2:00 בלילה, לחדר המיון של אחד מבתי החולים הגדולים בארה"ב מגיע גבר מחוסר הכרה. הרופא מבצע את הבדיקות הראשוניות שלו ומחליט לטפל בגבר עם מדללי דם. הרופא מחזיק ביד את המזרק ובו התרופות המדללות שהיו אמורות לפי האבחנה שלו להציל את חיי המטופל. הוא כבר מכניס את המזרק ליד המטופל – עד שצלצול טלפון עוצר הכול.
על הקו - רדיולוג מומחה שמבקש בבהילות מהרופא במיון להוציא את המזרק מידו של המטופל. הוא מתריע בפני הרופא כי לגבר נגרם דימום במוח, ומדללי הדם עלולים להרוג את המטופל במצב כזה.
השנה היא 2021. האבחנה הברורה והמהירה הזאת של הרדיולוג נעשתה בעזרת מערכת בינה מלאכותית בפיתוח ישראלי של חברת Aidoc. התוכנה מעבדת צילומים רפואיים הדומים לצילום CT, ומסוגלת לסרוק עשרות אלפי צילומים כאלה עוד לפני שרופא מומחה עבר עליהם. אם הבינה מזהה גורם חשוד ודחוף, היא שולחת אותו בתיעדוף לרופא המטפל כדי לעקוף את תור ההמתנה ובכך לא לבזבז זמן קריטי. עד שהתוכנה הזו נרכשה על ידי בתי החולים, על הרופאים היה לעבור על מאות סריקות ביום, ולשלוח את האבחנות לחולים באיחור רב. מצב זה עלול לגרום לטעויות אנוש וטעויות באבחנות רפואיות.
"התוכנה הזו היא הלם אחד גדול לעוסקים ברפואה. אין שום דבר דומה לזה"
מיכאל ברגינסקי, אחד המייסדים של החברה
במקרה בארה"ב, לא ברורה בדיוק הסיבה מדוע הרופאים שברשותם המערכת הזו בחרו להעניק לחולה מחוסר ההכרה טיפול בהול לפי אבחנה ראשונית ולא לחכות לתוצאה המהירה של סריקת הבינה מלאכותית. המייסדים הישראלים של Aidoc, גיא ריינר, מיכאל ברגינסקי ואלעד וולך, מסבירים שזהו בדיוק התהליך שהם עוברים בשנים האחרונות עם מערכות הבריאות השונות ברחבי העולם. "העולם הרפואי משתנה, וטבעי שאנשים שכבר עשרות שנים במקצוע יהיו סקפטיים", מסביר ברגינסקי. "התוכנה הזו היא הלם אחד גדול לעוסקים ברפואה, אנחנו מגיעים לבית חולים חדש ומביאים את כל הרדיולוגים לחדר אחד ואומרים להם שבסריקות הם ימצאו דברים שהם לא ציפו להם, אין שום דבר דומה לזה. לפעמים אלה גם דברים גדולים שהם לא עלו עליהם".
הראשונים לייצר דיוק באמצעות בינה מלאכותית
כיום, יש ל-Aidoc אישורי FDA לפיענוח בשישה תחומים. הם נמצאים בכ-500 בתי חולים ברחבי העולם, בהם 6 בתי חולים בישראל. החברה קמה ב-2016, הספיקה לגייס עד היום 60 מיליון דולר, ומעסיקה 120 עובדים בארץ ובעולם.
כיצד עובדת התוכנה? המערכת עצמה מזהה נקודות בסריקות שלעין אנושית מאוד קשה להבחין בהן. היא מסוגלת גם לסרוק מסה של מידע שרופא רגיל בכל שנותיו במקצוע לא יוכל להכיל. ועדיין, חשוב להדגיש שהתוכנה לא באה להחליף את הרופא אלא לעבוד במקביל אליו, ולהשלים מה שהרופא החמיץ, וגם להפך. בין המקרים שיכולה לאתר המערכת - דימומים בראש ותסחיף ריאתי.
Aidoc היו הראשונים שהצליחו לייצר דיוק משמעותי בנושא הדיגום בעזרת הבינה המלאכותית בעולם הרפואה. היום הם יכולים להגיד שביותר מ-96% מההתרעות שהמערכת מזהה, מישהו בודק אותן. כלומר המערכת לא רק נקנתה על ידי בתי חולים, אלא שהם גם משתמשים בה.
התגובות בעולם הרפואה: "הצלתם לנו את החיים של המטופל"
ואכן, הפידבקים שהם מקבלים מרופאים לא משאירים אותם אדישים. "הצלתם לנו את החיים של המטופל", שולחים להם לא פעם אנשי צוות בבתי החולים. כל מייל כזה מרופא, הם מעבירים ישירות לכל העובדים. "זה מעניק להם תחושת שליחות והבנה שמה שהם עושים מציל חיים של כל אחד שיכול להיות גם אחד מבני המשפחה שלהם", אומר ריינר. "כולנו מתישהו בחיים עברנו הדמיה רפואית וחיכינו שעות לתוצאות, אני גם מכיר כמה אנשים שפספסו להם את האבחון".
