המראות הקשים מהמלחמה, חוסר היציבות והיעדר השגרה מעוררים אצל כולנו קשיים נפשיים. כדי להימנע מנזק ארוך טווח חשוב לנהוג באחריות, לשים לב להתנהלות היום-יומית ולהקפיד לשמור על הבריאות הנפשית, לצד הבריאות הגופנית. פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט-טראומה במשרד הבריאות, עונה על שאלות נפוצות שעולות בעקבות המצב המתוח ומייעץ לגולשי N12: כך תשמרו על הנפש בזמן מלחמה.
מה לעשות אם נחשפתי למראות קשים שאני לא מצליח לשכוח?
"קודם כל חשוב להבין שזה עניין של זמן", מסביר פרופ' פרוכטר, "אנשים שנחשפו למראות קשים ולא יכולים להשתחרר מהם ב-48 השעות הראשונות זו בהחלט תגובה נורמטיבית. מי שבסיכון אלו אנשים שלא מצליחים להתאושש ולשוב לשגרה, מכיוון שהמראות הקשים לא עוזבים אותם. גורמי הסיכון המוגבר הם טראומות קודמות ורגישות מיוחדת".
לדבריו, הסימנים הבאים מדליקים נורה אדומה: "אם לא מצליחים לישון, לא מצליחים לדבר, לא מצליחים להירגע או מרגישים ש'מאבדים את הטעם לחיים'. במקרים אלו כדאי מאוד לפנות לאנשי מקצוע. ניתן לעשות זאת באופן הדרגתי - תחילה פנייה למוקדים הטלפונים החל מקופות החולים ועמותות כמו ער"ן ונט"ל. לאחר המענה הראשוני, אם יש צורך בעזרה נוספת המוקד ימליץ על פנייה לאיש מקצוע".
אני סובל מקשיי הירדמות - מה עליי לעשות?
"אם התחלתם לסבול מקושי בהירדמות בעקבות המצב, יש להקפיד על 'היגיינת שינה' - צעדים פשוטים כמו הימנעות מקפאין החל מהשעה שש בערב, להימנע ממקלחות חמות בערב ומספורט לפני השינה. כשעה לפני ההירדמות, כדאי להימנע משימוש במסכים".
אם הצעדים הללו לא סייעו לכם להירדם, פרופ' פרוכטר ממליץ על שימוש בכדורי שינה אבל תחת מגבלות ורק במרשם רופא: "רצוי לקחת טיפול באופן לא קבוע, ניתן להשתמש בכדורי שינה בצורה מבוקרת של עד 5-4 ימים ברציפות".בנוסף, במשרד הבריאות מתריעים שלא לקחת תרופות מרשם מאדם אחר אלא להיעזר ברופא המשפחה. "לאחר כעשרה ימים עלולה להתפתח 'התרגלות' לכדורים - לכן מומלץ לא לצרוך אותם לאורך זמן".
"לעומת זאת, אנחנו מזהירים את מי שנחשף לטראומה אישית משמעותית שלא להשתמש בכדורי שינה בטווח המידי - כלומר ביומיים הראשונים מהחוויה הטראומתית. בשלב הזה יותר חשוב שהמוח יעבד את הזיכרון בצורה מיטבית, מפני שהכדורים פוגעים במעגלי השינה הטבעיים שכוללים שנת חלום - שבה המוח מעבד את הזיכרון".
איך מתמודדים עם פחד מהמוות?
תחושת חוסר הוודאות והמראות הקשים ממתקפת הטרור של חמאס מעוררות פחדים לגיטימיים אצל רבים. לפי פרופ' פרוכטר, "אם הפחד גורם לי להסתגר בבית או לא לעסוק בדברים שאני אוהב - ההמלצה היא לשמור על רציפות תפקודית. המטרה בטיפול היא להתעקש על השגרה כדי להתמודד עם הפחד. צריך להבין שהחיים שלנו לא השתנו מעבר לכך שכעת אנחנו מודעים לסכנה שלא היינו מודעים לה לפני כן. אסור לתת משקל יתר לחרדה כדי שלא תתגבר".
מה עליי לעשות אם אני נמצא במילואים ולא יכול ללכת לטיפול פסיכולוגי?
גם בקרב הכוחות הלוחמים בשטח עלול להתעורר משבר נפשי וחשוב להיות עירניים לכך על מנת להציל חיים. פרופ' פרוכטר מציין כי "לאנשי המילואים בשטח יש מענה מקומי לבריאות הנפש ביחידתם. הכוחות שנמצאים במילואים הם בלב העשייה, וההכנה המבצעית והתעסוקה המרובה מסייעת לשמירה על יציבות. יחד עם זאת, אם חיילים מרגישים שהם מפחדים במיוחד או שהם חווים קושי להתמודד - ניתן לפנות בכל עת לקב"נים בשטח, לכל יחידה יש קצין בריאות נפש מוסמך לנושא שיש בידיו כלים לפעולה".
איך מתמודדים עם חרדה של ילדים?
"חרדה של ילדים נובעת משלושה גורמים עיקריים: חוסר ודאות, היעדר שגרה ודאגה הורית. כדי לנטרל את ההשפעה של הגורמים הללו כדאי לשמור על פעילות גבוהה עבור הילדים ולדאוג להם לשגרה ככל הניתן בתוך המציאות המורכבת. בנוסף, ילדים לא צריכים להיחשף כל הזמן לחדשות ולחוסר הוודאות שהפך לעולמם של המבוגרים". עצה נוספת היא להפחית את גילויי הדאגה ההורית כלפי הילדים: "גם אם אתם חשים פחד, נסו להרחיק אותו מהילדים ולא להשמיע אמירות מדאיגות באוזניהם".
מה הדרך הנכונה לצרוך חדשות בזמן המלחמה?
"כולנו קצת מכורים לחדשות ולכולנו יש בני משפחה שנמצאים במילואים או מקרב החטופים וההרוגים", אומר פרופ' פרוכטר, "המדינה נמצאת כרגע בדריכות גבוהה. יחד עם זאת, חשוב לשמור על שגרה ומי שכל הזמן יהיה צמוד לחדשות, לא יוכל להחזיק לעולם את הרציפות".
"העצה הטובה ביותר היא ללכת לעבודה, לעשות פעילות ספורטיבית במהלך היום, לקבוע זמנים קבועים וקצובים לצפייה בחדשות - כי אחרת זה מציף לנו את כל היום. להקפיד ללכת לישון בזמן, לא לסחוב עם חדשות לתוך הלילה, לצמצם את הצפייה לעדכונים בשעות עגולות למשל. לא להידבק אל המסך - זה יכול לגרום למצב של חרדה ודריכות".