בחסות הקורונה? זינוק חד בבקשות ל"המתת חסד" על ידי ניתוק ממכשירי הנשמה. דווקא בשנת המגפה, חל זינוק חד של כ-350% בבקשות לניתוק מהמכשירים במקרה של הידרדרות, כך על פי נתוני "המרכז להנחיות רפואיות מקדימות" במשרד הבריאות, הגוף אשר אמון על אישורם של הבקשות וייפוי הכוח מכוח חוק החולה הנוטה למות. הנתונים שנחשפים היום (שלישי) לראשונה ב-N12, מראים כי בצל שנת הקורונה חל זינוק מטאורי במספר האישורים שניתנו מכוח החוק.
החוק בישראל מאפשר לכל אדם למלא ייפוי כוח ולבקש שלא להאריך את חייו באופן מלאכותי במידה ותוחלת חייו תהיה נמוכה והוא יסבול מסבל משמעותי. כך, בעוד שבשנת 2018 ניתנו בסך-הכל 2,900 אישורים לטפסים וייפויי כוח שעניינם הנחיות רפואיות מקדימות, בשנת 2019 כבר ניתנו 3,372 אישורים כאלה, ובשנת 2020 – 11,313 אישורים -זינוק של כ-350% לעומת מספר האישורים שהונפקו בשנת ב-2019.
בשנת 2005 חוקק בישראל "חוק החולה הנוטה למות". הילה צאירי, עורך דין ומגשרת, מנהלת מחלקת דיני ירושה ומשפחה במשרד גדעון פישר ושות', הסבירה: "החוק מאפשר לכל אדם מעל גיל 17, לתת הנחיות מקדימות ולבקש שלא להאריך את חייו באופן מלאכותי, במקרה שבו מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: הוא הפך ל"חולה הנוטה למות" כלומר תוחלת חייו נמוכה (החוק מדבר על 6 חודשים ומטה), הוא אינו בשכלו וסובל מסבל משמעותי, למשל מחלה חשוכת מרפא כמו אלצהיימר, נזק מוחי בלתי הפיך וכו'".
בין ההוראות שיכול אדם לכלול בבקשתו, ניתן למנות איסור על החייאה, הזנה והנשמה מלאכותיות. במידה ולא הושארו הנחיות רפואיות מקדימות בהתאם לחוק, החוק בישראל מחייב את הצוות הרפואי לעשות כל שביכולתו על-מנת להציל את החולה, גם אם ברור לכל כי הצלת חייו משמעה, הארכת הסבל שלו ללא שום אפשרות לשיקום או חיים נורמליים.
"חשוב לשים לב, בכל מקרה, מרגע שחובר אדם למכונות מלאכותיות – לא ניתן לנתקו ולכן חשוב להשאיר את ההנחיות מראש", אמרה עו"ד צאירי. "העלייה החדה במספר המבקשים להותיר הנחיות כיצד לנהוג בהם במקרה שהם סובלים וממילא תוחלת החיים נמוכה, מלמדת כי הציבור הישראלי סוף סוף העמיק את ההיכרות שלו עם האפשרות החשובה הזו".
גם במחלקות הקורונה ובמחלקות הפנימיות מזהים את המגמה. פרופסור אייל בראון, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים רמב"ם אמר ל-N12: "אני לא יודע האם הסיבה לזינוק קשורה בהכרח למגיפת הקורונה, אבל בהחלט יש סיכוי. בישראל אנחנו עושים הרבה מעבר למה שצריך פעולות של הנשמה ולכן אני מקווה שזה מעיד שיש התחלה של הכרה שלפעמים צריך להרים ידיים ועדיף גם לחולה הסופני להרים ידיים. אנחנו במחלקות מתמודדים עם זה בכל יום: חולים שאין אפשרות להאריך או להיטיב את חייהם ובכך פעמים רבות מאריכים את החיים באופן מלאכותי וגם את הסבל של החולה".
עו"ד צאירי הסבירה על ההליך: "ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם להותיר הנחיות כיצד יש לנהוג בענייניו הרכושיים, האישיים והרפואיים, כשלא יהיה כשיר לקבל החלטות – אך לא מאפשר לכלול הוראות בו הוראות מכוח 'חוק החולה הנוטה למות', בדבר אי חיבור מלאכותי למכשירי הנשמה והחייאה". לדבריה: "הציבור ברובו לא מכיר את הדקויות האלה. אך עורך-דין שעורך ייפוי כוח מתמשך מחויב על פי חוק להסביר הן לממנה והן למיופה הכוח, שלגבי קבלת החלטות רפואיות ישנו חריג ואז נוצר שיח סביב הצורך במסמך הכל כך חשוב הזה, שלא תמיד קל לדבר עליו".
סיבה נוספת לדעתה, לעליה במספרים היא הנגשת המסמך והוספת אפשרות לעריכת ייפוי כוח מקוצר, שקל למלא וקל לחתום עליו, בניגוד לטפסים המסורבלים שהיו קודם לכן. "לפני מספר שבועות קיבלתי הודעת טקסט מלקוחה שלפני שנתיים ערכתי לאביה ייפוי כוח כזה", הסבירה. "היא הודיעה לי שאביה נפטר וביקשה להודות לי על כך שהיה לו את ייפוי כוח, שעזר להם ברגעים הקריטיים למנוע ממנו סבל מיותר".