נוכח קצב ההדבקה העולה ונתוני התחלואה שמטפסים בקצב מדאיג, מנסים בממשלה לעבוד על תוכנית חירום שתגדיל את רף הספיקה של מערכת הבריאות – כך פורסם הערב (ראשון) במהדורה המרכזית. כך, במקרה הרע היא תרחיק את מועד הסגר ובמקרה הטוב אולי תמנע אותו. בדיון בנושא השתתפו הערב ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הבריאות ניצן הורוביץ.
משרד הבריאות דרש בדיון תקנים בהולים למיטות ולאחים ואחיות, הסטת חלק מהטיפול מבתי החולים לקהילה ולקופות החולים ומעבר לאשפוזי בית גם אצל חולים קשה - ביניהם אלה שלא זקוקים להנשמה.
מטרת התוכנית כפולה: ראשית, לנסות למנוע את הסגר, ולאפשר מרווח זמן נוסף שבו ניתן יהיה לחסן יותר ישראלים ולהגדיל את רמת החיסונים הכללית. שנית, להגדיל את רף הספיקה של מערכת הבריאות ברמה האסטרטגית לטווח הארוך אחרי שלושה סגרים ולקראת אפשרות לסגר רביעי.
בימים האחרונים חל זינוק משמעותי בתחלואה הקשה בישראל, ושרי הממשלה ובראשם ראש הממשלה בנט, הבהירו פעם אחר פעם שהכוונה היא לנסות להימנע מסגר ככל שאפשר. בישיבת הממשלה שהתקיימה הבוקר התווכחו שרי הממשלה בנוגע לשאלה הזו. בעוד חלק מהשרים עדיין מתנגדים לעצם השימוש במילה סגר, חלקם סבורים שאין ברירה אלא להעלות את האפשרות: "האמת היא שהמציאות מפחידה".
"אנחנו צריכים לעקור את המילה 'סגר' מתוכנו. אנחנו גורמים לאנשים לחיות תחת איום", אמר שר המודיעין אלעזר שטרן. שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הוסיפה: "מעבר לעובדה שאנחנו צריכים להסיר את נושא הסגר מסדר היום, עצם זה שאנחנו מדברים על זה, אנחנו מקבעים מציאות בשטח. יש ביטולים ואנשים בחרדה קיומית על הפרנסה שלהם. ראינו גרפים - לא משנה אם מדינות עשו סגר או לא עשו סגר, או עשו סגר חלקי – הגרף של התחלואה נראה אותו דבר".
שר התיירות יואל רזבוזוב הוסיף: "רק כשמוציאים מהפה את המילה סגר, כבר יש המון המון ביטולים. אם תרשו לי כבר שאתחיל לעבוד על מתווה פיצוי". בשלב זה, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב השיב לשלושה: "אני גם לא חושב שצריך להפחיד את הציבור אבל צריך לומר את האמת, והאמת היא שהמציאות מפחידה. כל 10 ימים זה מכפיל את עצמו, בעוד 23 ימים נהיה ב-1,600 חולים קשה, שזה פחות או יותר יכולת הספיקה. אם יתחסנו וישימו מסכות, הסיכוי לסגר יקטן. המצב הכי גרוע, זה לא להזכיר את המילה סגר ואז עוד ארבעה שבועות נגיע לסגר".
"צריך לומר את האמת", המשיך בר-לב. "האמת היא שהמצב הוא מפחיד. זה בידיים של הציבור". השרה זנדברג נתנה לו רוח גבית. "עוד 20 עד 30 יום נגיע לסף הספיקה של מערכת הבריאות", אמרה השרה להגנת הסביבה. "זו לא עמדה, זה מדע. לא שמעתי הצעה חוץ מלהגיד 'לא סגר'. אין מה לטמון את הראש בחול ולעצום עיניים".
אחרי המרד בקבינט בסוף השבוע, שבו ארבעה שרים הצביעו נגד מתווה התו הירוק, היום נשמעה גם הביקורת הברורה על החרגת בתי הכנסת מהמתווה. "כאילו לא למדנו לקח מהסבבים הקודמים", אמרה השרה לשוויון חברתי מירב כהן. "אין כל הצדקה להחרגה הזאת. זה גם הוביל כבר בעבר למוות של עשרות אם לא מאות אנשים שפקדו את בתי הכנסת וגורם לציבור להרגיש שהחלטות מתקבלות בצורה לא עניינית. אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שלא יקפחו חיי אדם. אצלי בשכונה מתפללים במרחב הציבורי וזה מראה שממש מחמם את הלב. בואו לא נחזור על טעויות העבר".
מזכיר הממשלה השיב לה: "זו לא הייתה החלטת מדיניות, זו הייתה הנחיה משפטית". כהן הגיבה: "אני מבקשת שהיועמ"ש יגיע לאולם, ויסביר לנו את עמדתו". היועמ"ש השיב: "לא הייתה דרישה משפטית כזו או אחרת". ראש הממשלה נפתלי בנט סיכם: "אנחנו נבדוק את זה בפורום יותר קטן".
בתוך כך, שר הבריאות ניצן הורוביץ חנך היום מתחם של בדיקות קורונה מהירות בירושלים והתייחס גם לאפשרות שישראל תיכנס לסגר: "זה צעד מאוד קשה - אני לא מקבל את הטענות שצריך להחליט עליו כבר עכשיו ולשתק את המדינה מראש. סגר הוא מוצא אחרון, וכל עוד יש סיכוי להימנע ממנו - נעשה כל מה שאפשר". לטענתו, אין רף ספציפי שעל פיו תיקבע ההחלטה אם ללכת לסגר או לא, ו"הימנעות מסגר תלויה בשיתוף הפעולה של הציבור - אבל לא יהיה שוטר על כל אזרח".