עד כמה הציבור האמין למשרד הבריאות בתקופת הקורונה? מחקר חדש שיוצג השבוע בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות חושף את עמדות הציבור לגבי המידע שהופץ במהלך מגפת הקורונה. תוצאות המחקר המפתיעות שהגיעו היום (ראשון) לידי N12 מגלות שרק 50% סברו שהמידע של משרד הבריאות היה אמין במידה רבה, ופחות מ-17% נטו להאמין במידה רבה למומחים של משרד הבריאות על פני מומחים אחרים.
במחקר, שנערך באמצעות סקר מקוון שהתקיים במרץ 2021 במדגם של 1,002 דוברי עברית, מחצית מהם גברים ומחצית נשים, ביקשו החוקרים ללמוד כיצד האמינות והרלוונטיות של המידע המופץ על ידי משרד הבריאות בנוגע למגפה נתפסות בציבור.
על פי הממצאים, פחות ממחצית מהנשאלים חשבו שאפשר לסמוך על המידע ממשרד הבריאות ב"מידה רבה" או ב"מידה רבה מאוד". רק 16.7% השיבו שהם נוטים ב"מידה רבה" וב"מידה רבה מאוד" להאמין למומחים מהמשרד הבריאות יותר מאשר למומחים מחוץ למשרד.
כמחצית הסכימו ב"מידה רבה" שמשרד הבריאות הפיץ מידע בצורה החלטית ללא התייחסות לחוסר ודאות לגבי החיסון. כ-45% סבורים ב"מידה רבה" ו"רבה מאוד" שיש צורך להסביר מדוע לא להתייחס בצורה שלילית למתלבטים לגבי קבלת החיסון; 65.8% סבורים ב"מידה רבה" ו"רבה מאוד" שיש לפרסם אלו נתונים העבירה המדינה לחברת פייזר, ו-72.7% סבורים ב"מידה רבה" ו"רבה מאוד" שיש לפרסם את תופעות הלוואי שנגרמו כתוצאה מהחיסונים.
עוד עולה מהמחקר כי נשים נטו יותר להסכים שחשוב להתייחס לדברים לא ידועים לגבי המחלה. בגילים צעירים יותר וככל שרמת ההשכלה עלתה, ירדה ההסכמה לגבי רמת השקיפות של המידע המופץ. 40% השיבו שלא הופץ מידע על התמודדות עם קשיים. רוב המשתתפים בסקר תמכו בהפצת מסרים לגבי חשיבות העזרה ההדדית ושמירה על ההנחיות.
עד כמה הפחדה בתשדירי משרד הבריאות השפיעה על הציבור?
החוקרים בדקו עד כמה השימוש באיומים בפרסומות משרד הבריאות, כמו למשל "נהיה בסדר או נהיה בסגר", השפיעו על הציבור להישמע להנחיות. על פי הממצאים, 17.5% השיבו שב"מידה רבה מאוד", 26% ב"מידה רבה", 31% ב"מידה בינונית", 14% ב"מידה מועטה" ו11.5% ב"מידה נמוכה".
את המחקר הובילו פרופ' נורית גוטמן, גילי שנהר, ד"ר נתן סטולרו, נאוה מזרחי וד"ר אימי לב מאוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית גורדון. "כדי לזכות באמון הציבור במידע המופץ על-ידי משרד הבריאות, חשוב שתהיה שקיפות לגבי החלטות שנוגעות לבריאות הציבור", הסבירו החוקרים, "כשיש אי ודאות חשוב להימנע מהפצת מידע המאופיין בנחרצות-יתר, בייחוד כשמדובר בחיסונים, ולהתייחס לחששות הקיימים".
המחקר המלא יוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שיתקיים השבוע בתל-אביב, במסגרתו יתפרסמו מאות מחקרים חדשים. לדברי עורכי המחקר, "חשוב לספק מידע איך להתמודד עם קשיים נפשיים וחברתיים, להדגיש התנהגויות חיוביות כנורמטיביות ולהימנע מאיומים, כדי למנוע הערכה שלילית ותחושת אי-אמון בציבור הרחב".
לעומת ממצאי המחקר, לאחרונה הזמין מטה ההסברה לקורונה סקר פנימי ממכון 'שילוב' שהראה נתונים מעט מעודדים יותר ולפיהם כ-60 אחוזים מהמשתתפים הביעו אמון במשרד הבריאות.
ממטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה של משרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מפרסם ומנגיש לציבור את המידע האמין והמקצועי ביותר באופן שקוף, בהתבסס אך ורק על מחקר מדעי ורפואי. בתקופה האחרונה נאלץ משרד הבריאות לנהל מאבק בלתי פוסק בהפצת מידע כוזב, בעיקר ברשתות החברתיות, ולהזהיר את הציבור מפני הטעיות שעלולות להביא לפגיעה חמורה בבריאות הציבור. משרד הבריאות ימשיך לפעול באופן זה מתוך מחויבות מלאה לציבור ולבריאותו".