשבועיים שאבה מבטנה כ- 80 סמ"ק של דם, אך לא ציינה כי קיימת בעיה או סיבוך כלשהו. למעשה, באחת הביקורות היא אף טענה כי ההחלמה מתקדמת מצוין.
בשלב זה, ענת חשה כי משהו אינו מתנהל כשורה. היא ניגשה לקופת החולים, ועברה בדיקה אצל כירורג. במהלכה, היא נחשפה לראשונה לעובדה שהיא סובלת מנמק בגלד הניתוח, ובשל כך הרופא האיץ בה להגיע לחדר המיון. "אני זוכרת שהוא הסתכל עליי ושאל אם אני מודעת לעובדה שאני סובלת מסיבוך קשה. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילה סיבוך. התעלפתי על המיטה ולא האמנתי. הבנתי שאני לא יכולה לסמוך יותר על הרופאה הזאת", משחזרת ענת.
הרופאה ניסתה למנוע את האשפוז
כשהגיעה לחדר המיון של אחד מבתי החולים במרכז הארץ, החליטו הרופאים לאשפזה במחלקה לכירורגיה פלסטית, אך לטענת ענת ועורכי הדין, הדבר לא מצא חן בעיני הרופאה שניתחה אותה, וזו פנתה לצוות הרפואי של בית החולים וביקשה שהיא תשוחרר הביתה ותישאר תחת השגחתה בלבד. ענת התעקשה להישאר באשפוז, אף שהצוות הרפואי טען בפניה כי הם מצויים "במצב לא נוח". יתרה מכך – הרופאה הגיעה בעצמה לבית החולים, תוך שהיא מנצלת את העובדה שבזמן הגעתה היו במחלקה רק מתמחים, וניסתה להאיץ בהם לשחרר את ענת. לפי כתב התביעה, הד"ר לא הייתה מעוניינת שסיבוך קשה כזה ייראה על ידי מכריה בבתי החולים.
לאחר הפעלת לחץ רב על הצוות הרפואי, בית החולים נכנע לבקשות הבלתי נתפסות של הרופאה, ושיחרר את ענת לביתה, זאת אף שהיא נבדקה פעם נוספת והממצאים החמורים העלו כי "קיים רושם להתמוססות הטבור, בטן נפוחה, נמק בעובי מלא מעל צלקת מרכזית בבטן ובמוקד נוסף מעל".
במשך מספר ימים הרופאה הנתבעת ניסתה לשכנע את ענת לבצע אצלה בקליניקה ניתוח נוסף, לתיקון והטרייה של הגלד, הכולל סילוק רקמה וניזוקה מהפצע. הניתוח לא התבצע בסופו של דבר בעקבות מצבה של ענת, שלא השתפר ואף החמיר. לאחר טלטלות רבות, גם הרופאה הבינה כי אין מנוס אלא לאשפז את ענת בבית החולים, והיא אושפזה בשנית. תוך שעות אחדות הוכנסה לניתוח הטרייה של הפצעים בבטנה וניקוז הסרומה (הצטברות נוזלים מתחת לעור). ענת שהתה במחלקה לכירורגיה פלסטית במשך 30 ימים. לדבריה, תקופת האשפוז הייתה קשה מנשוא. "הרגשתי שהרופאים מסתכלים עליי כמו על מוטציה. היו לי ממש מחשבות אובדניות. ידעתי שאם לא ימצאו דרך לתקן את זה, אני לא ממשיכה לחיות".
"רשלנות וחוסר מקצועיות"
בחוות הדעת הרפואית שצורפה לתביעה, קבע מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית כי הד"ר נהגה ברשלנות ובחוסר מקצועיות. "לא הוסברו לענת הסיכונים שבניתוח והסיכון לנמק בעקבותיו. בנוסף, הד"ר סירבה לתת וגם לאפשר לענת לקבל טיפול רפואי מיטבי, גם לאחר שהבינה כי בניתוח שבוצע על ידה נגרם לה נזק של ממש". עוד הוא מציין כי הנמק שהופיע נבע מפגיעה באספקת הדם לעור בשל רשלנותה של הד"ר בביצוע הניתוח.