"יום אחד התקשר אלי מנהל מחלקת צנתורים בבית חולים, עדיין נרגש מאירוע. הוא סיפר על מטופל שנלקח לבדיקה במערכת, והמטופל ניצל כי היינו שם להתריע"
מיכאל ברגינסקי, ממיסדי החברה
"באחד מהימים המערכת התריעה על מטופל עם תסחיף בריאה", נזכר פרופסור אלי קונן, מנהל מחלקת רדיולוגיה במרכז רפואי שיבא-תל השומר. "הרדיולוג בדיוק סיים משמרת והיה צפוי לעבור על הסריקה ביום למחרת. למזלנו, ההתרעה של Aidoc תיעדפה את הסריקה לרדיולוג, והוא אישר שאכן מדובר במקרה דחוף ומיד צלצל למיון לוודא שהחולה מטופל. היום הרדיולוגים והמתמחים באים אליי לבקש שנתקין להם את המערכת בעמדות העבודה כי הם רואים את הערך שיש לשילוב בין רדיולוג לתוכנה".
"יום אחד התקשר אליי מנהל מחלקת צנתורים בבית חולים, עדיין נרגש מאירוע", נזכר ברגינסקי. "הוא סיפר על מטופל שהגיע לבית החולים במצב של עילפון. החשד היה שהוא חווה התקף לב, אבל המערכת שלנו התריעה על שבץ מוחי. אחרי בדיקה ראשונית, הצוות המטפל החליט שהמקרה לא נראה שבץ כלל, אלא שהמערכת הודיעה באופן חד-משמעי שכן. הצוות שלנו שמכיר את רמת האיכות והדיוק של המערכת העריך שגם הפעם היא צודקת והם שלחו את המטופל לבדיקה שנייה, בסריקה שאפשר לאתר בה שבץ. שם הם ראו שהמטופל חווה כרגע אירוע מוחי, ביצעו את הצנתור בזמן, והמטופל ניצל כי היינו שם להתריע. אני זוכר את השיחות האלו כי תמיד מרגש מחדש לקבל תגובות מהשטח שהעבודה הקשה על הטכנולוגיה מאפשרת לשנות גורלות ברגעים קריטיים, גם לחולים וגם למשפחותיהם".
"לפעמים לרופאים הותיקים יותר קשה לעכל את המערכת"
מלבד היתרונות הרבים הגלומים במערכת, השימוש בה מעלה לעיתים קשיים בלתי צפויים. מייסדי החברה הבינו שהשימוש בתוכנה עלול לגרום לתלות מסוימת של הרופאים בה. כך למשל מספר ריינר. "לפני כמה ימים התקשר אלינו רופא לשירות התמיכה. רק במקרה אני עניתי לטלפון", נזכר ריינר. "הרופא ציין שהוא לא רואה אינדיקציות שליליות במערכת. הוא רצה באמת לוודא שהכול בסדר עם המטופל כמו שהוא חשב ורצה שהמערכת תאשר לו את זה. הוא לא רצה לקבל החלטה לבד וחיפש את הגיבוי של המערכת, כי הוא ראה איך היא עזרה לו מספיק פעמים כדי שהוא ירגיש תלוי בה".
"אני מבין את הביקורת שיכולה לצוץ כאן שזה קצת כמו לוחמים בצבא שמשתמשים בשטח ב-GPS ואז נחלשת להם היכולת לנווט בעצמם", מוסיף ריינר. "אך כאן המערכת לא באה להחליף את האבחון של הרופא אלא לגבות אותו, לעבוד יחד איתו. והעובדה היא שבסופו של דבר המערכת הזאת מצילה חיים, מייעלת את העבודה ומביאה לתוצאות בזמן אמת לפני שהמטופל נשלח הביתה".
"בצבא הרגשנו שכל מה שאנחנו עושים זה מתוך תחושת שליחות. וגם עם החברה שלנו באזרחות רצינו להמשיך עם אותה התחושה, ולעבוד עבור מטרה טובה"
גיא ריינר, ממייסדי החברה
מלבד זאת, הקביעה כי התוכנה הולכת לשנות את חייהם של הרופאים בעבודתם לעיתים לא מתקבלת בצורה החלקה ביותר. "לרופאים הוותיקים יותר קשה לעכל שקיים עוד מנגנון שאמור לעזור להם לקבל תמונה מלאה יותר על המטופל שלהם. הרבה מהם מאוד בטוחים בעצמם וקשה להם להאמין שבינה מלאכותית יכולה למצוא טעויות שלהם", אומר ברגינסקי. "המערכת צריכה קודם כול לעבור תהליך של הסרת הרבה מחסומים שיש לאנשי המקצוע ואולי גם ניגוד עניינים. הם שואלים את עצמם: '30 שנה אני עובד באותה צורה, מה הדבר הזה יכול לחדש לי?" ריינר מוסיף: "זה עניין של חודשיים שלושה עד שבתי החולים משתמשים במערכת ב-100%. השימוש גובר ברגע שקורה משהו שהם פספסו והמערכת הצילה אותם".
