משא כבד הוסר מכתפי בני הזוג שנטען שקשורים לעובר שנושאת האם שעברה טיפולי פוריות באסותא עם קבלת תוצאות הבדיקה הגנטית. הבדיקה קבעה כי לבני הזוג, שבבית החולים נאמר להם כי הם ההורים "ב-99.9 אחוז", אין קשר גנטי לתינוקת שצפויה להיוולד בימים הקרובים. הקושי של האם ההרה נותר בעינו. "היא פרצה בבכי עם קבלת התוצאות, בית החולים העביר אותה מסע עינויים. תנו לה ללדת בשקט", אמרו היום (שני) עורכי דינה.
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
מהרגע שהתפרסמה הקביעה, המשא הכבד עבר לעשרות זוגות אחרים - שמא העובר שלהם נמצא ברחמה של אותה אישה שנושאת אותו. במקביל, כתבתנו יולן כהן פרסמה לראשונה כי פרופ' רוני גמזו יעמוד בראש ועדה פנימית של אסותא ראשל"צ שתבדוק את המחדל.
סיקור מחדל ההפריה ב-N12:
- מנהל מעבדת ההפריה באסותא: "ייתכן שיש נשים נוספות שנושאות עובר לא שלהן"
- משרד הבריאות הודיע על הקמת ועדת בדיקה למחדל ההפריה
- מה יעלה בגורלו של הילד? שאלות ותשובות
- משרד הבריאות אוסר על המחלקה באסותא לקבל מטופלות חדשות
מה ההשלכות של תוצאות הבדיקה, מה הולך לקרות עכשיו - ואיך ההתפתחות האחרונה יכולה להשפיע על ההליך המשפטי? עדי ניב-יגודה הוא מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי - ובאמצעותו ניסינו לענות על השאלות הבוערות.
מה ההשלכות של תוצאות הבדיקה?
תוצאות הבדיקה מחזירות את התהליך לנקודת ההתחלה, ואולי אף מסבכות אותו עוד יותר. התוצאות מגבירות את המתח בקרב הורים רבים שביצעו הליך דומה. לכן, סביר שהורים פוטנציאליים נוספים ידרשו לבדוק התאמה גנטית בינם לבין העובר. "בדעתנו להגיש בקשה לצו מניעה שיאסור על אסותא להמשיך ולהטריד את מרשתנו", התייחסה לכך עו"ד גלית קרנר המייצגת את האם ההרה יחד עם אסף שרעף. "אנחנו לא הפקר".
מה הסיכוי למצוא את ההורים הגנטיים כעת?
לאחר שבבית החולים אסותא צמצמו את ההיקף מכמה מאות אימהות פוטנציאליות לכמה עשרות, ולאחר מכן לכ-10 נשים, ככל הנראה יבדקו את אותה קבוצה יחסית מצומצמת כדי להבין אם ההורים הגנטיים הם מקרב מאותה קבוצה. אם ימצאו - אז זה ייתן את ממד הוודאות. בהינתן שלא, יצטרכו לחזור אחורנית ולהגדיל את קבוצת הנבדקות ולבדוק בקפדנות רבה.
האם זה מגדיל את הסיכויים של האישה ההרה לקבל את הילד שהיא נושאת ברחמה?
בית המשפט, לאורך השנים בפסקי דין רבים וגם בחוק, מתייחס ל"עקרון טובת הילד". ככל שהילד הזה יגדל אצל ההורים הפיזיולוגיים שלו, כלומר אצל האישה שנושאת אותו ברחמה, וככל שיעבור זמן, כך הכף תיטה לטובתה. בית המשפט לא ירצה לנתק את הילד מסביבתו הטבעית והמוכרת שאליה הוא נולד. לכן היה גם חשוב לקבל את תוצאות הבדיקה הגנטית לפני הלידה, כדי שאחרי הלידה לא תיווצר סיטואציה של קשר מתמשך עם הורים מסוימים. אם זהות ההורים הגנטיים תתברר רק אחרי הלידה, הדבר יחזק את הטענה שטובת התינוק תהיה להישאר אצלה.
איך ניתן להכריע משפטית בסוגיה כל כך מוסרית?
ההערכה היא שככל שלא תהיה הכרעה שיפוטית לפני הלידה, והאישה תלד את התינוקת, ככל הנראה שהתינוקת תחזור איתה הביתה. כל עוד לא יהיה צו שיפוטי שאומר אחרת היא תוכר כאימא של אותה תינוקת. ייתכן גם שבית המשפט יחליט, בהנחה שלא זיהו מי הם הוריו הגנטיים, להפקיע את האפוטרופסות מידיה ולהפקיד אותה בידי המדינה.
ייתכן שהמדינה תמנה אפוטרופוס לתינוקת עד שיתגלה מי הם ההורים הגנטיים שלה?
זו בהחלט אפשרות. זו גם אפשרות שהועלתה בעבר כשהיה ספק אם תוצאות הבדיקה יהיו לפני או אחרי הלידה. לא בטוח שבית המשפט יטה, בנסיבות העניין, לבצע מהלך כזה, אך זה בהחלט אפשרות שנמצאת על השולחן.
עו"ד גלית קרנר שמייצגת את האישה ההרה יחד עם עו"ד אסף שרעף, מסרה ל-N12 : "אנחנו חשים צער רב מהתנהלות בית המשפט והצדדים, אשר לא הפגינו חמלה מתבקשת כלפי הזוג והאישה שכורעת ללדת ברגעים אלה. לא אפשרו לה את הזמן ההגון ללדת בשקט כמו כל אישה שזכאית לזה. זו זכות יסוד שפגעו בה. גררו אותה להליך משפטי, הגישו בקשות להורות לפני שקיבלו את התשובות לתאימות גנטית. הגישו בקשת לפני שהיא ילדה. איפה אנחנו חיים? בית המשפט שומר הסף כשל כאן. לא סתם התעקשנו להמתין לוועדת הבדיקה של משרד הבריאות".
תגובת בני הזוג שנקבע כי אינם ההורים הגנטיים, אשר נמסרה באמצעות באי כוחם, עורכי הדין דורי כספי, שירה פרידן ושמואל מורן: "אנו מודים לבית המשפט שעשה כל מאמץ לברר את שאלת הזיהוי הגנטי מהר ככל האפשר, למרות הקשיים שהוערמו בדרך. אסותא ומשרד הבריאות הצביעו עלינו כזוג שהוא קרוב לוודאי ההורים הגנטיים. אנחנו ביקשנו אך את חסד הידיעה. עתה, כשהתקבלה התוצאה, אנו מעבדים את המידע החדש, חשים הקלה ומייחלים לשוב לשגרת חיינו. אנו מאחלים בריאות לעוברה וליולדת, ומקווים להתרת ספקות עבור מטופלות אחרות".