מגמת העלייה במספר חולי הקורונה בישראל ממשיכה לטפס. זה קורה למרות שיותר מ-5 מיליון אזרחים וחצי כבר קיבלו את מנת החיסון השנייה, והסיבה לכך היא התפשטות וריאנט הדלתא. נכון לאתמול (שני) מאושפזים בבתי החולים בארץ 600 חולי קורונה, 373 מתוכם – במצב קשה. לאור הנתונים, יש מי שכבר קוראים לילד בשמו: הגל הרביעי. שאומנם החל עם תחלואה קלה יחסית ומספר מאומתים נמוך, אך כבר גובה קורבנות, ומניינם הולך ועולה. 6,555 ישראלים מתו מקורונה מאז התפרץ הנגיף בחודש מרץ 2020 - המספרים הגבוהים עלולים להשכיח את העובדה שמאחוריהם יש גם פנים ושמות.
פגשנו את מי שאיבדו את קרוביהם לנגיף בגל הרביעי, ונאלצו להיפרד מאהוביהם מהר ומרחוק. "כל הסיטואציה כרגע נראית לי כאילו לקוחה מאיזה חלום בלהות של מישהו אחר", כואבת גל עידן רוזנשטיין, בתו של הרצל עידן ז"ל, שנפטר בשבוע שעבר מהנגיף, בגיל 71. הוא הניח אחריו אלמנה, ילדים ונכדים, שעוד מעכלים את הבשורה המרה.
בתו השנייה, תמי, שיתפה גם היא בתחושות הקשות: "ההידרדרות היא מהירה מאוד, וסופית, כאילו, הוא איש מאוד חזק, הוא לא... הוא, קטן עליו שפעת, קטן עליו כל מיני מחלות - חשבנו שהוא ינצח את זה אבל זה הכריע אותו". אמרה והדגישה שאחד הקשיים הוא הצורך בקרבת המשפחה, ולעומת זאת המרחק הפיזי שהנגיף יוצר: "אתה נדרש לא להיות קרוב בשעות הכי קשות שאתה ממש צריך מגע ואתה צריך יד, ואתה צריך את המשפחה שלך לידך. זה ייסורי גיהנום".
מרגלית אביב איבדה בתוך שבוע אחד – את שני הוריה שנדבקו בנגיף: "הם היו מאושפזים חדר ליד חדר, ההידרדרות של אבא הייתה תוך ארבעה ימים, קראו לנו להיפרד ממנו. לא היה מה לעשות, אנשים בגיל כזה לא שורדים את זה". מרגלית מספרת שהוריה היו בין הראשונים בארץ להתחסן, והיא משחזרת את הרגעים הקשים כל כך שעברו עליה בששת הימים אחריהם נותרה יתומה: "תוך כדי זה שאני יושבת שבעה הבנתי ממחלקת הקורונה שעבר על אמא שלי לילה לא רגוע, לקחתי את עצמי, איך שאני, עם הבגדים הקרועים של השבעה והגעתי לשם. ראיתי אותה במצב לא טוב. תוך שישה ימים איבדתי את ההורים שלי, את שניהם. הורים לא צריכים ללכת בבת אחת, והמחלה הזאת לא נותנת לך זמן... איך אומרים, להבין בכלל מה קורה, וזהו, ונעלמים".
"הקורונה הזאת חיסלה את אשתי ואת כל המשפחה"
משה גניש איבד את אשתו עליזה זיכרונה לברכה, שהייתה בת 75 ונדבקה לאחר שלא התחסנה. עליזה נאלצה להתאשפז בבית החולים, ולאחר כמה ימים בהם נדמה היה שחל שיפור במצבה – הכול התהפך. הוא מספר: : "אני נשוי איתה 60 שנה, ואנחנו חיים באהבה, והיא ניצחה את כל המחלות. והקורונה הזאת, האחרונה, חיסלה אותה וחיסלה את כל המשפחה. עד עכשיו אני לא מעכל את זה שאשתי הלכה. כל הזמן אני חושב - "אולי היא במיטה, אולי היא במרפסת". נכדתם ניב נזכרת כיצד שוחררה סבתה מבית החולים, כשעדיין נמצאה חיובית למחלה: "אמרו שהיא לא חולה קשה, אז הם משחררים. היו יכולים להציל אותה אם הם היו משאירים אותה בבית החולים".
העתיד הקרוב עדיין מעורפל: האם יוטלו הגבלות נוספות? או סנקציות על מי שלא יתחסן? השאלות האלו נותרו פתוחות. אבל למשפחות שחוו את הכאב על בשרן יש רק מסר אחד, אותו מדגישה מרגלית אביב: "מי שלא מתחסן לא מבין בכלל כמה מהר הוא יכול להיגמר. הוא לא מבין את ההתעללות שהגוף שלו יעבור כשהוא יידבק. הוא לא מבין - שהוא מסכן אותנו".
