החיים עם מחלת האנדומטריוזיס קשים לבת אל בנימין, בעיקר כשהיא צריכה לקבוע תור לרופאה מומחית לכאב. היא אחת מכ-750 אלף איש בישראל שזקוקים לטיפול שכזה - אבל התור הקרוב בקופות החולים נמצא לרוב במרחק חודשים ארוכים, ולעיתים אף למעלה משנה.
המרוץ למומחה: קלינאי תקשורת – הפרק בראשון בפרויקט המיוחד
"כשהתקשרתי למוקד של כללית הם הציעו לי תור עם זמן המתנה של 8 חודשים", סיפרה בת אל, שהתגוררה אז בטבריה. לדבריה, הוצע לה תור במועד קרוב יותר בתל אביב, אך מצבה הרפואי לא אפשר לה לעשות נסיעה ארוכה שכזאת. "מבחינתי, להגיד למטופלת שגרה בפריפריה 'אז תיסעי לתל אביב', זה לא משהו שמתקבל על הדעת וחייבים לשנות את זה. בסופו של דבר פניתי לרופא פרטי".
לפני כעשור הוחלט על מענקים מיוחדים לרופא שיבחרו לעבוד בפריפריה, כ-300 אלף שקלים לרופא, וזה באמת שיפר את מצב הרפואה מחוץ למרכז הארץ, אבל לפני כשנתיים המענקים הללו בוטלו - וזו אחת התוצאות של המהלך הזה. ד"ר איתי גור אריה, יו"ר ועד האגודה הישראלית לכאב, מספר שכיום כרבע מיליון ישראלים זקוקים לטיפול, ומנגד יש בכל הארץ 100 רופאים מומחים לנושא.
"כדי להתמודד עם בעיית התורים אנחנו חייבים לתקוף את זה ברמה המערכתית", טוען פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "חסרים היום במערכת הבריאות כ-15 מיליארד שקלים". אבל אלה לא רק התקציבים שחסרים, זו גם שיטת ההתחשבנות: כשאתם עוברים טיפול או אבחון בבית חולים ציבורי, אז קופת החולים שלכם משלמת לבית החולים עבור השירות הרפואי שקיבלתם, אבל אם בתי החולים חורגים ממכסה שנתית שהוקצבה להם עבור שירותים לאותה קופה - הם חייבים לגבות מחיר מופחת, הפסדי עבורם - ולכן הם קובעים תורים ארוכים, כדי שהמטופלים יתייאשו ויוותרו.
"השיטה הזו היא מיושנת, לא מתאימה לשנת 2022 שאנחנו נכנסים אליה", טוען ד"ר יצחק ברלוביץ', לשעבר מנהל בית החולים וולפסון. "האוכלוסייה גדלה, הצרכים גדלו, ובתי החולים פשוט לא יכולים לעשות בסוף פרוצדורות שהם מפסידים עליהם כסף".
אז מדוע מקבלי ההחלטות לא משנים את שיטת ההתחשבנות הזאת? מדוע הרופאים המתמחים הצליחו, כנראה, לקצר את התורנויות שלהם אבל התורים של המטופלים שלהם נשארים ארוכים כל כך? התשובות בפרקים שישודרו בהמשך השבוע.