בקופות החולים מתכוננים לתחילת המבצע לחיסון ילדים בגילי 11-5 בישראל שצפוי להתחיל תוך עשרה ימים עד שבועיים. ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס אמרה אמש (חמישי) בריאיון במהדורה המרכזית כי "המחקר של פייזר הראה את היעילות הקלינית של החיסון במניעת תחלואה של ילדים וגם את רמת הנוגדנים שנוצרה בעקבות המנה המופחתת שהייתה זהה לזו של בני הנוער שקיבלו מינון גבוה יותר. גם ברמת הנוגדנים וגם ברמה של מניעת תחלואה, אנחנו יודעים שהחיסון יעיל ובטוח".
כשנשאלה מדוע לא להמתין עם חיסוני הילדים עד לגל התחלואה הבא, השיבה ד"ר אלרעי-פרייס: "חיסונים ניתנים בתור מניעה. אם נרצה להתחיל לחסן כשגל התחלואה מתחיל לעלות, המגפה מתפשטת הרבה יותר מהר ולחיסון לוקח זמן עד שהוא באמת מגן. אנחנו רואים שיש פנדמיה גדולה מאוד בעולם. כל הזמן יש וריאנטים ואנחנו מנטרים אותם. כל אירופה נמצאת במצב של תבערה. אנחנו הולכים לפרסם רשימה של מדינות כתומות וצהובות. הרשימה הזאת מתארכת עם הרבה מדינות שהתחלואה בהן עולה. צריך להבין שאנחנו נמצאים במגפה עולמית ולכן הרגע להגן על הילדים הוא עכשיו".
על הגבלות התו הירוק אמרה ד"ר אלרעי-פרייס: "אנחנו בדיונים בנושא התו הירוק בעקבות הירידה בתחלואה ורוצים להפחית את ההגבלות. אם למדנו משהו מהגל הרביעי הוא שאיזושהי רמת הגנה של התו הירוק חייבת להישאר בין הגלים. אנחנו מבינים שאם אנחנו משחררים הכול ומגיע איזשהו גל תחלואה - הוא עולה מהר מאוד".
ד"ר דורון דושינסקי, שהשתתף שלשום בהצבעה על חיסוני הילדים, סיפר: "הצבעתי בעד חיסוני הילדים. אנחנו רואים שגם ילדים חולים וגם להם יש את הסיבוכים בזמן המחלה החדה. אנחנו רואים גם את הסיבוכים ארוכי הטווח של המחלה". ראש הממשלה נפתלי בנט, שניהל אתמול את התרגיל הלאומי שמדמה התפרצות חדשה של קורונה בישראל, הצטרף לדברים: "אין שום סיבה להשאיר את הילדים שלנו חסרי הגנה. לכן אני קורא להורים - חסנו את ילדיכם, שמרו עליהם, תנו לילדיכם את אותה שכבת הגנה שיש לכם".
מתחמי החיסונים של הקופות די ריקים לאחרונה כי כל מי שרצה להתחסן כבר עשה זאת קודם ומי שלא רוצה - כנראה שכבר לא ישתכנע. עכשיו כולם מחכים לילדים. "הגענו ביום ל-500-400 איש ובשבתות הגענו אפילו ל-800 מתחסנים", סיפרה ננה טטרואשויל, אחות אחראית במרפאת לאומית בראשון לציון. "עכשיו כלום, אין פה אף אחד. אני מקווה לראות את המסדרון מתמלא בילדים בקרוב".
ביקשנו ממומחי הצוות לטיפול במגפות להשיב על שורת שאלות שמטרידות את ההורים רגע לפני שיצטרכו להחליט אם לחסן את הילדים. באשר לשאלה אם קיים חשש שהחיסונים יגרמו לפגיעה עתידית בפוריות של הילדים, ד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הלל יפה, משיבה: "יש שורה של מחקרים מהארץ ומהעולם ששוללים כל פגיעה בפוריות, הן פוריות האישה והן פוריות הגבר, כתוצאה מהחיסון. הסבירות שזה יקרה היא אפסית". פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, מצטרף לדברים: "אנחנו לא חושבים שיש איזושהי בעיה בפוריות וגם לא צופים שתהיה בעיה כזאת בהמשך הדרך".
השאלה השנייה שמטרידה הורים לא פחות היא האם החיסונים עלולים לגרום לדלקת בקרום הלב או בשריר הלב אצל ילדים בני 11-5. התשובה ידועה - כן, אבל זה נדיר מאוד והדלקת תהיה קלה בדרך כלל. "צריך להשוות בין הסיכון לדלקת שריר הלב לסיכונים מקורונה עצמה", מסביר פרופ' גרוסמן. "אנחנו מדברים על אשפוזים ועל ילדים שהיו באקמו. כשמשווים את כל זה לעומת הסיכון לדלקת שריר הלב קלה, עדיין השורה התחתונה היא שעדיף להתחסן".
שאלה נוספת שמטרידה הורים רבים היא האם החיסונים עלולים לגרום לתגובה אלרגית קשה אצל ילדים בני 11-5. "ממה שאנחנו יודעים עד עכשיו, מניסיון של מאות מיליוני חיסונים, הסיכון לתופעות אלרגיות חמורות הוא מזערי, כמעט אפסי", מרגיעה ד"ר שטיין.
בסופו של דבר, השאלה היא מה תהיה מידת האמון של ההורים בחיסונים וכמה מהם יביאו את הילדים להתחסן. האם הם יגיעו בהמוניהם עם הילדים או שהמסדרונות של מתחמי החיסונים ימשיכו להיות ריקים? גורמי המקצוע מבקשים להזכיר להורים שאף ילד או מתבגר בישראל לא נפגע מהחיסון עצמו. לעומת זאת, יותר מ-200 ילדים כבר אושפזו במצב קשה לאחר שנדבקו בווירוס.