פרסום ראשון: במכתב ששלח משרד הבריאות בסוף השבוע לקופות ובתי החולים בנוגע למחלת אבעבועות הקוף, נחשף שבישראל אובחן מקרה של המחלה בשנת 2018, בקרב נוסע שחזר מניגריה. במכתב כללים להגדרות חשוד במחלה, הנחיות בידוד ומשך הבידוד.
במסגרת ההנחיות שנשלחו למרכזים הרפואיים, הורו במשרד הבריאות להנחות את החולים הנמצאים בטיפול בבית לשהות בחדר נפרד ומאוורר. "אם יש צורך לבני בית להיות במגע עמם, יש לעטות מסכה וכפפות", נכתב.
אחרי ההתפרצות ברחבי העולם, מחלת אבעבועות הקוף הגיעה גם לישראל. באיכילוב מאושפז גבר בשנות השלושים לחייו שאומת למחלה לאחר שחזר מטיול באירופה, ובברזילי תושב זר שעבד בנמל אשדוד חשוד כי נדבק במחלה ומספר מקרים נוספים נמצאים כעת בבירור של משרד הבריאות. החדשות הטובות הן שבשונה ממגפת הקורונה, ההדבקה אינה מהירה ויש אוכלוסיות בישראל שאין להן כל סיבה לחשוש.
מה הם התסמינים של אבעבועות הקוף?
התסמינים של המחלה הם חום גבוה ופריחה מפושטת על הפנים או באזורים אחרים בגוף. אם ההדבקה באבעבועות הקוף החלה באיבר המין, הפריחה תופיע על שלפוחית השתן. זו מחלה המשתייכת לאותה משפחת מחלות יחד עם אבעבועות שחורות. למרות הדמיון בשמות - אין קשר למחלת אבעבועות הרוח שמתתרחשת כתוצאה מהדבקה מנגיף מסוג אחר. ברוב המקרים, המחלה חולפת תוך 28 ימים גם ללא טיפול. מי שנמצאים בסיכון מוגבר אלו חולים שסובלים מדיכוי חיסוני או ממחלות עור מורכבות.
לפי משרד הבריאות, מקרה חשוד באבעבועות הקוף מוגדר כ"חולה עם חום ופריחה ללא אבחנה חלופית ברורה, במיוחד אם היה עם מקרה חשוד בארץ/ חו"ל".
מהם הסיבוכים האפשריים במחלת אבעבועות הקוף?
במשרד הבריאות ציינו כי בדרך כלל המחלה חולפת מעצמה ללא טיפול, אך סיבוכים אפשריים של אבעבועות הקוף כוללים זיהום משני, ברונכופנאומוניה, ספסיס, דלקת המוח וזיהום הקרנית עד עיוורון. זמן המחלה הוא 2-4 שבועות, ומשך הבידוד הינו עד שכל הגלדים נופלים.
מה הוא השלב המידבק של המחלה?
מרגע ההידבקות באבעבועות הקוף ועד להופעת התסמינים עשויים לחלוף שבוע עד שלושה שבועות. בשונה מנגיף הקורונה, לפי מה שידוע כעת בארגון הבריאות העולמי, אנשים שנדבקו אך עדיין לא פיתחו תסמינים - לא נמצאים בשלב שבו הם מפיצים את הנגיף וגורמים להדבקה של אחרים. ההדבקה נעשית באמצעות רסס טיפתי - כלומר חשיפה לרסיסי רוק של החולה. השילוב של שתי התכונות הללו במחלה מעודד את ארגוני הבריאות שבמקרה הזה יהיה ניתן לעצור את קצב התפשטות התחלואה העולמי.
כמה מקרים אותרו עד כה ברחבי העולם?
