בימים אלה מתקיים בארץ ויכוח בקרב המומחים סביב השאלה האם נצטרך מנת חיסון שלישית, ואם כן מי זקוק למנת ה"בוסטר" או מתי יהיה צורך לחלקה? במקביל, לא מעט אנשים החלו לתהות מה רמת הנוגדנים שיש בגופם מאז קבלת החיסון - או במילים אחרות, האם הם מוגנים מהנגיף שחזר והרים את ראשו שוב בארץ?

סיקור N12 על הקורונה בישראל:

לצורך הכתבה פגשנו שמונה אנשים בטווח גילים רחב שהתחסנו, כמו רובנו, בחודשים האחרונים מאז החל מבצע החיסונים הנרחב בארץ. הם היו מוכנים להשתתף בבדיקה סרולוגית לצורך הכתבה, שבה גילו מה רמות הנוגדנים בגופם.

המצאות - בדיקת דם לגילוי התקף לב, thinkstock (צילום: Liquidlibrary, Thinkstock)
בדיקה סרולוגית - בדיקת דם פשוטה | צילום: Liquidlibrary, Thinkstock

ד"ר יניב לוסטיג, מנהל המרכז הארצי לנגיפים זואונוטיים במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, הסביר: "הבדיקה הסרולוגית בודקת את רמת הנוגדנים שיש לכל אדם נגד הנגיף, כך שאחרי החיסון או אחרי שאדם מחלים - רמת הנוגדנים עולה ברמה משמעותית ואנחנו רואים שהיא יורדת לאורך זמן".

 

על פי הבדיקה הסרולוגית, תוצאה שנמוכה מ-10.1 - נחשבת תוצאה שלילית. המשמעות: אין די נוגדנים בגופו של הנבדק. מעל לרף זה התשובה נחשבת לחיובית. כ-24 שעות לאחר שערכו את הבדיקה, גילו המשתתפים את התשובות מבית החולים שיבא, שבו נערך הניסוי.

תוצאות הבדיקות הסרולוגיות

בן ציון בן ה-74 וברכה זאב בת ה-72, התחסנו שניהם לפני כחצי שנה. בבדיקה שנערכה הם יצאו שליליים, וערכי הנוגדנים בגופם עמדו על 2.49 ו-4.2 בהתאמה. "אנחנו מאוכזבים", אמרו בכנות לאחר גילוי התוצאות, "אנחנו צריכים לשמור על עצמנו, לחזור להתנהג כמו בזמן הקורונה כשלא היה חיסון - לא לצאת, ללכת כל הזמן עם מסכה".

לעומתם, יוחי עמרם בן ה-47 שהתחסן לפני כשלושה חודשים נמצא חיובי, וכמוהו גם שלי לוי בת ה-21 שהתחסנה לפני כחמישה חודשים ובדמה רמת הנוגדנים הייתה גבוהה במיוחד - 87. "זה נותן ביטחון לדעת שיש לי עדיין נוגדנים בגוף, למרות שלא יודעים כמה זה אמין", היא אמרה לאחר הבדיקה.

בדיקה סרולוגית (צילום: n12)
בדיקת נוגדנים | צילום: n12

אבל מסתבר כי יש גם הפתעות: דוד רובין בן ה-78 גילה בבדיקה שלמרות גילו ולמרות שכבר עברה כחצי שנה מהחיסון שלו התוצאות שלו היו יחסית גבוהות - רמת נוגדנים של 34. כך גם במקרה של רוי מאיר בן עמי בן 21 שהחלים מקורונה לפני שנה ולא התחסן. "התוצאה שלי היא פי שלוש מהרמה שצריכים להיות (רמת נוגדנים של 31)", סיפר לאחר שקיבל את התוצאות. "זה מפתיע, אני לא יודע מתוצאות של בדיקות אצל אנשים אחרים אבל אני מבין שזה יוצא דופן".

צעירים שומרים על נוגדנים לאורך יותר זמן

פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, הבהירה כי עדיין יש צורך בבדיקה מקיפה יותר וניתוח תוצאות סרולוגיות ממדגם גדול מהאוכלוסייה. "כנראה אלה יהיו באמת תוצאות גם של המחקר היותר גדול. עם הגיל אנחנו יודעים שהצעירים יותר שומרים על נוגדנים לאורך זמן רב יותר".

פרופסור גילי רגב (צילום: N12)
פרופ' גילי רגב-יוחאי: "בדיקה שלילית - לא להילחץ" | צילום: N12

עם זאת פרופ' רגב-יוחאי הבהירה: "גם התקבלה תוצאה שלילית זה לא אומר שצריך להילחץ מזה כי אנחנו יודעים שיש למערכת החיסון זיכרון תאי. ברגע שאדם מחוסן ייתקל בנגיף שוב, התאים במערכת החיסון שלו ידעו לייצר מחדש נוגדנים. ולכן סביר להניח אותו אדם יהיה מוגן גם אם התקבלה תוצאה שלילית".

נדמה שגם חצי שנה אחרי שהחל מבצע החיסונים כאן בישראל, רב הנסתר על הגלוי, החוקיות של הנוגדנים לא תמיד ברורה. בית החולים שיבא ומשרד הבריאות עורכים מחקר מקיף בנושא בניסיון להבין קצת יותר על הנגיף ששינה את החיים של כולנו.

נדגיש: לא מדובר במחקר שיש לו תוקף מדעי, או מידע רפואי שעבר בקרה - זו היא בדיקה עיתונאית שנערכה עבור חדשות 12 למען הכתבה, בניסיון לקבל מידע נוסף על הקשר בין הגיל, מועד החיסון לבין רמת הנוגדנים.