ממנהרות חמאס לעולם הרפואה: כך התחיל הכול
שלושת המייסדים החלו את דרכם המשותפת בצבא, תחילה כבוגרי תוכנית "תלפיות" - תוכנית מצוינות צבאית להכשרת מנהיגות ביטחונית-טכנולוגית למערכי המחקר, הפיתוח ואמצעי הלחימה של מערכת הביטחון. וכך, בזמן שחלקו דירה משותפת היה להם ברור שברגע שישתחררו הם מתחילים לעבוד על סטארט-אפ משלהם.
ולמרות שבאו מרקע ביטחוני, היה להם ברור שהתחום שבו הם הולכים לעסוק הוא עולם הבריאות. "בצבא הרגשנו שכל מה שאנחנו עושים זה מתוך תחושת שליחות", נזכר ריינר. "וגם עם החברה שלנו באזרחות רצינו להמשיך עם אותה התחושה, לעבוד עבור מטרה טובה ושיהיה לנו ולעובדים דרייב ממקום העבודה הזה. ידענו שזו ההזדמנות שלנו לעשות אימפקט משמעותי על העולם בתחום הרפואי ולקחת את כל המידע שצברנו בצבא. עולם הרפואה פתוח לחדשנות ויש מקום לשנות ולעשות בו הרבה. יש לו חשיבות רבה מעבר לחברה שתעשה כסף".
במערכת הביטחון הם היו מעורבים בפיתוח טכנולוגיות הנותנות מענה לאיום המנהרות של החמאס. בעזרת הבינה מלאכותית הם הצליחו להפיק תובנות שמפענח אנושי מתקשה לקלוט אבל ברורות לתוכנה. היכולת שפיתחו בצבא לאתר אלמנטים חשודים בחלקות קרקע שונות זו מזו סייעה להן לאבחן אלמנטים חשודים בגוף האנושי שמשתנה מאדם לאדם. זאת בנוסף לצורך להתאים את הטכנולוגיה לעבודה עם ציוד רפואי המשתנה בין בתי החולים.
"יש פה באמת קפיצה טכנולוגית שעיקרה שיפור השירות לחולים שלנו. בזכות Aidoc אצל חולים דחופים הממצאים מתגלים מוקדם יותר".
פרופ' יעקב סוסנה, ביה"ח הדסה
מתוך הגישה שהמצאה צריכה להביא לידי פתרון בעיה קיימת, המייסדים ישבו בתחילת הדרך עם מאות מומחים בתחום הרפואה ומנו את הבעיות העיקריות היום בעולם הרפואה. הם למדו מהשטח, הגיעו לבתי חולים בכל העולם ולמדו את הרופאים ותהליכי עבודה, עשו ניסיונות למוצר הוסיפו פיצ'רים וקיבלו פידבקים עד שהגיעו למוצר הקיים.
מסתכלים קדימה: לפתח את המערכת לאיתור מחלות נוספות
כיום, הלקוחות הכי גדולים של Aidoc הם בתי החולים הטובים ביותר בעולם, מה שמאפשר להם להגיע למומחים הגדולים ביותר בתחום הרדיולוגיה. כך, באפשרותם לייעל את המערכת מעת לעת ולפתח אותה שתהיה יעילה למחלות אחרות כמו שבץ.
"יש כל כך הרבה מחלות בעולם הרפואי, ועד שנכסה את כולם זה ייקח שנים", אומר ריינר. "אפילו מחלה אחת שאנחנו נותנים בה את ה-100% היא עולם ומלואו. המוצר הראשון שלנו היה בשביל לחדור לשוק, וכבר מהיום הראשון הוא הראה את הערך שלו. גם בשביל להיכנס לעולם הרפואה חיפשנו תחום שיש בו הרבה מידע זמין, ואין הרבה כאלו בתחום הרפואה, הוא יחסית מסודר. סריקה מייצרת מידע מדעי ולכן יותר קל לעבוד איתה".
"העובדה שהמערכת של Aidoc רצה ברקע מהווה רשת ביטחון עבורנו – לרופאים זו חוויה מעצימה", מציין פרופסור יעקב סוסנה, מנהל אגף הדימות בביה"ח הדסה. "יש פה שילוב של אדם ומכונה שיחד מספקים אבחונים מדויקים ומהירים לחולים שלנו. גם השימוש של המתמחים בטכנולוגיה משפר את היכולת האבחוניות שלהם ומגביר את הביטחון של רופאים בשלבי הכשרתם הראשונית – יש פה באמת קפיצה טכנולוגית שעיקרה שיפור השירות לחולים שלנו. בזכות Aidoc אצל חולים דחופים הממצאים מתגלים מוקדם יותר".