פרסום ראשון: בעקבות החשש מהווריאנט החדש, משרד הבריאות צפוי להמליץ שתיירים ממדינות שבהן הוא התפרץ יחויבו בבדיקות במהלך שהותם מעבר לבדיקה בנתב"ג. ראש הממשלה נפתלי בנט יכנס דיון בעניין היום (חמישי) בצוהריים. הזן החדש שהגיע מנמל התעופה לא נראה בשלב זה אלים או מסוכן יותר, ובמשרד הבריאות עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות. מה ידוע על הזן החדש ואילו השלכות עשויות להיות לאיתורו? סקירת N12.
הווריאנט החדש שאותר הוא מעין התפתחות של זן הדלתא ונקרא AY4.2. לפני שהגיע לישראל אותר במספר מדינות באירופה ובבריטניה התפשט כך שאחד מכל עשרה נדבקים בנגיף - נושא את הווריאנט החדש.
זן חדש של קורונה: כמה מקרים זוהו עד כה בישראל?
עד היום, 21 באוקטובר, התגלו בארץ שישה מקרים של הווריאנט החדש. המקרה הראשון זוהה אצל ילד בן 11 שחזר ממולדובה, נבדק בריצוף גנטי בנתב"ג ושהה בבידוד מיד כשחזר לארץ.
בעקבות הגילוי, בדקו במעבדת ריצופי הבדיקות של משרד הבריאות מספר חודשים אחורה את כלל הריצופים שסווגו עד כה כזן הדלתא. כתוצאה מהבדיקה החוזרת, התגלו 5 מקרים "ותיקים" נוספים שעומדים בקריטריונים של הזן החדש.
האם הזן החדש מסוכן יותר?
ד"ר אורן קובילר, וירולוג מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב וחבר עמותת "מדעת", אמר בריאיון ל-N12: "אין שום הוכחה שהווריאנט החדש אלים יותר, מסוכן יותר או מסוגל להתחמק מהחיסון. נראה שקצב ההתפשטות של הווריאנט איטי הרבה יותר מזה שנצפה בזן דלתא. כבר בחודש יוני AY4.2 התגלה לראשונה בבריטניה וארבעה חודשים לאחר מכן הגיע רק לכ-10% מהריצופים הגנטיים במדינה. בעוד שבבריטניה הווריאנט ממשיך לעלות, במדינות אחרות באירופה אין עלייה דרמטית - כמו בגרמניה עם 1% בלבד מהריצופים שאותרו עם הנגיף החדש".
"רוב העלייה נצפתה בבריטניה למרות שהם מחוסנים יחסית", הסביר ד"ר קובילר. "העלייה לא נובעת כנראה מהווריאנט אלא מדברים אחרים: הם מתחילים לראות את הדעיכה בחיסוניות, הכול פתוח והילדים שם לא מחוסנים. לא סביר שהיווצרות הווריאנט היא בגלל החיסונים מכיוון שראינו אותם בעבר. גם דלתא נוצר בתקופה שלא היו חיסונים. חיסונים עובדים בכיוון ההפוך: הם מקטינים את הסיכוי להגדלת וריאנטים. לא נראה כרגע שהווריאנט הזה מתחמק מהחיסון בצורה שלא ראינו קודם או בכלל".
מה השינויים הצפויים בארץ בעקבות כניסת הזן החדש של הדלתא?
ראש הממשלה בנט קיים התייעצות בנושא עם בכירי משרד הבריאות, המשנה לראש המל"ל וגורמי מקצוע נוספים. בעקבות הפגישה הוחלט לפתוח בחקירות אפידמיולוגיות מוגברות בכל מקרה של הזן החדש שזוהה בישראל והיום יוצג מתווה תיירות מעודכן בהתאם למידע על הזן החדש. עוד הוחלט להגדיל את יכולת הריצוף הגנטי בישראל במטרה לאתר מראש מקרים נוספים של וריאנטים.
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל-השומר, אמרה: "זה בהחלט ממחיש את העובדה כמה אנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק בנתב"ג, שם יש מקור לכניסה של וריאנטים. ייתכן שמעבר לבדיקה עם הנחיתה צריך לבצע בדיקת קורונה נוספת לאחר חמישה ימים. צריך לנטר טוב את התחלואה, להחליט על סגירת מולדובה ולבקש מהחוזרים משם להיכנס לבידוד. אין צורך וגם לא יהיה ניתן לסגור לחלוטין את נמל התעופה אבל בהחלט יש לבדוק בקפידה".
האם החיסונים יעילים נגד הזן החדש?
פרופ' גליה רהב עונה: "אנחנו עוד לא יודעים מספיק אבל עצם העובדה שבמשך כארבעה חודשים הווריאנט נמצא בבריטניה ולא התפשט כמו זן הדלתא - מלמדת אותנו שהוא פחות מתפשט או מדאיג. ככל הנראה העלייה בתחלואה ובתמותה באנגליה נובעת מהירידה בחיסוניות לאחר מספר חודשים - ולא מעצם הגעתו של הווריאנט. בשלב זה אין סיבה לחשוש שהחיסון איננו מגן מפני הנגיף".