מחקר חדש שנערך בימים האחרונים מציג תמונת מצב מדאיגה בקרב תושבי הצפון, שמתמודדים כבר למעלה משלושה חודשים עם אתגרים וקשיים שמולידה הלחימה הממושכת מול חיזבאללה, בגבולה הצפוני של המדינה, וכן עם הפינוי מביתם והיעדר היכולת לחזור לשגרה. 

הרמטכ״ל, הרצי הלוי, בהערכת מצב בגבול הצפון (צילום: דובר צה"ל)
הגורם החשוב ביותר לתחושת הביטחון של התושבים הוא פתרון צבאי. הרמטכ"ל בהערכת מצב בגבול הצפון | צילום: דובר צה"ל

2,000 נשאלים מהגליל המזרחי לקחו חלק במחקר שערכו המכללה האקדמית תל-חי, אשכול רשויות גליל מזרחי, קרן רונלד ראודברג וקהילות קנדה. ממצאי המחקר מצביעים על הרעה ניכרת במצבם הנפשי, הכלכלי והקהילתי של תושבי הצפון מאז תחילת לחימה מול חיזבאללה וביחס למצב בעתות שגרה. 

ממסקנות המחקר עולה כי הגורם החשוב ביותר שיתרום לתחושת הביטחון של תושבי הצפון הוא הרחקת חמושי חיזבאללה מגבול הצפון, ופגיעה בתשתיות הטרור של הארגון.

מצבם הנפשי של תושבי צפון הארץ מאז 7 באוקטובר נמצא בירידה חדה. כך, למשל, הממצאים מציגים שתושבי הגליל המזרחי חווים תחושות פוסט-טראומטיות במספרים גבוהים פי שלושה לעומת מצב השגרה לפני ה-7 באוקטובר.

תושבים מתפני מקריית שמונה (צילום: אייל מרגולין, Flash90)
"50% מהמפונים העידו על פגיעה חמורה ביכולתם לעבוד", תושבים מתפנים מקריית שמונה, ארכיון | צילום: אייל מרגולין, Flash90

גם מן ההיבט התעסוקתי ניכרת הרעה. 50% מהתושבים המפונים העידו על פגיעה חמורה ביכולתם לעבוד, כאשר הפגיעה בקרב התושבים שנשארו להתגורר בצפון עומדת על 37%. כמו כן, 48% מכלל הנשאלים דיווחו על פגיעה במצבם הכלכלי: 88% מקרב בעלי עסקים והעצמאים בגליל המזרחי דיווחו על פגיעה בהכנסותיהם בעקבות המלחמה.

היבט מעניין נוסף העולה מתוך ממצאי המחקר עוסק במערכות היחסים של התושבים: כ-43% מקרב המפונים העידו כי מערכות היחסים האישיות וחיי החברה שלהם נפגעו בעקבות המצב. 

פעילי חיזבאללה בלבנון (צילום: ap)
"ירידה חדה בתחושת הביטחון האישי של תושבי הצפון", פעילי חיזבאללה בגבול הצפון, ארכיון | צילום: ap

בני בן-מובחר, יו"ר אשכול גליל מזרחי וראש המועצה האזורית מבואות החרמון, התייחס לתוצאות המחקר: "הן מציגות בבירור שאין בכוונת תושבי הגליל המזרחי לשוב לבתיהם עד להשגת ביטחון מוחלט באזור - אנחנו דורשים פתרון צבאי ומדיני, יש לנו אפס סובלנות לפתרונות ארעיים. נדרשת פעולה מידית ודחופה מצד משרדי הממשלה".

ד"ר איילה כהן, מרצה בכירה בחוג לעבודה סוציאלית, נתנה את דעתה להיבט החוסן האישי והקהילתי של תושבי הצפון, כפי שעולה ממצאי המחקר: "החוסן הרגשי והמנטלי נפגעו מאוד כתוצאה מהניתוק מהבית, מהסביבה המוכרת וגם מהקהילה התומכת. חוסר הוודאות גדול מאוד, מבחינה ביטחונית, מדינית, כלכלית-תעסוקתית וחברתית. המדינה חייבת להקים בדחיפות מנהלת שתטפל בתושבי הצפון ותייצר להם אופק ברור לגבי העתיד".