אטופיק דרמטיטיס היא מחלה דלקתית כרונית המאופיינת בפריחה, יובש וגרד בעור. גורמים שונים נקשרים להתפתחות המחלה, ביניהם גורמים גנטיים וסביבתיים שפוגעים במחסום העורי ובמערכת החיסון בגוף. המחלה מופיעה לרוב בסבבים של התלקחויות והפוגות ועלולה להחמיר עקב מתח נפשי, מזג אוויר קר ויבש, זיהומים שונים, וחשיפה לחומרים מעוררי גירוי.
אטופיק דרמטיטיס עלולה להופיע בכל גיל, אך בדרך כלל מתפרצת בשנה הראשונה לחיים ועד גיל 5. על פי הנתונים, כ-20% מאוכלוסיית הילדים בעולם המערבי יסבלו מאטופיק דרמטיטיס. למעשה מדובר באחד מכל חמישה ילדים. במקרים רבים חומרת המחלה פוחתת ככל שהילד מתבגר והיא אף עשויה לחלוף עם השנים. יחד עם זאת, עבור ילדים רבים המתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ועבור בני משפחותיהם, מדובר במחלה שפוגעת קשה באיכות חייהם.
ד"ר יעל רנרט-יובל, מומחית לרפואת עור ממרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, מסבירה: "אטופיק דרמטיטיס איננה מחלה מדבקת. יחד עם זאת, היא עלולה להפוך את המטופל לפגיע יותר לזיהומים ויראליים וחיידקיים מהסביבה בשל הפגיעה במחסום העורי המגן מפני זיהומים. כרבע מהחולים יחוו מחלה בינונית עד קשה המערבת שטחי גוף נרחבים ובגרד רב הגורם לסבל. בקרב ילדים המחלה בדרך כלל תופיע בקפלי הגוף כמו בברכיים ובמרפקים ובקרב תינוקות סימני הפריחה יופיעו לרוב בלחיים".
כיצד משפיעה המחלה על איכות חייהם של החולים ובני משפחותיהם?
"איכות החיים של החולים בדרגה החמורה של המחלה, נפגעת בצורה מאוד משמעותית. בדרך כלל מדובר בילדים שסובלים מגרד רב ותחושה שהעור שלהם שורף – עד למצב שהם לא ישנים בלילה, ומתקשים להתרכז בלימודים ובפעילויות נוספות. הצורך להימרח במשחות שמרגיעות ומלחחות את העור, לפחות פעמיים ביום, גוזל מהם ומהוריהם זמן יקר ומצריך מהם מחויבות והשקעה שקשה לעמוד בה. גם המראה של הפריחה מעורר בילדים רבים מבוכה ומשפיע עליהם לרעה מבחינה חברתית", מסבירה ד"ר רנרט-יובל
לדבריה, במקרים רבים ההורים נמצאים במצוקה כמו הילד. הם נאלצים להקפיד על תחזוקה של מריחת משחות באופן יומיומי, הם נשארים ערים עם הילד הסובל בלילות, והם מאבדים ימי עבודה בזמן שהילד מחסיר ימי לימודים. במשפחות בהן יש ילד הסובל מאטופיק דרמטיטיס ההורים מתמודדים אפילו בהיבט הזוגי. בנוסף, הקושי הוא גם בפן הנפשי. ההורים מתקשים לראות את ילדם סובל לאורך שנים. זו חוויה כואבת ומתישה עבור ההורים ושאר בני המשפחה.
"גירוד הפריחה עשוי לגרום לפציעה, הופעת שריטות, הצטלקויות, דימום בעור ואפילו לחשיפה מוגברת של מזהמים", מסבירה ד"ר רנרט-יובל, " יחד עם זאת, דרישה שהילד לא יתגרד איננה אפקטיבית היות והוא איננו יכול לעמוד בה. ההורים שאוסרים עליו להתגרד נעשים רק יותר מתוסכלים".
איך מטפלים באטופיק דרמטיטיס?
"הטיפול תלוי בחומרת המחלה", מסבירה ד"ר רנרט-יובל. "במקרים של מחלה קלה או מחלה כזו שמערבת שטחי עור מוגבלים, טיפול מניעתי וטיפול במשחות יכול להספיק. לרוב אנחנו נותנים איזשהו שילוב בין קרם לחות לשימון והרגעת העור, ועליו מוסיפים משחה סטרואידלית המטפלת היטב בדלקתיות של העור". לדבריה, במקרים בהם יש גם זיהום חיידקי שחדר לעור יש צורך גם בטיפול באנטיביוטיקה.
