הבהלה בעקבות וריאנט אומיקרון נמשכת: אמנם בשלב זה נדמה שתרחיש האימים לא התממש. זן הקורונה החדש מתפשט אמנם במהירות אבל כנראה שלא גובר על החיסון. ואולם, נקודת המוצא של הווריאנט בדרום אפריקה איננה מקרית. היבשת הענייה בעולם נמצאת הרחק מאחור בקצב ההתחסנות מפני קורונה. כעת מובן יותר מאי פעם שכדי לעצור את הסחרור האינסופי של היווצרות הווריאנטים צריך להציב כמטרה את חסינות העדר העולמית.
וריאנט אומיקרון - סיקור N12:
- וריאנט אומיקרון תופס את יבשת אירופה לא מוכנה
- דרום אפריקה לישראל: "החיסון יעיל נגד וריאנט אומיקרון"
- "ייתכן שהאומיקרון ידיח את דלתא, אין ראיות שצריך לפתח חיסון חדש"
שיעור המחוסנים בדרום אפריקה עומד כיום על 7.5% בלבד, זאת לעומת ממוצע עולמי של 55% מהאזרחים שקיבלו לפחות חיסון אחד. בתחתית קצב ההתחסנות העולמי נמצאות ניגריה וזמביה עם שיעור מזערי של 3% מחוסנים. גם ביתר מדינות היבשת המצב איננו מזהיר: באנגולה 9% התחסנו בשני חיסונים לקורונה, במוזמביק 12% ובזימבבואה, בוטסואה ואסוואטיני – כ-20% אחוזי התחסנות בכל אחת מן המדינות.
לעומת זאת, מדינות עתירות אמצעים הן בעלות שיעורי התחסנות גבוהים. איחוד האמירויות מובילה את רשימת המדינות המחוסנות עם דיווח על כמעט מאה אחוזי התחסנות, בסינגפור וקובה יותר מ-90%, בסין 85% מהאזרחים התחסנו. בארה"ב ובישראל נתונים דומים של כ-70% אחוזי התחסנות, בעוד שכאן שבארץ אנו נמצאים בעיצומו של מבצע חיסון מנת הבוסטר במקביל לחיסון הילדים מגיל חמש ומעלה.
כמעט שנתיים של מאבק בנגיף הקורונה לימדו כי הצעד היעיל ביותר כנגד הנגיף הוא החיסונים. פרופ' דן טרנר, סמנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק ואפידמיולוג קליני מסביר בראיון ל-N12 כי הווריאנט הוא השלכה עגומה מכך שהעולם לא השכיל לדאוג לאוכלוסיות החלשות. "הווירוס עובר העתקה מהירה באוכלוסיות לא מחוסנות והדבר מייצר בסופו של דבר וריאנטים. הכלכלות החזקות גרפו רווחים גבוהים ורק מיעוט קטן מהחיסונים הגיע לארצות מתפתחות".
לאחרונה הצהיר משרד החוץ בישראל על כוונה לתרום חיסונים, אלא שהמהלך טרם יצא אל הפועל. פרופ' טרנר מביע תקווה שישראל תתרום לאפריקה חיסונים עודפים: "התרומה מגיעה מאוחר מדי אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. ייתכן שכדאי להעביר אותם דווקא לשכנינו הפלסטינים. גם כי יש לנו אחריות כשולטים על מרקם החיים שלהם אבל גם כי זה אינטרס שלנו שיהיה טוב לשכנים לנו - וכמובן גם שהווירוס יהיה בשליטה באוכלוסיות קרובות".
האתגר: הקניין הרוחני על החיסון
מה שמעכב דרמטית את קצב ההתחסנות העולמי הוא היעדר היכולת של מדינות לפתח עצמאות ולייצר את החיסונים בשטחם, בעקבות מגבלות משפטיות. פרופ' אייל גרוס, מומחה למשפט בינלאומי ומשפט בריאות גלובלי מאוניברסיטת תל-אביב מסביר: "הדין הבינלאומי מגביל את ייצור החיסונים בחסות הזכות לקניין רוחני. 'הצהרת דוחא' של ארגון הסחר העולמי קובעת שבמקרים של מצב חירום ניתן להפר את זכות הקניין הרוחני – עבור האינטרס העולמי לבריאות. אנחנו בשידור חוזר של מה שהתרחש כשנוצר החיסון לאיידס ומדינות כמו דרום אפריקה וברזיל רצו להנגיש תרופות ולייצא תרופות גנריות תוך הפרה של הפטנט".
