התרופה נגד קורונה - וקהל היעד העיקרי שלה: משרד הבריאות רכש לאחרונה בכמויות גדולות את התרופה רג'נרון שפותחה לפני כשנה, ומיועדת לחולי קורונה בסיכון. מדובר בתרופה שמכילה למעשה את הנוגדנים שאנחנו מקבלים בחיסון, אך הם מהונדסים בצורה סינטטית וניתנים לחולים דרך עירוי. נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, היה בין הראשונים שקיבלו אותה בעולם - והתרופה למעשה הצילה את חייו.
נשיא ארה"ב לשעבר נדבק בקורונה באוקטובר 2020, ומיד לאחר שאובחן כחיובי לנגיף – הוא קיבל את התרופה, שאז עוד הייתה ניסיונית ולא קיבלה את אישור ה-FDA. טראמפ, שחווה תסמינים חמורים של קוצר נשימה ואף אושפז בבית החולים, הראה סימני התאוששות מהירים – וככל הנראה שבעקבות התרופה שקיבל. זמן לא רב לאחר מכן, אישרו רשויות הבריאות במדינה את התרופה לשימוש חירום.
אז מה הם למעשה הקריטריונים לקבלת התרופה - ומי יזכה "ליהנות" ממנה בישראל? בראש ובראשונה - שלב מוקדם של המחלה, כאשר הרופאים מזהים שהחולה צפוי לפתח מחלה קשה, למשל כשיש לו ירידה בחמצון. אם נותנים אותה בשלב מאוחר יותר - היא נחשבת ללא יעילה. הקריטריון הנוסף הוא גורמי סיכון: גיל ומחלות רקע, והקריטריון השלישי למתן התרופה הוא כשיש אינדיקציות למחלה קשה כמו סימני דלקת.
למרבה האירוניה, מי שהכי "ייהנו" מהתרופה הזו הם דווקא סרבני החיסונים - פשוט כי הם אלה שצפויים להגיע למצבי סיכון מקורונה - ולפיכך, הם יהיו אלה שיידרשו לה. באופן תמוה, סרבני החיסונים לא מוכנים לקבל חיסון, אבל ככל הנראה כן מוכנים לקבל מנה של נוגדנים שפותחו אחרי החיסון - בתור תרופה.
נתוני משרד הבריאות שפורסמו היום ממחישים את חשיבות החיסון – וכמה גבוה אחוז הלא מחוסנים בקרב החולים שמצבם קשה בבתי החולים. בקרב בני 60 ומטה, 7.8 חולים קשה לכל 100 אלף הם לא מחוסנים – זאת לעומת 1.4 חולים בלבד שמחוסנים בשתי מנות – ו-0.5 חולים בממוצע שמחוסנים בשלוש מנות. בקרב בני 60 ומעלה – 171.2 חולים קשה לכל 100 אלף הם לא מחוסנים, זאת לעומת 40.2 בממוצע במצב קשה כשהם מחוסנים בשתי מנות ו-4.1 חולים בלבד שמחוסנים במנה השלישית.