בזמן שגל האומיקרון מכה בכל העולם, בארגון הבריאות העולמי כמעט מתאפקים שלא לומר: "אמרנו לכם". כעת, כשהקורונה בשיאה בפעם החמישית, בארגון חוזרים על המסר הישן שללא מאמץ כלל עולמי לא ניתן יהיה לסיים את המגפה. ד"ר דורית ניצן מארגון הבריאות העולמי מסבירה בשיחה עם N12 למה העובדה שמדינות חלשות שלא מצליחות להתמודד עם הנגיף זו גם בעיה של יתר מדינות העולם, ומבהירה: "חייבים שהעולם יפעל כמקשה אחת".
כל מה שצריך לדעת על הנחיות הקורונה:
- מדריך: אלה הגבלות האומיקרון בישראל
- כך מומלץ לבצע בדיקת קורונה ביתית
- מי ל-PCR ומי אנטיגן? מה לעשות אם נחשפת למאומת
ניצן סיפרה שהראשונה מבין המדינות המערביות שקראה לאחרונה למדינות העולם להתארגן ביחד למאבק משותף בנגיף, הייתה שבדיה. בארגון הבריאות העולמי מקווים שמדינות נוספות יצטרפו בקרוב למאמץ המשותף. "אני אישית ובארגון הבריאות העולמי בטוחים שאף אחד לא יוכל לנצח את המגפה הזו לבד", אומרת ניצן. "חייב להיות מהלך עולמי נגד הווירוס - כל עוד יש חורים בגבינה הזו - הנגיף ימשיך להתפתח. כרגע אנו רק מקווים שנשרוד את זה או שתגיע איזו מוטציה שתחסל את המגיפה הזו".
על פי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-85% מהאנשים ביבשת אפריקה עדיין לא קיבלו מנה אחת של חיסון. ראש ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום אומר, בדומה למסר של ניצן, שבלי לחסן את אותם האנשים - המגפה לא תחלוף. "לא נוכל לסיים את השלב האקוטי של המגפה אלא אם נסגור את הפער הזה", אומר אדהנום.
ניצן מוסיפה: "למדינות שבהן המצב הבריאותי הוא גרוע מראש, יש תת תזונה וגם אין חיסונים. שם קרוב לוודאי שתתפתח המוטציות הבאה - זו נקודה אדומה שצריך לשים אליה לב. מתי המגפה תיגמר? קשה להגיד. צריך שכל העולם יפעל כמקשה אחת למען כל בני אנוש – רק ככה זה יעבור. לא ייקח הרבה זמן עד שנגיע למצב של אנדמיה (כמו שפעת), אבל גם אז הנגיף ימשיך לפתח ווריאנטים ואנו ניאלץ לשים לב".
"ישראל מראש במצב טוב יחסית"
בשיחה, התייחסה ניצן גם למצבה של ישראל עם האומיקרון ביחס למדינות העולם. "לישראל יש נתוני פתיחה טובים", אומרת ניצן. "יש לה מערכת בריאות אוניברסלית. האוכלוסייה בריאה יותר מהרבה מאוד מדינות שנמצאות במרכז ובמזרח אירופה. לכן, מראש ישראל נכנסת למצבים האלה במצב טוב יחסית".
"כמדינה, ישראל מאוד מסודרת, ועכשיו רואים עד כמה שזה חשוב, במיוחד במגפה", אומרת עוד ניצן. "יש לנו יכולת מרשימה לעמוד על הרגליים. יש לנו יכולת מטה ותיאום, ואנחנו מבינים איך מנהלים קרבות. זה דורש מאמץ לאורך זמן, אנחנו רגילים לקרבות קצרים - אבל זה בגנים של ישראל להתארגן כחברה - להושיט יד ולהבין את המצב".
ניצן מוסיפה: "זה נכון שאנחנו גם מאוד קולניים, ומיד מתווכחים ומביעים דעה, אבל יש בזה גם יתרון. אנו מיד מבינים איפה צריך לפעול. נוסף על כך, הטכנולוגיה, הידע וכמובן האומץ הישראלי להיות ראשונים ולהוביל, משחקים לטובתה של ישראל בתנאים הנוכחיים".
המדינות שלא מצליחות להתמודד עם התחלואה
לעומת ישראל, ניצן אומרת שיש מדינות רבות שהמצב בהן קשה יותר בגלל תנאי הפתיחה הרעים של מערכת הבריאות. "מדינות מזרח אירופה ומרכז אסיה, כמו אוזבקיסטן למשל, נכנסות לגלים האלה במצב קשה יותר מלכתחילה", היא אומרת. "יש יחס ישיר בין ההשקעה בימי שלום בבריאות לתוצאה בימי חירום. האלמנט הנעלם הוא האדם - מי הם בני האדם שבונים את הקהילה ואיך הם מקבלים את המרות של המנהיגות הבריאותית".
"אנחנו רואים שבמדינות שבהן לא הקשיבו למנהיגים, במדינות שבהן שלא מתחסנים או לא מכבדים הוראות, הם נכנסים למצב של תחרות תמידית עם הנגיף, כמו מכרסמים שרצים על גלגל בלי להבין דבר", מסבירה ניצן. "אני מסתכלת למשל על רומניה, שהיא מדינה באיחוד האירופי. יש שם השקעה בבריאות אבל יש שם אנשים שלא מתחסנים מסיבותיהם, אולי חוסר אמון בממשל או בגלל מעורבות פוליטית בהחלטות - שם ראינו קריסה של מערך האשפוז".
ניצן גם התייחסה לאופן שבו הממשלות בעולם מתמודדות עם הנגיף, ואמרה שאין דרך אחת נכונה: "אי אפשר היום לעשות הערכה מלאה מה עובד ומה לא עובד, איפה פועלים נכון ואיפה לא, צריך לחכות לסוף המגפה כדי להעריך זאת. לדעת הארגון ולדעתי אנו לא נוכל לנצח את המגפה לבד – חיסונים זה לא הדבר היחיד שחשוב. גם תרופות ומחטים, בדיקות וטכנולוגיה, אלה דברים מאוד חשובים וכל עוד אין בהם שוויון - זה משאיר את העולם - חשוף לחלוטין".