פרופ' גרוס הסביר: "התעוררה ביקורת על כך שבמצבים מסויימים צריך לפרש את הסכמי הקניין הרוחני עבור הצורך של מדינות להגן על האזרחים שלהם. בקרוב ארגון הסחר העולמי יקיים דיון ובו יוחלט האם לקבוע 'פטור' מהקניין הרוחני על חיסוני הקורונה. הבעיה היא השילוב בין עלות גבוהה ואספקה מוגבלת שמונעת העברה של החיסונים למדינות עניות. אבל הווירוס לא 'עוצר בגבול': אם העולם לא יפעל בהקדם – הווריאנטים יימשכו ולא נצליח להתגבר על המגפה".
רק אחד מכל חמישה חיסונים שהובטח לתרומה – הגיע ליעדו
ארגון הבריאות העולמי הוביל את פרויקט "COVAX" ששם לו למטרה עליונה לחסן את כל מדינות העולם. הארגון פעל כדי להעביר חיסונים למדינות חלשות אך נתקל בקשיים אינסופיים. "רק 20% מהחיסונים שמדינות התחייבו להעביר – אכן הגיעו בסופו של דבר ליעדן", מסביר אסף אדיב, מנכ"ל ארגון 'מען': "הסיבה לכך היא המצוקה העולמית שהובילה מדינות להציע הצעות גבוהות במחיר – כדי להסיט את האספקה אליהן, גם לאחר שכבר הובטח להעביר את המלאי לאפריקה".
אדיב היה שותף למכתב הרופאים לראש הממשלה בדרישה לתרומת חיסונים למדינות העולם השלישי: "חלק מהמדינות קנו אספקה גדולה פי חמש מגודל האוכלוסיה ובסופו של דבר הם השליכו לפח חיסונים עודפים שפג תוקפם. נעשה כאן סחר באמצעי מציל חיים. ההבטחה של תחילת שנת 2021 הייתה היא שלאחר שכולם יתחסנו – תיגמר המגפה. פתאום ביולי עם הגעת זן הדלתא - התברר שהמגפה כלל לא נגמרה. ישראל הייתה מהראשונות בעולם לחסן וכך גם במבצע מנת הבוסטר. העולם מתעלם מהעובדה שחלקים ניכרים וחשובים בו כלל לא מוגנים. מה אומר ההיגיון? כשמשאירים חלקים לא מוגנים – משם תבוא עליך הרעה וכל המאמץ הולך לטימיון".
ארגון הבריאות העולמי נגד סגירת השמיים: לא יעיל למניעת התפשטות
בתדרוך שקיים ארגון הבריאות העולמי בשבוע שעבר נמסר כי האיסור על טיסות אינו יעיל במניעת הפצת הווריאנט. הגבלות הטיסות מאפריקה הקשו על משלוח דוגמאות של הנגיף לבדיקה במעבדות שונות ברחבי העולם. במסיבת עיתונאים בז'נבה אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי כי "איסורי כניסה לזרים לא ימנעו את התפשטות הווריאנט – אלא רק מהווים נטל כבד על פרנסתם של אזרחים רבים".
ענקיות החיסונים מרוויחות 65 אלף דולר בכל דקה
חברת 'פייזר' הרוויחה על פי הדו"חות שפרסמה שלושה וחצי מיליארד דולרים רק ברבעון הראשון של השנה. דו"ח של ארגוני סיוע לא-ממשלתיים העריך כי שלושת חברות החיסונים הגדולות: פייזר, מודרנה ואסטרהזנקה מרוויחות 65 אלף דולר בכל דקה מחיסוני הקורונה. בין החודשים יולי לספטמבר 2021 חברת פייזר דיווחה על רווחים של 11 מיליארד דולרים ו'מודרנה' דיווחה על רווח של 5 מיליארד דולר. רווחי הענק תורמים לביקורת העולמית.
"שתי חברות תרופות לבדן הרוויחו רק מחיסוני הקורונה סכום מטורף של 53 מיליארד דולר בשנת 2021 לבדה", מסכם פרופ' טרנר, "הווריאנט נתן לנו שני דברים: אתגר אבל גם הזדמנות. האתגר - ברור, ההזדמנות להיזכר עד כמה האנושות תלויה זה בזה. החזק צריך לדאוג לחלש כי זה הדבר הנכון לעשות".