האחיות בבתי החולים מלוות מקרוב את חולי הקורונה במצב קשה בזמן שהם הולכים וקמלים מחוסר חמצן. מירי שם-עד ומייסון מקאלדה מבית החולים בילינסון מתוסכלות כשהן רואות עוד אדם שלא התחסן מתאשפז במחלקה ויודעות שהיה ניתן למנוע זאת. העדויות שלהן משגרת הטיפול, בלתי נתפסות.
בריאיון ל-N12 סיפרה מירי: "אני לא יודעת אם מישהו ראה איך נראה בן אדם שהוא כמו דג מחוץ למים. העיניים שלו יוצאות מהמקום בשביל לקבל עוד קצת חמצן ואין - לא נכנס חמצן. אני מאבדת בממוצע שני חולים במשמרת. הם קצת בקוצר נשימה, הם עם משקפי חמצן. הכול בסדר. הם קמים לשירותים ומרגישים שזהו, הם הולכים הביתה, ופתאום הריאות קורסות להם ואין להם אוויר".
"מי שנמצא אצלי - מרביתם לא מחוסנים", הוסיפה מייסון. "יש לי תסכול עצום כי אני יודעת בוודאות שאם הם היו מחוסנים הם לא היו מגיעים למצב הזה".
"מלמדים אותך ומטמיעים בך שאתה מטפל ללא הבדלי דת, גזע ומין, בטח שלא אג'נדה", הסבירה מירי.
"לי זה לא משנה אם הוא מחוסן או לא. כשאני רואה אישה בגילי שחייבת להיות מחוברת לקיר, לחמצן, הלב שלי יוצא אליה בלי קשר לחיסון".
מקאלדה הוסיפה וסיפרה על חולה לא מחוסן שהוא נמצא על מכונת לב-ריאה עם קריסה רב-מערכתית: "אני מתפללת למענו. אנחנו ממשיכים לתת את המקסימום, אבל הפעם יש דרך למנוע את זה. יש איך למנוע את זה וצורם לי שאנשים לא מנצלים את זה".
"היה לנו מטופל צלול, עצמאי, צעיר יחסית", נזכרה מירי בעצב. "ניסינו ממש כמה ימים להילחם עליו והוא הבין שזהו. הוא תפס אותי, משך אותי אליו ואמר לי: 'אל תשאירי אותי לבד'. במשך דקות ארוכות ליטפתי לו את המצח ואמרתי לו: 'אתה לא לבד. אני איתך. הכול בסדר. הכול בסדר. אתה לא לבד. אתה לא לבד'. פשוט חזרתי על זה וחזרתי על זה עד שהוא עצם עיניים. סיימתי את המשמרת שלי ויצאתי הביתה. כאילו אין קורונה - פסטיבלים, קניונים מפוצצים, אנשים ברחובות בלי מסכות, בלי שום ריחוק. ואני אומרת, אני השתגעתי?".
מייסון סיפרה על חוויה משמעותית שהייתה לה במכולת, בה ראתהאת הפער בין המחלקה לבין החיים בחוץ: "אני עומדת בקופה. הגיע מישהו בלי מסכה. הקופאית מבקשת ממנו לשים מסכה. הוא מתחיל להתווכח איתה. אז התפרצתי ככה בעדינות. אמרתי לו: 'אני יכולה להראות לך איזו תמונה קטנה?' אני מראה לו תמונה אחת, איך אנחנו לבושים - עם סרבלים, מסכות N95 וויזרים. בקושי רואים משהו בגלל האדים. מכף רגל עד ראש. אני אומרת לו: 'נראה לך קל לי לעבוד ככה?' הוא הסתכל עליי ואמר לי: 'באמת יש קורונה? באמת ככה? עדיין יש קורונה?'. אמרתי: 'אם תמשיך לא לשים את המסכה, אתה תגיע אליי'".
"אישה אחרי לידה שהגיעה אלינו מטיפול נמרץ", סיפרה מירי. "היא לא מחוסנת ובעלה לא מחוסן. היא אמרה לי כאילו עבדו עלינו. עבדו עלינו. הם היו שומעים את כל הסרטונים וממש האמינו שהם עושים משהו נכון".
מקאלדה הוסיפה: "אנחנו רואים הבדל משמעותי בין מי שמחוסן למי שלא מחוסן. ממש הבוקר בחור בן 49, צלול, עצמאי, עובד, נשוי. אבא לשני ילדים. הוא איש בריא. הוא איש חזק. הוא לא התחסן מתוך בחירה אישית שלו והבוקר הגוף שלו בגד בו. הוא לא יכול היה יותר לנשום. הוא לא יכול היה יותר לדבר איתנו. שתי דקות לפני שהנשמנו אותו, ניהלנו שיחה קטנה מאוד בשביל לקבל את ההסכמה שלו. הוא אמר: 'עשיתי טעות'. הוא מבין את זה, אבל לצערי זה מאוחר".