ראש הממשלה נפתלי בנט כינס היום (חמישי) דיון מיוחד עם בכירי משרד הבריאות ובו דנו בעלייה בתחלואת הקורונה בישראל. בדיון אישר רה"מ את המשך פעילות מפקדות הקורונה במסגרת הארכת מדיניות הטיפול הקיימת. שגרת "בין הגלים" תידחה עד לתאריך 1 במאי 2022 כך שעטיית מסכות בחללים סגורים תישאר בגדר חובה לפחות עד תאריך זה.
"בהתאם, תימשך פעילותן של מפקדות פיקוד העורף ומשרד הבריאות וכן פעילותם של נאמני קורונה במוסדות החינוך וברשויות המקומיות", נמסר בתום הדיון. "כמו כן, יימשכו מאמצי הבדיקות, לרבות ניטור ביוב, מערכות מכ"מ ורכש ערכות אנטיגן, וכן פריסת מסנני האוויר במערכת החינוך".
בדיון הוצגו מבצע "כל המציל" להגברת ההתחסנות בקרב בני 60 ומעלה, וכן תוכנית מקיפה להתמודדות עם זן קורונה אלים בעתיד, אם יתגלה. בכירי משרד הבריאות הציגו תוכנית למקרה שיתגלה וריאנט חדש אלים ועוקף חיסון שבה נכללת בין השאר סגירת השמיים והגבלות נוספות. בנוסף, בדיון סוכם על קמפיין חדש לעידוד התחסנות לבני 60 ומעלה.
במהלך הדיון הציגו הקופות כיצד הן מתכוונות להעלות את ההיענות לחיסון, בעיקר בקרב בני 60 ומעלה - כשהמטרה העיקרית היא מניעת תחלואה קשה. סוכם על הענקת 100 שקלים לכל קופה כתמריץ עבור כל מתחסן במנה הרביעית.
בסך הכול ישנם עדיין 670 אלף ישראלים בגילים 60 ומעלה שלא חוסנו ב-4 מנות: 120 אלף מהם לא קיבלו את החיסון הראשון. ראש הממשלה בנט ביקש לשים דגש על מתן המנה הרביעית. המסר לציבור יהיה שהסיכון שלהם למות מאומיקרון גדול פי 11 אם הם כלל לא מחוסנים, ומי שמחוסן חלקית או שהחיסון שלו לא בתוקף – הסיכון שלו גדול פי 4. לשכנוע של המגזר החרדי צפויים להשתמש ב"צוואה" של הרב קניבסקי שעודד להתחסן.
לצד הזינוק במספר הנדבקים בישראל - במחלקות הקורונה המספרים דווקא הולכים ומצטמצמים. נכון להיום 301 חולים מאושפזים במצב קשה בעקבות הנגיף, הנתון הנמוך ביותר בחודש האחרון. גם בבחינת מספר המאושפזים כולל אלו הנמצאים במצב בינוני וקל חלה ירידה: נכון להיום ישנם 782 מטופלי קורונה בבתי החולים ברחבי הארץ, בהשוואה ל-2,348 לפני חודש.
"נערכים לזינוק במאושפזים"
בעקבות העלייה בתחלואה, בבית החולים מאיר פתחו מחלקת קורונה חדשה. ד"ר יעקב חן, סגן מנהל בית החולים מאיר וחבר הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) מסביר: "כיום יש 24 חולים מאושפזים עם קורונה בשתי מחלקות פנימיות ב'מאיר'. מספר החולים קשה לא השתנה בימים האחרונים אבל אנחנו עדים להתפרצות במדינה ולכן החלטנו לפתוח מחלקה נוספת שצופה פני עתיד".
לדבריו של ד"ר חן, התחלואה שנצפית בבית החולים מעורבת בזנים שונים של קורונה: "חלק מהמאושפזים הנוכחיים שייכים עדיין לגל הקודם מבחינת פרופיל הגילאים והתסמינים שהם חווים. אכן יש עדיין מאושפזים אבל היום אנחנו יודעים בוודאות שאומיקרון גורם למחלה קלה יותר. היום ארסנל התרופות שעומד לרשותנו הרבה יותר גדול ומאפשר למנוע אשפוזים ולהציל חיים".
למרות הירידה במספר המאושפזים, בחלק ממחלקות הקורונה מצטברים תלונות על תפקוד לקוי. ירון עטיה, בנו של מטופל במחלקת קורונה מתאר בשיחה עם N12 את המצב: "אבא שלי בן 71 מאושפז עם קורונה ומחלות רקע. בסוף השבוע במשך שעתיים לא היה אף איש צוות במחלקה. אבא שלי סבל מלחץ דם גבוה ואף אחד לא הגיע לטיפול. אין תא שירותים אחד נורמלי במחלקה, יש נזילות וליקויי תברואה וזה פשוט נורא. מדברים על משבר הקורונה - אבל בפועל שוכחים את החולים מאחור".
פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית בבילינסון התייחס למצב הנוכחי: "כרגע העלייה בתחלואה עדיין לא משפיעה על המחלקות הפנימיות ולא גורמת לעלייה דרמטית במספר המאושפזים. אבל היכולת שלנו מוגבלת: נראה שנצטרך שוב להגביל רופאים וצוותים כדי להסב אותם למחלקות הקורונה וזה כמובן פוגע בתפקוד ובשירות הרפואי שאנחנו יכולים לתת ליתר המטופלים. אנחנו נערכים לזינוק במאושפזים ומחכים בדריכות לראות מה קורה".
פרופ' אליס מודאג ממחסור בכוח אדם שמחמיר בתקופת העלייה בתחלואה: "הנטל צפוי שוב ליפול על המחלקות הפנימיות בתוספת לעומס שקיים מלכתחילה, זה יפגע באיכות ויכולת הטיפול. העלייה מתרחשת גם כאשר ברקע קיימת התכנית לקצר את תורנויות המתמחים. כשאנחנו עומדים בפני גל נוסף, אין כוח אדם לעשות זאת".