"אנחנו מטפלים במשחות הסטרואידליות בעיקר במצבים של התלקחות אקוטית. הסיבה שלא מומלץ לעשות שימוש בטיפול הזה באופן יומיומי היא על מנת להימנע מתופעות הלוואי כמו הידקקות של העור (אטרופיה), סימני מתיחה, שינויי בגוון העור, הרחבת כלי דם עדינים בעור ועוד", אומרת ד"ר רנרט-יובל.
"לאחר מיצוי הטיפול בקרם לחות, משחות סטרואידליות ותכשירים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, אנו ממשיכים לקבוצת טיפול נוספת שמתאימה בעיקר למחלה מפושטת על שטחי עור נרחבים- הפוטותרפיה". מדובר בטיפול באמצעות קרינת UV באורכי גל ספציפיים. "במסגרת הטיפול בפוטותרפיה, שנעשה במכונים ייעודיים, העור הנגוע נחשף לקרינת UV המוקרנת ממנורות ומיועדת לדכא את הדלקת ולהרגיע התלקחויות", מסבירה ד"ר רנרט-יובל ומוסיפה: "הטיפול אמנם קצר ומוגבל בזמן, אך מחייב את הילד והוריו להגיע פעמיים עד שלוש בשבוע לסדרת טיפולים למשך תקופה מסוימת. במקרים מסוימים, ניתן להגיע לרמיסיה (הפוגה) של המחלה למשך חודשים עד שנים בעקבות הטיפול".
קבוצה נוספת של טיפולים עבור מי שמיצו את כל האפשרויות ומתמודדים עם התלקחות המחלה על שטחי גוף נרחבים היא תרופות אימונו־סופרסיביות במינון נמוך אשר מדכאות את מערכת החיסון באופן מוגבל ולא משמעותי. "השימוש בתרופות מצריך מעקב תוך כדי טיפול ולא ניתן ליטול אותן באופן קבוע ", מדגישה ד"ר רנרט-יובל, "בעקבות הדיכוי המסוים של מערכת החיסון, מי שנוטל את התרופות עלול לחוות יותר זיהומים, בעיקר של דרכי הנשימה העליונות. הטיפול הוא ותיק ואפקטיבי אך יינתן לזמן מוגבל".
קבוצת טיפול נוספת המיועדת למי שכבר התנסו במדכאי חיסון היא התרופות הביולוגיות והתרופות ממשפחת מעכבי JAK, שכבר כלולות בסל הבריאות. "הטיפול הביולוגי, שניתן בזריקה איננו מדכא את מערכת החיסון אלא את הפקטורים האימונולוגים שגורמים למחלה. היתרון המשמעותי שלו הוא שמדובר בטיפול לטווח ארוך שאיננו מוגבל בזמן", מסבירה ד"ר רנרט-יובל. "טיפולים מקבוצת מעכבי אנזים JAK מיועדים לשימוש מעל גיל 12 שנים. הטיפולים פועלים ביעילות על סוגים שונים של מחלות עור, ומעכבים את השפעול של מערכת החיסון הכולל גם את הדלקת שגורמת למחלה".
לנווט באמצעות מפה
איך בוחרים את הטיפול הנכון ביותר לאטופיק דרמטיטיס? "ישנה הדרגתיות בטיפול על פי התוויות סל הבריאות. אי אפשר לקפוץ לטיפול ביולוגי לפני שממצים טיפולים מסורתיים. יחד עם זאת, כאשר קיימות מספר אפשרויות אני אוהבת לחשוב על עצמי כמי שעוזרת למטופל לנווט על מפה", אומרת ד"ר רנרט-יובל, "אני רוצה שהוא יבין לאן הוא הולך ומהן האפשרויות העומדות בפניו. יחד אנחנו מנסים לבחור את הטיפול המיטבי שהכי מותאם לצרכיו. חשוב שהמטופל ידע שיש לאן להתקדם בטיפול במקרה וטיפולים שהוא מקבל אינם מספיק אפקטיביים".
איך הטיפולים החדשים משפיעים על המטופל? לדברי ד"ר רנרט-יובל השינויים מאוד משמעותיים. "מטופלים חוזרים לישון בלילה, לעשות ספורט, ללבוש בגדים קצרים. לאחרונה ישבו אצלי במרפאה אימא ובתה בת ה-12 שחולה באטופיק דרמטיטיס. שתיהן בכו, הילדה מדממת מהגירוד של הפריחה, היא לא מסוגלת ללמוד ולא הולכת לבית ספר. לראות את מפת האפשרויות של הטיפול נתן להן המון תקווה. אני חושבת שבעתיד אנחנו נמשיך לראות כניסה של עוד טיפולים יעילים לתחום הזה – תחום שעד לא מזמן היה לו מענה מאוד מצומצם".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.