בעולם המערבי אותרו עד כה כ-150 חולים באבעבועות הקוף אבל במדינות אפריקה ובמיוחד בקונגו, יש עדות להתפרצות מתמשכת של המחלה בשנים האחרונות. "אלו שנחשפו לחולים מאומתים או ביקרו במדינות אפריקה וסובלים מתסמינים, צריכים להיבדק", הסביר ד"ר יאן מיסקין, יועץ מחלות זיהומיות כללית מחוז ירושלים שהשתתף בדיון הצוות לטיפול במגפות. "קונגו היא המדינה שבה המחלה נמצאת בתפוצה הרחבה ביותר, גם בניגריה זוהתה עדות של אבעבועות הקוף, לכן הטסים למדינות האלו נמצאים בסיכון מוגבר", הסביר ד"ר מיסקין.
מי מוגן מפני הידבקות?
אבעבועות הקוף משתייכת לאותה משפחה האבעבועות השחורות, ולכן כאלו שהחלימו או חוסנו במהלך חייהם עשויים להיות מוגנים במידה מסוימת. בשנת 1980 מחלת אבעבועות שחורות הוגדרה כמחלה שנעלמה מהעולם ועל כן הוחלט להפסיק את החיסונים בישראל נגדה. גם חיסונים לאבעבועות שחורות לחיילים, שניתנו כחלק מתהליך הגיוס, הופסקו בשנת 1996. ד"ר מיסקין ציין כי ההגנה של המחוסנים הללו היא חלקית בלבד, וככל הנראה הולכת ודועכת עם השנים.
האם הקהילה הגאה נמצאת בסיכון מוגבר?
החולים הראשונים במחלה שדווחו באירופה משתייכים לקהילת הלהטב"ק ונדבקו לאחר בילוי במסיבות, אלא שלאחר בירור התגלה כי אין כל קשר בין הנטייה המינית לבין הסיכון להידבקות. "המחלה אינה עוברת בגלל נטייה מינית או התנהגות מינית כזאת או אחרת", הסביר ד"ר רועי צוקר, מנהל תחום רפואת הלהט"ב, מומחה ברפואה פנימית בבית החולים איכילוב. "על פי ארגון הבריאות העולמי, אבעבועות הקוף אינה מוגדרת כמחלה המועברת במגע מיני והיא אינה מוגבלת לפעילים מינית וכמובן שלא לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. בכל פגישה ממושכת עם אדם חולה תתכן הדבקה באמצעות מגע עם הנגע העורי או מגע פיזי משמעותי וממושך. תתכן גם הדבקה באמצעות רסיסי רוק, אבל זה הרבה יותר נדיר".
איך מתכוונים להתמודד עם המחלה בישראל?
במוצאי שבת התכנס הצוות לטיפול במגפות לדיון חירום בעקבות הגעת המחלה לארץ. במהלך הדיון הוצאו הדיווחים על תחלואה מרחבי העולים. משרד הבריאות בוחן אם להצטייד בחיסונים ותרופות רלוונטיות למחלה ולצורך כך, יוגדרו האוכלוסיות הרלוונטיות להתחסן. ההחלטה תתקבל בהתאם לנתוני הנדבקים בישראל.
האם הגבלות המגפה צפויות לשוב לישראל?
נשאלת השאלה האם המצב הנוכחי יביא את משרד הבריאות להשיב הגבלות, כמו למשל החובה לעטות מסכה. ד"ר יאן מיסקין, שהשתתף בדיון הצוות לטיפול במגפות, אמר ל-N12: "כעת מתמקדים באיתור החולים ומעקב אחר המגעים שלהם כדי לוודא שהמחלה לא מתפשטת הלאה. המעבר של המחלה נעשה בצורה טיפתית ולא נשימתית, כלומר עטיית מסכה עשויה לסייע להגן. בשלב הראשוני נכון להחזיר את חובת עטיית המסכה לצוות הרפואי ובהמשך בהתאם להתפשטות, יש לשקול גם בקרב הציבור הרחב. כרגע אין אינדיקציה להתחיל לחסן ברמה ההמונית, אולי נתחיל עם עובדי מעבדה אבל גם זה אפילו עוד לא עולה על הפרק".