מרוץ נגד הזמן כדי למנוע סגר: במשרד הבריאות התקיימו בימים האחרונים דיונים סביב הסוגיה של מספר החולים קשה שאם נגיע אליו נצטרך "ללחוץ על הברקס", כפי שהגדיר זאת ראש הממשלה נפתלי בנט, והמספר הזה עומד על 700-600 חולים קשה - כך פורסם הערב (שישי) לראשונה ב"אולפן שישי". אם קצב ההכפלה יישאר זהה והחיסונים לא יתנו את אותותיהם כפי שמצופה, ההגעה למספר היעד תגזור למעשה את ההגעה ל-1,200 עד 1,400 חולים קשה - ולכן זו נקודת העצירה שקבע משרד הבריאות.
מהם בכל זאת הסייגים למספר הזה? אם נראה שההשפעה של החיסון השלישי תגרום לכך שתהיה ירידה בחולים קשה - אולי בכלל לא יצטרכו את הסגר כי האופק ייראה חיובי יותר. כמו כן, אם נראה ירידה במקדם ההדבקה, כלומר קצב ההדבקות יהיה נמוך יותר, זה ישפיע גם על התווספות החולים קשה.
באשר לשאלה מתי נגיע ל-700-600 חולים קשה, במשרד הבריאות אומרים כי בעוד שבוע וחצי עד שבועיים תידרש הממשלה להחליט אם הולכים לסגר או לא כדי שניתן יהיה להכין את הציבור מספיק זמן לפני חגי תשרי. גורם במערכת הבריאות אמר כי "יש חשיבות לנסות ולהגיע לסגר בחגי תשרי כדי לא לאבד ימי עסקים במשק". אם יוטל סגר, מערכת החינוך לא תיפתח - לא משנה איזה מתווה יהיה על הפרק. אלה חדשות לא טובות, אך התקווה היא שבעזרת ההתחסנות המסיבית לא נגיע לשם.
על הפרק: הגבלות התקהלות
עוד לפני שמגיעים לסגר, במשרד הבריאות שוקלים להחמיר את הגבלת ההתקהלות בכמה מקומות עיקריים, בראשם מוקדי הקניות, הקניונים והמרכזים הגדולים שמסתמנים כבעייתיים. כמו כן, נשקלת הגבלה באירועים גדולים כמו הופעות ואולי אפילו חתונות. גם אם תוטל הגבלת התקהלות, היא ככל הנראה תהיה נרחבת מאוד - 500 איש במקומות סגורים ו-5,000 במקומות פתוחים. כשמדברים על היקפים כאלה, ספק אם למהלך שכזה תהיה השפעה דרמטית על התחלואה.
תוך שבוע וחצי עד עשרה ימים נדע אם החיסון השלישי נותן את האפקט שכה מצפים לו. אם לא, סגר יהפוך מאופציה פסימית לאופציה הריאלית ביותר. במצב כזה, בממשלה מתכוונים להטיל סגר שיימשך שלושה שבועות והגורמים המחמירים במשרד הבריאות מדברים אפילו על חודש.
בתוך כך, ביום ראשון יאשר משרד הבריאות רשימה נוספת של מדינות שהחזרה מהן תחויב בבידוד והכוונה היא להשאיר את התקנות האלה עד אחרי חגי תשרי, כלומר עד חודש אוקטובר.
החולים קשה באמת - לא מחוסנים או מדוכאי חיסון
למרות האיומים בסגר, בשורת בתי חולים ברחבי הארץ טוענים שהתמונה עדיין שונה לחלוטין ממה שראינו בגלים האחרונים. מרבית החולים כרגע מחוסנים והחולים קשה סובלים ממחלה קשה פחות סוערת בגלל החיסונים. כמו כן, תחלופת החולים קשה פחות מהירה והחולים במצב הקשה ביותר הם לא מחוסנים וכאלה שסובלים מכשל חיסוני.
במערכת הבריאות נשמעות גם דעות אחרות בנוגע לסגר, כמו זו בכיר במשרד הבריאות, שאמר: "איומים בסגר זה לא להתנהל עם המגפה. יש להפסיק את חובת הבידודים ולעבור למדיניות של המלצות (ממילא לא נענים). סימון חו"ל כמקור ההדבקה לא נכון - רק 10% מההדבקות ו-1% מהאשפוזים. הסגר האחרון לא הוריד תחלואה. הציבור פיתח מיומנות לעקוף את ההגבלות".
פרופ' אלי שפרכר מהמרכז הרפואי איכילוב הסביר כי "סגר כאמצעי למגר את התחלואה זה משהו שהוא מאוד פר הגדרה. זאת אומרת, משהו שהוא בעל השפעה זמנית מאוד. למול התוצאות המוכרות של הסגר זה ודאי לא דבר שמוצדק כל עוד אנחנו לא מול אותו איום, אפשר להגיד קיומי. אנחנו כרגע לא מול איום קיומי והדרך להימנע מאותו איום היא מבצע חיסונים".