מקרה ראשון של וריאנט מעורר דאגה מדרום אפריקה התגלה היום בישראל. נוסע מחוסן שחזר ממלאווי אובחן עם הזן החדש ושני שבים מחו"ל ששהו בקרבתו נמצאים כעת בבידוד עד לסוף תהליך הבירור בעניינם. מה ידוע עד כה על עליו והאם יש סיבה לדאגה? אלו הפרטים:
הזן החדש שהתגלה מכונה "NU". האותיות והמספרים המסמנים אותו הם B.1.1.529. עד היום התגלו עשרות מקרים בודדים בלבד של נשאי הווריאנט החדש, רובם במדינות דרום אפריקה כמו בוטסואנה.
לקריאה נוספת ב-N12:
- הווריאנט מדרום אפריקה זוהה לראשונה בישראל
- בשל הווריאנט החדש - מדינות באפריקה הוגדרו אדומות
- "הווריאנט מבוטסואנה: בעל כמות מוטציות חריגה"
מה מאפיין את הווריאנט?
ממחקרים שנעשו עולה כי הזן החדש כולל כ-30 מוטציות - שינויים המבדילים אותו מנגיף הקורונה המוכר. כל שינוי כזה עלול לגרום לשינויים בהתנהגותו מבחינת רמת ההתפשטות, ההדבקה, העמידות לחיסון והמסוכנות לגרימת מחלה קשה.
מה קרה במדינות שבהן התפשט הווריאנט?
בחלק מהמדינות שבהן אותר הזן החדש, חל זינוק משמעותי במספר הנדבקים שמתגלה מדי יום. כך קרה בדרום אפריקה, בוטסואנה והונג-קונג. בשלב זה עדיין אין אינדיקציה האם הווריאנט אלים או מסוכן יותר מקודמיו.
מה הצעדים שנעשו בעקבות התגלות הוריאנט?
בריטניה וסינגפור החליטו למנוע כניסת תיירים ממדינות דרום אפריקה שבהן התגלה הנגיף. אתמול בלילה הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט שגם בשדה התעופה בישראל יחולו מגבלות על החוזרים מחו"ל ממדינות דרום אפריקה שהוגדרו כ"אדומות".
פרופ' רן בליצר, מנהל חטיבת החדשנות בשירותי בריאות כללית אמר הבוקר ל-N12: "עוד מקודם לקבוע מסמרות לגבי מדבקות ופוטנציאל ההתפשטות של הווריאנט החדש. אבל ריבוי המוטציות, חלקן ידועות כבעייתיות, מצדיק התנהלות מונעת וזהירות מפליגה כפי שנוקטת הממשלה כעת. צריך גם לומר שבעבר היו זנים בעייתיים כמו בטא, שהתפשטו בדרום אפריקה אך לא הפכו לדומיננטים במדינות אחרות, כולל ישראל. עם זאת, כאן יש מאפיינים שלא היו בזן הבטא. אני מניח שב-24 השעות הקרובות נשמע על מדינות רבות שפועלות כמו ישראל ומגבילות טיסות מהמדינות בהן הווריאנט מתפשט".
יותר מ-40 סוגים שונים של וריאנטים התגלו בישראל לאורך המגפה, רובם עשו את דרכם ממדינות על רחבי הגלובוס. תהליך היווצרות וריאנטים בנגיפים הוא תהליך טבעי ובמקרים רבים, הנגיף עם השינויים שנוצרו בו לא מצליח להפוך לזן דומיננטי שמתפשט במהירות. בראיון למגזין N12 סיפר סא"ל גיא קאופמן, מפקד מערך הריצוף הגנטי בצה"ל: "כשזן הדלתא אותר לראשונה בישראל - לא ישנתי במשך שלושה ימים. זו הייתה עבודה מאומצת וניסינו לעשות כל מה שאפשר כדי לעצור את ההתפשטות".