לפני כמעט מאה שנה גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה, ושינה לחלוטין את עולם הרפואה. תגלית זו היא אחת מהמהפכות הרפואיות החשובות ביותר במאה ה-20. מאז פותחו עוד סוגים רבים של תרופות אנטיביוטיות, שהצילו מיליוני אנשים ברחבי העולם, אבל כיום אנחנו כבר יודעים שהאנטיביוטיקה היא לא תרופת פלאים ושלשימוש המוגבר בה יש השלכות שיכולות להיות הרסניות. לאורך השנים חיידקים הצליחו לפתח עמידות לתרופות אנטיביוטיות שונות וכך להשיג חסינות לטיפול בהן. עמידות זו עלולה לגרום לזיהומים מתמשכים ואף להדבקה של אנשים נוספים בזנים של חיידקים עמידים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לפני שצוללים לבעיות שנוצרו בעקבות הגילוי המדעי המסעיר, נבין מהי בכלל אנטיביוטיקה: מדובר על קבוצת של תרכובות אורגניות שבעצם הורגות את החיידקים או מפסיקה את הגדילה שלהם. רוב התרופות האנטיביוטיות מיוצרות על ידי פטריות, חיידקים ויצורים אחרים ורובן מיוצרות באופן טבעי בלבד. בעבר, לפני עידן האנטיביוקיטה, החולים בדלקת ריאות, שפעת וזיהומים אחרים היו יכולים למצוא את מותם. מחלות שהיום כמעט ולא גורמות למוות או מחלה קשה.
נחזור לאתגרים שעומדים בפני עולם הרפואה. על פי הדו"ח האחרון של המרכז האמריקני לבקרה ומניעת מחלות (CDC) משנת 2019, כ־700 אלף איש מתים מדי שנה ברחבי העולם לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ומספר זה צפוי לזנק ל-10 מיליון מדי שנה עד 2050. במשרד הבריאות מעריכים כי בישראל מתים מזיהומים עמידים כ-5,000 בני אדם מדי שנה. לאור המספרים המבהילים האלו, עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מערכות הבריאות בישראל ובעולם כיום, בנוסף כמובן למשבר הקורונה שמלווה אותנו בשנה האחרונה.
למה הן מתחילות להיות עמידות?
אז למה בעצם התרופות האנטיביוטיות מתחילות להיות עמידות? יש לזה כמה הסברים. "הגורמים המרכזיים להתפתחות עמידות בחיידקים הם שימוש מוגבר ושימוש לא-מושכל באנטיביוטיקה", אומרת ד"ר טלי ברמן-אלפורט שכתבה דו"ח על הנושא למשרד הבריאות. "שימוש מוגבר באנטיביוטיקה אמנם קיים גם אצל רופאים בקהילה ובבתי חולים, אך למעשה מרבית השימוש מתרחש דווקא בזמן טיפול בחיות משק".
זה אולי נשמע מפתיע לרובנו אבל מסתבר שבעלי חיים צורכים הרבה יותר תרופות אנטיביוטיות ממה שאנחנו חושבים. מתוך כלל החומרים האנטיביוטיים הנמכרים בעולם, כ-73% משמשים לבעלי חיים המיועדים למאכל, בעיקר משום שבקרב חיות משק האנטיביוטיקה לא משמשת לטיפול במחלות בלבד, אלא למניעת זיהומים ולזירוז גדילה אצל בעלי חיים למאכל – עד 15-20% ממשקל הגוף שלהן.
"חיידקים עמידים עלולים לעבור מחיות משק לאדם דרך מגע ישיר עם בעלי חיים נגועים, דרך צריכת מזון מן החי ואף דרך צריכת תוצרת חקלאית שטופלה בזבל של בעלי חיים", מסבירה ברמן-אלפורט.
מה קורה בישראל? לא הרבה
בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך שהשימוש הנרחב באנטיביוטיקה בחיות משק אחראי להתפתחות עמידות בחיידקים, הפוגעים גם באדם, ביניהם חיידקי אי-קולי סלמונלה וקמפילובקטר. חיידקים אלו מקורם לרוב ממזון מן החי, המועברים לאדם על ידי הכנה או אכילה של מזון שלא טופל כראוי או על ידי מגע ישיר עם בעלי החיים. לפי ה-CDC, אחד מכל חמישה זיהומים עמידים באדם מקורו בחיידקים ממזון נגוע או ממגע ישיר עם בעלי חיים, והמשך התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באדם ובחי, עלולה להחמיר את ממדי הסכנה.
