מחר (רביעי) יתכנסו עשרות חברי הצוות לטיפול במגפות (הצט"מ) לדיון שבסופו יכריעו האם להמליץ לאשר מתן חיסונים נגד קורונה לילדים בני 5 עד 11. לאחר שהדיון המקדים הועבר בשידור חי ואף כלל שאלות מהציבור, הפעם החליטו במשרד הבריאות שלא לחשוף את זהות המשתתפים בדיון או את הצבעותיהם האישיות. כפי שהיה במרבית הדיונים בעבר, הציבור ייחשף רק בסיום הדיון לפרוטוקול ולהתפלגות ההצבעות - בלי מידע על אופן ההצבעה של כל אחד מחברי ועדת החיסונים.
במשרד הבריאות הסבירו כי ההחלטה שלא לשדר את הדיון התקבלה במטרה "לאפשר שיח חופשי ופתוח בסוגיה כה רגישה ומכרעת על רקע שיח אלים רווח שעשוי להשפיע על מהלכו של הדיון".
שר הבריאות ניצן הורוביץ אמר היום במענה לשאלת N12 על כך שהדיון בועדת החיסונים מחר לא יהיה שקוף: "מה שהוצג לציבור בדיון השקוף אלה הנתונים שיוצגו גם בפני חברי הצוות לטיפול במגפות. אבל חלק מהמומחים לא מוכנים להיחשף בצורה כזו. אלה לא נבחרי ציבור והם עושים את זה בהתנדבות. לצערי הם חשופים לאיומים, הכשפות ורדיפה ולא מעוניינים בכך. לכן אני מכבד את הבקשה שלהם. לכן הם רוצים לקיים דיון סגור"
עם זאת, חלק ממומחי הבריאות בישראל דווקא חושבים שמדובר בצעד שיפגע במאמץ להרחיב את מבצע החיסונים.
"משרד בריאות אמיץ היה צריך לומר 'כן, אנחנו פותחים ופועלים בשקיפות'", אמר בשיחה עם N12 פרופ' אשר אלחיאני, שכיהן בעבר כמנכ"ל קופת החולים מאוחדת וכמנהל בית החולים מאיר. "יש התלבטות ואין צורך להסתיר דבר מהציבור. זה רק מגדיל עוד יותר את החשדנות כלפי מקבלי ההחלטות. בשבוע שעבר התקיים דיון פתוח – האם אחד מחברי הוועדה קיבל איומים בעקבותיו? התשובה היא לא. האיום הכי גדול הוא להסתיר מידע מהציבור והאמון הוא הבסיס להתמודד עם מגפות".
כך מסבירים בוועדה את סגירת הדיון
הצט"מ מונה כ-80 חברים, אך לא כולם משתתפים בכל אחד מהדיונים וההצבעות. מי שעומד בראשו הוא ד"ר בועז לב ממשרד הבריאות, וד"ר טל ברוש מבית החולים אסותא באשדוד הוא מי שמרכז את הצוות. שוחחנו עם חלק מהחברים בצוות כדי להבין מדוע התקבלה ההחלטה לסגור את הדיונים לאחר שמשרד הבריאות כבר החל להנגיש אותם לציבור בשידור חי.
"יש הבנה לחשיבות של מתן פומביות לדיון הזה. בשונה מה-FDA, בדיונים שאנו מקיימים אנשים מעלים את הדעות שלהם ויש התייחסות לפרטים", הסביר ד"ר דוד דביר, ראש אגף רפואה ראשונית בקופת החולים מאוחדת. "התחושה של רבים מחברי הוועדה היא שהם מאויימים ושיהיה להם קשה להביע את הדעה שלהם, רבים מהם לא מורגלים לדבר בתקשורת. להכנסת המצלמה יש יתרונות וחסרונות. אנשים חוששים שיוציאו את הדברים שלהם מהקשר אם הדיון יהיה גלוי לחלוטין".
ד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הלל יפה, תומכת גם כן בסגירת הדיון: "כאשר פותחים את הדיון זה פוגע במקצועיות שלו ובהבעת הדעות באופן חופשי. למה הדרישה לשקיפות לא נעשית על שאר הדיונים המקצועיים במשרדי הממשלה? מדובר בוועדה מייעצת ולא הוועדה שמקבלת את ההחלטה בסופו של דבר. בסוף הדיון יפורסם הפרוטוקול בצורה מדוייקת".
ד"ר טל ברוש, מרכז הצט"מ, נימק את ההחלטה באופן דומה. "אנשים בצוות מרגישים שזה פוגע במקצועיות השיח, מרדד אותו והופך אותו להצגה", אמר. הוא הוסיף כי "יש אנשים שחוששים מהחשיפה ומאיומים פוטנציאליים מצד מתנגדי חיסונים. רוב חברי הצוות חושבים ששקיפות הוועדה היא מספקת גם בלי צילום בלייב".
הצפי: החיסון יאושר ללא התנגדות
באשר להחלטה עצמה, ההערכה היא שלאחר שהחיסון אושר בארצות הברית גם במשרד הבריאות יקבלו החלטה דומה. יתרה מכך, היא צפויה להתקבל בקונצנזוס רחב בקרב חברי הוועדה – כלומר פה אחד בעד החיסון, או מול דעת מיעוט מצומצמת מאוד.
בין החברים בצט"ם נמנים בכירים במשרד הבריאות ובהם ד"ר טל ברוש, ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס וד"ר אלה מנדלסון, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה. כמו כן חברים בצוות רופאי המחוזות של משרד הבריאות וארבע נציגים של קופות החולים ד"ר יאן מיסקין (כללית), ד"ר ארנון שחר (מכבי), ד"ר דוד דביר (מאוחדת) וד"ר דורון דושניצקי (לאומית). מרבית בתי החולים בארץ שולחים גם כן נציגים מקרב המומחים למחלות זיהומיות ולרפואת ילדים, כמו למשל פרופ' גליה רהב (שיבא), ד"ר יסמין מאור (וולפסון) ופרופ' דודי גרינברג (סורוקה).