מה ידוע עד היום על כל החיסונים הקיימים נגד קורונה - ואיזה מהם עדיף? 21 חיסוני קורונה מייצור של חברות שונות כבר נמצאים בשימוש של מיליארדי בני אדם ברחבי העולם. בישראל מאושרים לשימוש רק שניים מתוכם: החיסונים של חברות פייזר ומודרנה, שהם גם היחידים שמבוססים על טכנולוגיית ה-mRNA. מרבית המחוסנים בארץ קיבלו מנת חיסון של חברת פייזר, אך בצה"ל ולאחרונה גם מחלימים מקורונה, מקבלים בקופות החולים מנת חיסון מהמלאי של חברת מודרנה. היתרונות והחסרונות של החיסונים שיוצרו נגד הנגיף
לחיסוני מודרנה יעילות גבוהה יותר מזו של חיסוני פייזר?
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי "Journal of American Medicine" הצביע על כך שכמות הנוגדנים שנוצרו בעקבות החיסון של מודרנה הייתה גבוהה יותר פי שניים מזו של חיסון פייזר. המחקר נערך על יותר מ-2,000 עובדים בבית חולים בבלגיה ובבדיקות הסרולוגיות נמצא כי החיסון של מודרנה הראה ביצועים טובים יותר גם בקרב קבוצת מחוסנים שלא נדבקו בעבר - וגם בקרב מי שהחלימו מקורונה והתחסנו במנה נוספת.
"הדעה הרווחת בקהילה המדעית בכל העולם היא שחיסוני mRNA עדיפים על החיסונים האחרונים שקיימים בשוק", אומר ד"ר יאן מיסקין, חבר צוות הטיפול במגפות ומומחה ברפואת משפחה ומחלות זיהומיות בכללית שירותי בריאות. "בישראל יש שני חיסונים שבהם אנו עושים שימוש והם פייזר ומודרנה. קשה למצוא יתרון של אחד מול השני, כי מבחינת תופעות הלוואי הם מתנהגים אותו הדבר. מהנתונים שמציגים חלק מהמחקרים - ייתכן שיעילות החיסון של מודרנה מעט גבוהה יותר".
חיסוני פייזר יעילים יותר לטווח הקצר, הנוגדנים מאסטרהזניקה החזיקו מעמד יותר זמן
באוניברסיטת אוקספורד ערכו השוואה בין מחוסנים מחברת פייזר למחוסנים באסטרהזניקה. מההשוואה עלה כי רמת הנוגדנים שנרשמה תוך שבועיים מקבלת שתי מנות חיסון של פייזר הייתה גבוהה יותר - אך ככל שהזמן עובר, דעיכת החיסוניות של פייזר מהירה יותר מזו של אסטרהזניקה. מחקרים ברחבי העולם וגם בישראל הראו שכחמישה חודשים לאחר חיסון פייזר, חלה ירידה בנוגדנים - וזו גם הסיבה לכך שהחל מבצע מנת הדחף בישראל. לעומת זאת, המחוסנים בחיסוני אסטרהזניקה שמבוססים על זן מומת החזיקו מעמד עם נוגדנים גבוהים לתקופת זמן ארוכה יותר - ולעת עתה לא זקוקים למנה נוספת. אם מנה כזו אכן תינתן, זה יהיה חיסון שמבוסס על mRNA.
החיסון של ג'ונסון & ג'ונסון: 85% יעילות במניעת תחלואה קשה
החיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון מתבסס על הטכניקה המכונה "וקטור ויראלי" - נגיף אדנו שהונדס כך שהזרקתו לגוף תגרום לייצור חלבון הספייק שידמה את נגיף הקורונה. בתגובה הגוף צפוי לייצר אליו נוגדנים. מהדיווח שהחברה סיפקה לאחר המחקר שנעשה על החיסון עלה כי היעילות עומדת על 85% במניעת תחלואה קשה, נמוך יותר מהנתונים שנצפו בחיסונים אחרים.
ספוטניק הרוסי ו"Sinovac" הסיני: בעיות אמינות בנתונים
במחקר על יעילות חיסון ספוטניק שנערך בחסות הממשל הרוסי, דווח כי היעילות עומדת על 91.6% במניעת תחלואה קשה. בכתב העת הרפואי "The LANCET" פורסם לאחרונה מאמר על יעילות החיסון של ספוטניק, אלא שלאחר הפרסום התעוררה ביקורת לגבי רמת האמינות של הנתונים שהוצגו בו. יחד עם זאת, מחקרים אחרים הצביעו על כך שלא ניתן להתעלם מכך שהחיסון אפקטיבי והוא הופץ לשימוש ב-70 מדינות, כולל לא מעט מדינות עולם שלישי שזכו לאספקה מרוסיה. עד היום החיסון לא זכה לאישור חירום רשמי מארגון הבריאות העולמי (FDA).
גם החיסון שיוצר בסין, "Sinovac", סובל מתדמית דומה: על פי הדיווח של החברה הסינית שייצרה את החיסון, היעילות במניעת הדבקה עמדה על 51% בלבד - ולטענת המחקר שנערך, החיסון מעניק 100% הצלחה במניעת תחלואה קשה. עשרות מדינות ברחבי העולם מחסנות בחיסון הסיני, אך גם כאן החוקרים לוקחים בעירבון מוגבל את הנתונים המדווחים מהמדינה.
ירידה ביעילות החיסונים בכל העולם בעקבות זן הדלתא: מה עושים הלאה?
גם לאחר כיסוי חיסוני של אחוזים גבוהים באוכלוסייה, מדינות רבות מתמודדות בחודשים האחרונים עם גל רביעי של תחלואה בקורונה, שנבע משילוב של ירידה באפקטיביות החיסונים יחד עם היווצרות וריאנטים חדשים. "השאלה המרכזית היא באיזה שלב ומתי יתחילו לפתח גרסאות מעודכנות לזן הדלתא או לזנים חדשים שיתגלו עבור כל החיסונים שאושרו עד כה", אומר פרופ' תומר הרץ מהמחלקה לאימונולוגיה והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב מאוניברסיטת בן גוריון. "כל החברות כבר מתעסקות בשאלה הזו, שהיא מאוד חשובה גם עבורנו בישראל. ההחלטה על הבוסטר עם החיסון בתרכיב המקורי תעמיד אותנו בשאלה כיצד לנהוג כאשר תגיע הגרסה המעודכנת".
אז אם חיסוני ה-mRNA הראו עד כה את היעילות הגבוהה ביותר מפני הנגיף - מדוע משתמשים בחיסונים אחרים? "בהינתן כמות האנשים שצריך לחסן בעולם, אי אפשר לצפות שרק פייזר ומודרנה ייצרו את החיסונים", אומר פרופ' הרץ, "לאף חברה אין יכולת לתת כיסוי חיסוני גורף לכל מדינות העולם. הפתרון ארוך הטווח הוא לאשר למדינות לייצר בשטחן את התרכיב לחיסון". לדבריו, המגפה לא תיעצר עד שאחוז משמעותי בעולם יחוסן - ואנחנו מאוד רחוקים משם. "כדי להשיג את המטרה יש צורך בחיסונים רבים, זמינים וזולים. כיום הזמינות של החיסונים ברחבי העולם מאוד נמוכה ולכן המגפה ממשיכה להשתולל".
בינתיים, אזרחים רבים שמתגוררים בחו"ל ושבו בחודשים האחרונים לישראל, נתקלים בקושי מול משרד הבריאות בהנפקת תו ירוק - זאת מכיוון שאין מדיניות מסודרת כיצד להתייחס לחיסונים שלא ניתנו בארץ ומחברות שונות. "משרד הבריאות דן כיצד להתייחס לאנשים מחוסנים שמגיעים מחו"ל בחיסונים של חברות אחרות", אומר ד"ר מיסקין, "השאלה היא האם אנחנו מכירים בתיעוד של מדינות זרות ומה היחס לכל אחד מן החיסונים".
"היום, כדי לקבל תו ירוק, אנשים עושים בדיקות סרולוגיות - ואם התוצאה חיובית אפשר לקבל אישור לתו ירוק", הוא אומר. "עם זאת, זו לא אסטרטגיה אידאלית כיוון שכך אנשים מחוסנים נספרים כמחלימים, כאשר זה לא המצב. הקושי הוא שמדובר בעבודה סיזיפית לבדוק לגבי כל מדינה ומדינה מה היחס לגבי אופן החיסון שלהם והאם אנו סומכים על מהימנות הדיווח של המדינה מהם הגיעו. על כך משרד הבריאות יצטרך לתת את הדעת כדי שנוכל לתת תשובות למבוטחים בקופות החולים".