מדינות רבות מגבילות את השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק. כך, למשל, האיחוד האירופי אסר כבר ב-2006 על הוספת אנטיביוטיקה למטרת זירוז גדילה למי השתייה ולמזון של חיות משק. ארגון הבריאות העולמי יצא לפני שלוש שנים בקריאה לחקלאים להפסיק את השימוש המניעתי באנטיביוטיקה בחיות משק ופרסם רשימה של תרופות אנטיביוטיות החשובות לאדם שיש להימנע משימוש בהן בחיות משק על מנת שלא תתפתח ותופץ עמידות אליהן.
בישראל לעומת זאת לקחו את הזמן. השימוש בזרזי גדילה והגבלת השימוש המניעתי באנטיביוטיקה נכנס לתוקף רק ב-2018. זאת בעקבות כניסתו לתוקף של חוק המספוא, שנועד לקבוע הסדרי פיקוח על ייצור מזון לבעלי חיים ושיווקו, לשם הגנה על בריאות הציבור ועל בריאות בעלי החיים ורווחתם. אולם מלבד זאת, ישראל טרם גיבשה תוכנית פעולה לאומית לצמצום השימוש באנטיביוטיקה ולהתמודדות עם התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים בחיות משק.
"מלבד חיידקים עמידים, גם שאריות אנטיביוטיקה עלולות להימצא במוצרי מזון מן החי", אומרת ברמן-אלפורט. "לכן השירותים הווטרינריים בודקים באופן שוטף שאריות במוצרים מן החי כדי לזהות מגמות של שימוש שגוי או בלתי-חוקי באנטיביוטיקה, ובחומרים נוספים, ולהעריך את מידת החשיפה של הציבור לשאריות אלה כתוצאה מצריכת מזון מן החי".
איך מתמודדים עם זה בעולם?
מדינות רבות בעולם מקדמות כיום תוכניות פעולה לאומיות להתמודדות עם התפתחות עמידות בחיידקים בגישת הוליסטית של "בריאות אחת", משמע קידום הבריאות של האדם והחי כאחד. "התוכניות הללו מבוססות בעיקר על ניטור צריכת אנטיביוטיקה וחיידקים עמידים, הגבלת השימוש באנטיביוטיקה במשק החי, שיפור תנאי גידול של חיות משק, העלאת מודעות הציבור וקידום שימוש מושכל באנטיביוטיקה, חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים וקידום פתרונות חלופיים כמו חיסונים", אומרת ברמן-אלפורט.
עד כה, פעולות אלו הובילו לתוצאות מרשימות: באיחוד האירופי, למשל, ניכרת ירידה של כ-32% במכירת אנטיביוטיקה המיועדת לחיות משק בשנים האחרונות. כמו כן, מחקרים רבים מדגימים שמודעות לבעיה וקביעת קווים מנחים וכללים נוקשים מביאות לירידה בשימוש המיותר באנטיביוטיקה, ובהמשך לירידה בהתפתחות חיידקים עמידים.
אז מה אתם ממליצים?
"יש צורך דחוף לאסוף נתונים על מכירה וצריכה של אנטיביוטיקה במשק החי בישראל, זאת כדי שיהיה ניתן לבצע הערכת סיכונים מדויקת יותר", אומרת ברמן-אלפורט. "בנוסף, צריך גם להקים מערכת כללית לניטור חיידקים עמידים, שתגביר את יכולת ההיערכות הלאומית לאתגר משמעותי זה". כיום בישראל הניטור של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה בחיות משק מפוצל בין כמה גופים: מרביתו מתבצע במרכזים הארציים במעבדה לבריאות הציבור בירושלים, במכון הווטרינרי, במועצה לענף הלול ובמועצת החלב.
עוד מוסיפה ברמן-אלפורט: "אחת מההמלצות המשמעותיות בדו"ח היא יצירה של גוף שתהיה לו יכולת להסתכל על מכלול הנתונים הנאספים בנוגע לשימוש באנטיביוטיקה והתפתחות עמידות בחיידקים בענף החי בארץ. כיום זה לא כל כך קורה. כל גוף אוסף את הנתונים שלו ולא תמיד שיתוף הפעולה בין הגופים הוא פשוט. השאיפה היא ליצור מערכת שתאסוף את הנתונים באשר למתן תרופות וטרינריות לחיות משק בכלל ואנטיביוטיקה בפרט, כמו המערכות של קופות החולים שלנו, ושתאפשר להוציא דוח משותף שנתי".
"חשוב לחזק את הפיקוח סביב תכשירים וטרינריים, החל משלב הרישום, דרך אספקת התכשירים ובעיקר במקומות הניפוק וברמת המשק", מדגישה ברמן-אלפורט. "רק כך אפשר יהיה לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק והגיע הזמן שגם ישראל תצטרף למערכה הזאת למען בריאות הציבור".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה