עשרות חולי סרטן במרכז הרפואי וולפסון בחולון חוששים שהמכון ייסגר. זה יקרה לא בגלל בעיות תקציב או בגלל מחסור בכוח אדם - אלא בגלל מה שנראה כמו סכסוך אישי בין המנהלים.
שנה וחצי חלפו מאז ענת רצאבי בת ה-43, אם לשלושה ילדים, חלתה בסרטן הלבלב. בשני בתי חולים שונים שטיפלו בה אמרו שכבר איך לעזור לה, אבל אז היא עברה למכון האונקולוגי בביה"ח וולפסון בחולון, בניהולו של ד"ר רונן ברנר. "קיבלתי טיפול מאוד מאוד קשוח שלצערי לא נשא פרי, ושלחו אותי הביתה לסיים את חיי בשלווה״, אמרה ענת על בתי החולים שטופלה בהם בעבר. ״אחרי חרישה רצינית הגענו לד"ר ברנר, שנתן לי תקווה ואמר – אין לי ניסים ואין לי כוחות על, אבל מה שבטוח זה שיש עוד מה לעשות״.
גם רננה, שחלתה בסרטן אלים במערכת העיכול, היא מטופלת של ד"ר רונן ברנר. שתיהן חוששות שהמכון האונקולוגי בוולפסון ייסגר בגלל סכסוך קשה בינו לבין מנהלת בית החולים ענת אנגל, והאחיות במכון עצמו. משרד הבריאות כבר הודיע שאם המכון ייסגר - המטופלים יועברו לבתי החולים איכילוב ולשיבא. עשרות מטופלים כמוהן הפגינו אתמול בבית החולים - נגד הכוונה הזאת. רננה סמואלוב חינדי: ״אנחנו מטופלים רבים שהגיעו משיבא ואיכילוב. אני לא אחזור לבית חולים שמיצה את הטיפול עבורי. התחושה שלנו היא שהנהלת בית החולים מייבשת את המכון ובסופו של דבר תגרום לסגירתו״.
לד"ר רונן ברנר יצא שם של רופא מסור, שנלחם על החולים שלו אחרי שבבתי חולים אחרים כבר ויתרו עליהם, ומציע להם טיפולים מחקריים וניסיוניים שבחלק מהמקרים אכן מצליחים לבלום את התקדמות המחלה, או לפחות להאט אותה. אך במקביל, כבר שנים מלוות אותו טענות על יחסי אנוש בעייתיים.
על פי גורמים בוולפסון ד״ר רונן ברנר מתנהג באלימות מילולית כלפי האחיות במכון האונקולוגי, ולטענתן גם היה מקרה שבו השליך עציץ לכיוונה של אחת מהן. אורנה צבי, מנהלת הסיעוד במרכז הרפואי וולפסון סיפרה: "שמונה אחיות בזמנים שונים, מול מפקחות שונות, התחילו להתלונן ולדווח לי על התעמרות קשה, על התעללות, על השפלות, על צעקות״. מנגד, גורמים במכון האונקולוגי מספרים שהאחיות במכון הפקירו את החולים כשנעדרו מהעבודה למשך יום שלם לאחרונה, וללא התראה.
במרכז הרפואי וולפסון עדכנו הערב שהמכון האונקולוגי פתוח, עובד, נותן מענה למטופלים, ושהצדדים הסכימו על הליך גישור אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל, ממשרד הבריאות נמסר שהם מעורבים במשבר מהרגע שפרץ, מנסים לפתור אותו, ושהם מקווים ומאמינים שאכן הוא ייפתר בקרוב.