בטרם שחרורה מבית החולים, עברה ענת ניתוח נוסף לטיפול בפצעים. בשנתיים האחרונות נעשה גם ניסיון לתיקון הצלקות, אך ענת מספרת כי גם בימים אלה היא סובלת ממראה גוף קשה. "הבטן שלי במצב קטסטרופלי, והצלקות מזוויעות. הבן שלי אמר שאני נראית כאילו ירו בי. המשפט הזה לא יוצא לי מהראש. הוא נגעל ממני, הוא אפילו לא אוכל מהאוכל שאני מכינה". המצב העגום השפיע על ענת גם בהיבט הנפשי, והיא אומרת שאיבדה אמון באנשי המקצוע, ושהיא מרגישה חסרת כוחות ואנרגיה להתמודד עם המצב. "בשלוש השנים האחרונות הדימוי העצמי שלי ירוד מאוד. בכל פעם שהסתכלתי במראה התעלפתי. לא הייתי בזוגיות מאז, ובשל מצבי הנפשי כיום, אין שום סיכוי שאהיה. בתפיסתי, אני הבחורה עם שני הטבורים, עם החור בבטן בגודל של בור, ולא נראה שהתחושה הזו עומדת להשתנות".
כאמור, בימים אלה מתנהלת תביעה. בתוך כך, הוגש כתב הגנה מטעם הרופאה המנתחת.
תגובת הרופאה: "המטופלת קיבלה טיפול רפואי מקצועי, אישי ומסור הן במהלך הניתוח והן לאחריו. הניתוח עבר בהצלחה והמטופלת אינה סובלת מכל נזק או נכות. לאחר בדיקה מעמיקה שבוצעה על ידי ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל נקבע באופן חד משמעי וללא כל סייג כי הרופאה ביצעה את עבודתה באופן מקצועי, אחראי ובהתאם לפרקטיקה המקובלת וכי לא הייתה כל רשלנות רפואית. טענות המטופלת מסולפות וחוטאות לאמת, כאשר כל ניסיונה הוא לקבל כספים שלא כדין באמצעות תביעה מופרכת, אשר הוגשה ללא כל ביסוס והצדקה רפואית ומשפטית".
מדוברות ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל נמסר בתגובה: "בעקבות הטענות שעלו בכתבה ערך הארגון בדיקה מקיפה של פרטי המקרה ממנה עולה תמונה שונה לחלוטין מזו המוצגת על ידי המרואיינת בכתבה. למטופלת ניתנו הסברים מפורטים כנדרש לרבות בדבר סיבוכים אפשריים והיא החליטה לעבור ניתוח מתיחת הבטן מתוך בחירה ומתוך ידיעה שישנו סיכון אפשרי לסיבוך, כפי שקיים בכל ניתוח כירורגי. הניתוח בוצע במקצועיות ובהתאם לפרקטיקה המקובלת. כאשר התרחש הסיבוך, שהוא חלק אפשרי בלתי נמנע מכל פעולה כירורגית, לא פעלה המטופלת על פי המלצות הצוות הרפואי אשר כולל מנתחת פלסטית מנוסה מאוד מבין הטובות בארץ ובעולם. יתרה מכך, התמונה שצורפה לכתבה מתארת פעולה שלא נעשתה כלל על ידי המנתחת אלא בוצעה במוסד רפואי אחר. מעבר לכל, בדיקה שערך הארגון העלתה כי מצב המטופלת המרואיינת היום הוא מצוין והתוצאה היום היא מעולה. לצערנו, הצגת הדברים על ידי המטופלת בכתבה היא מגמתית, זדונית ומטרתה אחת - לפגוע ככל האפשר ברופאה המנתחת. זה עוד מקרה של אלימות מילולית בלתי מוצדקת נגד רופאים המקדישים את חייהם לטיפול בזולת ולשפר את דימוי הגוף שלהם באמצעות ניתוח פלסטי מורכב ובטיחותי".