מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם הבוקר (רביעי) דוח ביקורת על התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה. לרשויות המקומיות היה חלק מרכזי בניהול המשבר ולכן בחר המבקר לבחון את התנהלותן. הביקורת מתמקדת בעיקר בתקופת גל התחלואה הראשון.
מסקר שיתוף ציבור שערך המבקר עולה כי מרבית התושבים אינם מרוצים מתפקוד הרשות המקומית - חמישית מהם היו מאוד לא מרוצים מתפקודה וכ-40% היו "לא כל כך מרוצים". חוסר שביעות הרצון בולט במיוחד ברשויות הערביות. הסיבה הנפוצה ביותר לחוסר שביעות רצון הייתה קשורה לאכיפה, לאחר מכן חוסר התעניינות או מתן שירות ובמקום השלישי חוסר הסברה או היעדר הנחיות.
סוגיית ביטול הלימודים במוסדות החינוך הייתה אחת הבולטות והכואבות בתקופת המשבר. המבקר אנגלמן מציין כי בכ-50% מהמקרים קבעו ראשי הרשויות המקומיות את מועדי החזרה ללימודים במועדים מאוחרים מאלו שנקבעו בצו, בעיקר בשל קושי בהיערכות לפתיחת המוסדות.
בכמחצית מהמקרים קבעו ראשי הרשויות את מועד החזרה ללימודים מאוחר יותר מהשלטון המרכזי, בעיקר בשל קשיים להיערך לפתיחת מוסדות החינוך בהתאם להנחיות
כמו כן, בסקר שיתוף ציבור שערך המבקר נמצא כי כשליש מהורי התלמידים ציינו שמוסדות החינוך ביישובים שלהם נשמעו להנחיות בצורה חלקית או כלל לא נשמעו להן. ביישובים הערביים הנתונים גבוהים עוד יותר - 10% השיבו כי הרשות המקומית כלל לא פעלה לפי ההנחיות ו-47% השיבו כי הרשות פעלה חלקית לפי ההנחיות.
נושא נוסף שעמד בלב השיח הציבורי, בעיקר בתחילת המשבר, הוא חלוקת קנסות על ידי המשטרה והרשויות המקומיות. מהדוח עולה כי אמנם אכן חולקו קנסות רבים על ידי הרשויות המקומיות שנבדקו, אך רק כ-18% נגבו בסופו של דבר.
עוד לפני שהכרנו את המושג "קורונה", גובשו הנחיות שנועדו להקל על הרשויות המקומיות להתנהל בהתפרצות מגפה. כך למשל, ב-2008 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים שקבע כי הרשויות המקומיות נדרשות להכין נוהל הפעלה בהתאם ל"נוהל הערכות הרשות המקומית לפנדמיה של שפעת" שהופץ שנה קודם לכן. מבקר המדינה מציין כי 18% מהרשויות שנבדקו כלל לא הכירו את חוזר המנכ"ל ולכן לא הכינו נוהל היערכות. כמו כן, 31% הכירו את חוזר המנכ"ל אך לא טרחו לגבש נוהל. כלומר, רק כמחצית מהרשויות הכינו נוהל היערכות כנדרש.
עוד נכתב בדוח המבקר כי רק מחצית מרשויות המדגם תיעדו באופן מלא את ישיבות הערכת המצב שהן ניהלו. בנוסף, שלוש מעשר הרשויות המקומיות שנבדקו לא ערכו ולא תיעדו תהליך הפקת לקחים בסיומו של הגל הראשון.
לצד זאת, גם הרשויות המקומיות עצמן הצביעו על קשיים בעבודה אל מול השלטון המרכזי. 82% ציינו כי התקשו ליישם את הנחיות השלטון המרכזי בשל ריבוי הנחיות, ו-56% מהן ציינו כי היו הנחיות סותרות.
יותר ממחצית מהרשויות המקומיות שנבדקו אמרו שהתקשו לעבוד מול השלטון המרכזי בגלל הנחיות סותרות
בתקופת הקורונה, כידוע, היה צורך חיוני בשירותי רווחה מתפקדים. בתקופה הזו חלה עלייה בפניות למחלקות לשירותים חברתיים, בייחוד בנושאי זקנה, אלימות בין בני זוג ונוער בסיכון. אולם, דווקא בתקופה הזו חל צמצום בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות.
לפי דוח המבקר, גם לאחר שנקבע כי הרשויות המקומיות רשאיות להעסיק עובדי סוציאליים בשיעור גבוה יותר ממכסת ההעסקה המוגבלת באותה עת, היו רשויות שבחרו שלא לאייש את מלוא תקני עובדי הרווחה. מדיווחי 204 רשויות מקומיות עולה כי 20% מהן איישו לכל היותר 85% מהמשרות שנקבעו בתקנים. כמו כן, ברשויות מקומיות שלא אפשרו עבודה מרחוק - היו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים חינוכיים שנאלצו לצאת לחופשה בתקופת החירום.